בני זוג שפונו מנחלתם במושב גילת בנגב אחרי שלא עמדו בהסכמים להחשבתם כ"בנים ממשיכים" יפוצו ב-794 אלף שקל – כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים. הם טענו שהשקיעו הון עתק בבית כך שמגיעים להם כשלושה מיליון שקל מיורש המשק, אבל השופטת חגית מאק-קלמנוביץ פסקה לטובתם רק כרבע מהסכום.
בני זוג הם דור שלישי למתיישבים בגילת. במאי 2003 נחתם הסכם בין בעלת המשק דאז – סבתה של האישה – לבין הזוג והדוד של האישה. נקבע בו שהדוד הוא היורש היחיד של הסבתא, וזו תצהיר על בני הזוג כ"בנים ממשיכים" בנחלה בכפוף להסדרת חוב של מאות אלפי שקלים הרובץ על המשק ולתשלום של 50 אלף דולר לדוד.
אף שבני הזוג לא עמדו בהתחייבותם, אחרי מות הסבתא ב-2007 הם עברו להתגורר בנחלה ובהמשך התקבלו כחברים במושב גילת. בסופו של דבר קבע בית המשפט בנובמבר 2019 כי הדוד רשאי לבטל את ההסכם מאחר שבני הזוג הפרו אותו, ושהצדדים חייבים להשיב זה לזה סכומים ששולמו לאורך השנים.
שלושה חודשים חלפו והדוד מכר את המשק לצד שלישי. מאחר שבני הזוג המשיכו להתגורר בו, הרוכשים הגישו נגדם תביעת פינוי שהתקבלה בנובמבר האחרון. בין לבין הגישו בני הזוג את תביעתם לפיצוי נגד הדוד לבית המשפט.
לטענתם הם התגוררו בנחלה שנים רבות, עשו אותה למרכז חייהם והשקיעו בה מהונם לאורך השנים. הם הוסיפו כי אין לאפשר מצב שבמסגרתו הם וילדיהם ייזרקו לרחוב ללא מקורות כספיים לרכישת דיור חלופי. בנסיבות אלה הם דרשו שהדוד ישלם להם 2.97 מיליון שקל.
עו"ד מאירה צדוקדגנית דורוןמנגד טען הדוד שהסכום היחיד שבני הזוג הוכיחו ששילמו היה 50 אלף הדולרים שהתחייבו לשלם לו בהסכם. הוא לא הסתפק בהגשת כתב הגנה וצירף תביעה שכנגד שבה עתר לחייב אותם לשלם לו כ-3.4 מיליון שקל, בין השאר כדמי שימוש עבור תקופת מגוריהם במשק.
השופטת מאק-קלמנוביץ דחתה את תביעה הדוד לחלוטין בנימוק שהיא לא הוכחה. אשר לתביעת בני הזוג היא קבעה שרק חלק מההוצאות הנטענות הוכחו, ובכללן צ'ק בסך 370 אלף שקל שמסרו הורי האישה לפני כעשור לאגודה השיתופית ו-189 אלף שקל (50 אלף הדולרים) שהדוד אישר שקיבל.
בפסק הדין נדחתה עתירת בני הזוג לקבל החזר של 700 אלף שקל עבור שיפוץ. הם לא הביאו ראיה כלשהי שתוכיח את טענתם או מסרו פרטים בסיסיים על השיפוץ כגון שמות הקבלנים שביצעו את העבודה ובעלי המלאכה שהיו מעורבים בה.
"אינני קובעת כי התובעים לא שיפצו את הבתים בנחלה, ואני מקבלת את טענתם ששיפוץ אכן בוצע", כתבה השופטת, אולם "התובעים לא הוכיחו את סכומי הכסף שהוציאו לצורך השיפוץ. בנוסף, גם לו היו מוכיחים את השיפוץ, הרי הם עצמם התגוררו בנחלה שנים רבות לאחר השיפוץ, כך שנהנו בעצמם מפירותיו, ואף נהנו מכך שביצעו את השיפוץ בהתאם לרצונם והעדפותיהם". לסיכום קבעה שעל הדוד לשלם לאחייניתו ובעלה 794,072 שקל ובכך הסכסוך יגיע לסיומו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אפרת אבירם-ואש
• ב"כ הנתבע: עו"ד יאיר הולנדר
• עו"ד מאירה צדוק עוסקת במקרקעין ונדל"ן
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
