סרבן גט חויב לאחרונה בבית הדין הרבני הגדול בתשלום כתובה של מיליון שקל לאשתו, אף שמדובר בנכה המרותק לכיסא גלגלים, שהחלים מסרטן ואיבד את מאור עיניו. הדיינים אליעזר איגרא, שלמה שפירא וצבי בן יעקב קבעו כי "העובדה שהמערער נכה, עיוור ומולך על כיסא גלגלים, לא מתירה לו לנהוג ברוע ובאכזריות בלתי נתפסת, למי שלה הוא חב את חייו".
בני הזוג נישאו לפני כשלושה עשורים. כשלוש שנים לאחר החתונה התגלתה אצל הבעל סוכרת קשה, עד שבשלב מסוים מצבו החמיר והוא נאלץ לעבור השתלת כליה. מי שבסופו של יום תרמה לו כליה הייתה אשתו, שהצילה את חייו.
ב-2014 אובחן הבעל כחולה בסרטן הערמונית. הוא עבר ניתוח קשה עם החלמה מורכבת, וגם כאן גילתה אשתו תעצומות נפש וטיפלה בו במסירות רבה. כיום הואט מרותק לכיסא גלגלים וסובל מעיוורון.
על רקע טענתה כי בעלה השיב לה רעה תחת טובה ונהג להתעלל בה חרף מסירותה כלפיו, עזבה האישה את הבית באוקטובר 2020. כשלושה חודשים לאחר מכן היא הגישה תביעת גירושין, שאליה כרכה בין היתר תביעה לקבלת כתובתה בת מיליון השקלים.
בפברואר אשתקד קבע בית הדין האזורי בירושלים שהבעל מחויב לתת גט לאשתו. נכתב שהוא מעגן אותה "זמן רב ללא הצדקה ומתנהג אליה בכפיות טובה, על אף שבכל תקופת הנישואין האישה התמסרה אליו במסירות נפש ואף תרמה לו מגופה את אחת מכליותיה כדי להוסיף לו שנות חיים ולשפר את מצבו הרפואי, ותרומתה לכלכלת הבית הייתה גדולה בהרבה יותר ממנו, ואילו הבעל מחזיר לה בכפיות טובה ומנסה להשתמש בגט כקלף מיקוח להשיג הישגים כלכליים".
בינואר האחרון קיבל בית הדין גם את תביעתה השנייה של האישה לקבלת כתובתה המלאה. הבעל לא השלים עם התוצאה וערער לבית הדין הגדול, שם טען שמזה תקופה אשתו בוגדת בו ולמעשה מנהלת חיים כפולים. על רקע טענה, זו והעובדה שהאישה היא זו שקמה ועזבה את הבית, הוא ביקש פטור מכתובתה, בפרט שהיא מוגזמת בסכומה, ובנוסף שהיא תעניק לו חצי מהפנסיה שלה.
אלא שדייני הערעור דחו פה אחד את ניסיונו להימלט מתשלום הכתובה. לדבריהם, הגם שייתכן כי מדובר בכתובה מרובה, הרי שבנסיבות העניין – נוכח מסירותה הרבה של האישה לבעלה לאורך השנים, בראשן תרומת הכליה, וכפיות הטובה שקיבלה בתמורה – הרי שיש מקום לחייב אותו במלוא הכתובה, ולו כפיצוי.
הדיינים כתבו שהעובדה שהבעל מוכן לתת גט רק במידה שפרודתו תוותר על הכתובה ותעניק לו חצי מהפנסיה שלה "חמורה מאד בעינינו והיא מלמדת על אופיו של המערער, ועל הרוע והאכזריות בה הוא נוהג באשתו. העובדה שהמערער נכה, עיוור ומולך על כיסא גלגלים, לא מתירה לו לנהוג ברוע ובאכזריות בלתי נתפסת, למי שלה הוא חב את חייו".
בנסיבות אלה הורו הדיינים על דחיית הערעור ועל חיוב הבעל בהוצאות פרודתו, בסך 10,000 שקל. בכך, למעשה, אישרו את חיוב הבעל בכתובה בת מיליון השקלים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד אופיר כהן ועו"ד דוד הכהן
• ב"כ המשיבה: עו"ד ריקי אופק-אבן צור
• עו"ד חיה רודניצקי-דרורי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין