בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה תביעה לאכיפת זיכרון דברים ביחס לדירה בפתח תקווה, אף שהמוכר טען שהרוכש זייף פרטים מהותיים בו אחרי המפגש ביניהם ומשכך הוא נעדר תוקף. השופט דרור ארד-אילון האמין לגרסת הרוכש, שנתמכה בהקלטה מהמפגש בין הצדדים.
הנתבע (71) הוא הבעלים הרשום של הדירה נשוא התביעה. בינואר 2022 התכנסו הוא, בתו, הרוכש (התובע) ואחיו של הרוכש לחתימה על זיכרון דברים, שלפיו הקנייה תתבצע תמורת 1.5 מיליון שקל. במעמד החתימה העניק הרוכש למוכר מקדמה של 100 שקל על החשבון.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט במאי אותה שנה סיפר הרוכש שמאז החתימה על זיכרון הדברים המוכר ניתק עמו מגע ולמעשה החליט להכשיל את העסקה. בנסיבות שנוצרו הוא ביקש לאכוף את העסקה.
המוכר, מנגד, טען שחתם על 4-3 השורות הראשונות בזיכרון הדברים בלבד, שאינן כוללות פרטים מהותיים שבראשם המחיר. לטענתו, בשום שלב הוא לא הסכים למכור את דירתו במחיר של 1.5 מיליון שקל בלבד.
כחולה אונקולוגי הלוקה בדמנציה הוא הוסיף שהרוכש ניצל את יציאתו לשירותים כדי להיעלם עם זיכרון הדברים, ובהמשך השלים בעצמו את הפרטים החסרים במסמך, לרבות המחיר, ללא ידיעתו. לטענתו, מאחר שמדובר במסמך מזויף שגם בנוסחו המלא אין בו גמירות דעת ומסוימות, אין להעניק לו תוקף משפטי.
אבל השופט ארד-אילון קבע שתאוריית הזיוף קרסה, בעיקר לנוכח הקלטה מטעם התביעה שהוכיחה שהמוכר הסכים בזמן אמת לכל פרטי זיכרון הדברים. הוא נשמע אומר את שם משפחתו, מספר תעודת הזהות שלו ומאשר שיקבל עבור הדירה 1.5 מיליון שקל.
השופט הבהיר שמדובר בהפרכה חזיתית ומלאה של טענת ההגנה המרכזית של המוכר: "לא רק שהסכום נאמר ונכתב בזיכרון הדברים לפני החתימה, אלא שהמוכר אישר אותו במפורש עוד לפני שחתם".
עוד צוין בפסק הדין כי ההקלטה מאששת את גרסת הרוכש, שלפיה אחרי תשלום המקדמה הוא העביר בווטסאפ את זיכרון הדברים החתום לבתו של המוכר, כשברקע אין זכר ליציאתו הנטענת של האחרון לשירותים או לעזיבת הרוכש באמצע הפגישה.
השופט הבהיר שאינו מתעלם ממחלותיו של המוכר, אלא שלהתרשמותו אין קשר בינן לבין ההתקשרות בזיכרון הדברים, וגם לא הוגשה חוות דעת רפואית שקובעת כי אינו כשיר לחתום על מסמכים משפטיים.
לפני שחתם את פסק הדין, הוא מתח ביקורת במוכר: "הנתבע שיקר במצח נחושה הן בטענה שחתם על זיכרון הדברים כאשר היו בו רק 4-3 השורות הראשונות, שלא כללו את התמורה ואת הפרטים הנוספים שבאים לאחר שורות אלו, והן בכל אחד מפרטיו של זיכרון הדברים".
משהוכח כי זיכרון הדברים לא זויף, והוא כולל כוונה ברורה ובלתי מסויגת להתקשר בהסכם מכר תוך שהובאו בו עיקרי הפרטים ההכרחיים לעסקה – קבע השופט שהוא ייאכף תוך חודשיים ממתן פסק הדין בכפוף לתשלום היתר בסך 1,499,900 שקל מהרוכש למוכר.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הרוכש: עו"ד רבקה רביד-רובין ועו"ד שי רוסינסקי
• ב"כ המוכר: עו"ד דני אורדן
• עו"ד אל-רם זלזניק עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
