לפי ההודעה, "האוהדים שנכחו ונפגעו באירוע יקבלו סיוע מיידי עם הגעתם לארץ על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי פעולות טרור. עם העברת וקבלת שמות הנפגעים מהגורמים הרלוונטיים, עובדי ועובדות השיקום של הביטוח הלאומי יצרו קשר עם המשפחות וייתנו מענה מיידי גם במימון סיוע נפשי באמצעות מרכזי החוסן".
מדובר באוהדי מכבי תל אביב שהגיעו לאמסטרדם למשחק בין מכבי תל אביב לאייאקס והותקפו בלילה שבין חמישי לשישי במספר מוקדים בעיר לאחר המשחק - במה שנראה כמארב מתוכנן. בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות, בין היתר על-ידי אוהדים שהיו במקום, נראים עשרות פורעים, חלקם רעולי פנים ועם דגלי פלסטין, בועטים ומכים באגרופים ישראלים. על-פי הדיווחים לפחות 57 נעצרו, והרשויות המקומיות עדכנו את משרד החוץ על 12 פצועים שפונו לבתי החולים.
צפו: עשרות אוהדי מכבי תל אביב הותקפו
לדברי שר העבודה, יואב בן צור, "אנו עדים לאירוע אנטישמי, ברוטלי ואלים שזכיר ימים אפלים בהיסטוריה היהודית. אנחנו נמשיך לפעול בכל הכלים כדי להחזיר את כל האוהדים חזרה לישראל ולתת סיוע לפצועים באופן מיידי על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי פעולות איבה".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, הוסיף כי "הביטוח הלאומי ערוך ומוכן לקבל את הנפגעים מאירוע הפוגרום בהולנד וייתן מסיוע מיידי מעובדי ועובדות השיקום שלנו ולאורך כל זמן שיצטרכו ויזדקקו".
מיהו נפגע איבה ומהן זכויותיו?
לדברי עו"ד ענת גינזבורג, מייסדת וראש משרד נזיקין המייצג תובעים, יו"ר (משותף) של ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עו"ד, האירוע בהולנד אכן מהווה אירוע איבה מבחינה חוקית. "הפוגרום שבוצע כלפי אוהדי מכבי תל אביב באסמטרדם הוא פעולת איבה לכל דבר ועניין והנפגעים זכאים לקבל הכרה כנפגעי איבה", היא הבהירה. עם זאת, נבהיר כי כל מי שיבקש להיות מוכר כנפגע איבה יצטרך להוכיח פרטנית כמובן זכאות לכך.
עו"ד גינזבורג מציינת, כי "לפי סעיף 1 (4) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל-1970 'פגיעת איבה' מוגדרת כפגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית הייתה פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.
"סעיף 1 לחוק מגדיר 'נפגע' לעניין זה כ'תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה, או אזרח ישראלי שנפגע מחוץ לישראל, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל'.
"סעיף 2 לחוק, מקים חזקת פגיעת איבה וקובע כי 'נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אלא אם הוכח אחרת'".
עו"ד ענת גינזבורגצילום: תומר שלוםבשנת 2017 תוקן רטרואקטיבית חוק התגמולים, ובעקבות זאת הכירה הרשות המאשרת במשרד הבטחון רטרואקטיבית ב-6 ישראלים שנהרגו ונפצעו בפיגועים שאירעו במאלי בשנת 2012, ברלין ואיסטנבול בשנת 2017. הבסיס להכרה היה התיקון לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שקבע כי מי שנפגע בפיגוע איבה בחו"ל, אשר בוצע ע"י ארגון טרור שהצהיר כי אחת ממטרותיו היא לפגוע בישראל, באזרחי ישראל או ביהודים, יוכר כנפגע איבה, אף אם הפיגוע שבו נפגע ללא היה פגיעה בישראל.
מהם הקריטריונים שנקבעו ע"י ביהמ"ש להכרה באירוע כפעולת איבה ותנאי הזכאות להכרה, ומתי לא קיימת זכאות?
קיום פגיעת איבה לפי החוק, על הנפגע לנכוח פיזית במקום האירוע, ולא די להימצא במקום מרוחק, וקיום קשר סיבתי ממשי בין פעולת האיבה לבין הפגיעה.
מה צריכים לעשות ישראלים שנפגעו על מנת לקבל הכרה כנפגע פעולות איבה? ומה חשוב לשמור ולהגיש לביטוח לאומי?
כדי לקבל הכרה כנפגע איבה ולמצות את הזכויות המגיעות, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע איבה, לסניף בו מתגורר נפגע האיבה. לאחר מכן המוסד לביטוח לאומי פונה לרשות המאשרת במשרד הבטחון, שתפקידה לקבוע האם הפגיעה עונה על הגדרת פעולת איבה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובאם היא מחליטה שאכן מדובר בפעולת איבה, המוסד לביטוח לאומי יתחיל לטפל בזכויותיו של נפגע האיבה.
בתביעה, יש חשיבות להתייחס לפרטי הפגיעה, לצרף את כל המסמכים הרפואיים המתייחסים לפגיעה, להתייחס למצבו של הנפגע כתוצאה מהפגיעה, לרבות אישורים לגבי פגיעה פיזית ו/או נפשית, לפרט שמות של עדים לאירוע האיבה, בעניין הפוגרום באמסטרדם – לצרף קבלה על רכישת כרטיס הכניסה למשחק הכדורגל /ואו הכרטיס עצמו, קבלה על טיסה לאמסטרדם ו/או כרטיס הטיסה עצמו, קבלה לגבי הזמנת מלון בעיר וכו'. יש חשיבות רבה למתן פרטי עדים שהיו עם הנפגע ו/או בסמיכות אליו, ויוכלו להעיד על המקרה. יש להגיש את התביעה בתוך שנה.
האם הנזק יכול להיות רק גופני או גם נפשי?
ההכרה בנפגע האיבה יכולה להיות הן בגין הנכות הפיזית שנגרמה לו כתוצאה מפיגוע האיבה, והן בנכות נפשית - תסמונת פוסט טראומטית-PTSD, בה לקה כתוצאה מהאירוע. חשוב לדעת כי גם מי שלא נפגע פיזית, אולם היה בסכנת חיים ממשית כתוצאה מהאירוע, למשל - רדפו אחריו פורעים והוא הצליח להימלט על נפשו וכתוצאה מכך לקה בפוסט טראומה, יוכר כנפגע איבה.
עפ"י ביהמ"ש, במקרים של בקשה להכרה באירוע איבה ככזה שגרם לפוסט טראומה, החשיפה לאירוע האיבה חייבת להיות ישירה, דהיינו מדובר בנפגע שנכח פיזית במקום האירוע. דוגמה לכך הם שורדי ושורדות הנובה, שחלק גדול מהם לקה בתסמונת פוסט טראומטית.
מה קורה כשאין נזק ישיר? למשל הורים שהתקשרו אליהם אוהדים שהיו בסכנת חיים. האם קמה להם זכאות להיות מוכרים כנפגעי איבה?
מדובר בנזק המכונה "נזק משני". המוסד לביטוח לאומי, נכון לעכשיו, לא מכיר במצב של נזק נפשי שנגרם לקרובי משפחה שקבלו מיקיריהם שיחות טלפוניות ו/או סרטוני וידאו ו/או הודעות ווסטאפ על סכנת החיים בה הם נתונים, דוגמת שורדי הנובה, ישובי העוטף וכו'.
מה הזכאות של נפגעי איבה?
זכויות נפגעי איבה הן כשל נכי צה"ל. הם יעמדו בפני ועדות רפואיות שיקבעו את דרגת נכותם, ובהתאם יקבלו מענק נכות חד פעמי אם תקבע להם דרגת נכות של בין 10% ל-19%, וקצבאות חודשיות למי שנקבעה להם דרגת נכות של 20% ומעלה והטבות נוספות. כמו כן עד להתייצבות בפני הוועדות, אם יש להם אישורים רפואיים התומכים בכך, יוכלו לקבל תט"ר – קצבאות חודשיות, וכן יקבלו טיפולים נפשיים.
