הסוחרים נגד ליברמן: הקניונים ריקים, והכלכלן שמסכים עם שר האוצר
(צילום: אבי חי, נויל האריס)
ברקע דבריו של שר האוצר ליברמן שלא תהיה "חלוקת מתנות" לעסקים מפרסמת היום (שני) הלמ"ס סקר מיוחד שבדק את עמדות מנהלים במגזר העסקי לגבי התמיכות הממשלתיות שניתנו במהלך משבר הקורונה.
במסגרת הסקר שנערך במהלך דצמבר ומייצג לפי הלמ"ס אוכלוסייה של כ-60 אלף עסקים במגזר העסקי שבהם כ-5 משרות ומעלה. נשאלו מנהלים באיזה מידה הקלו עליהם התוכניות האלה: חלוקת הלוואות בערבות המדינה, דחיית החזר חובות לבנקים, מתן מימון לעובדים הנמצאים בחל"ת, חלוקת מענקים עבור החזרת עובדים מחל"ת או שימור עובדים וחלוקת מענקים בגין ירידה בהכנסות.
מבין חמש התמיכות הממשלתיות השונות שהוצגו למדווחים, עולה שהתוכנית למימון עובדים בחל"ת הייתה הכי פופולרית, וכ-59% מהעסקים עשו בה שימוש. בענף המלונאות לא היו עסקים שלא נזקקו לסיוע זה, ובענף שירותי מזון ומשקאות שיעור העסקים שדיווחו כי אינם נזקקים עמד על 13% בלבד. לעומת זאת בענף הבינוי נמצא האחוז הגבוה ביותר של עסקים שלא נזקקו לסיוע זה ולא הוציאו את עובדיהם לחל"ת (כ-56% מהעסקים), ואכן ענף זה הוחרג ממרבית המגבלות לאורך המשבר.
אם בוחנים את תוכניות התמיכה לפי מידת הסיוע שלהם על פי דיווחי המנהלים עולה שהתוכנית שסייעה במידה הרבה ביותר לצלוח את המשבר היא מתן הלוואות בערבות מדינה. כ-63% מאלו שקיבלו סיוע זה ציינו שהוא סייע להם במידה רבה לצלוח את המשבר. כ-54% מהעסקים שעשו שימוש בהוצאה לחל"ת ציינו שמימון עובדים בחל"ת סייע להם לצלוח את המשבר במידה רבה. המספרים גבוהים יותר בענפי המסחר והשירותים ובעיקר בענף המלונאות.
מהאומדנים של הלמ"ס עולה שבכל תוכניות התמיכה השונות, שיעור העסקים הגדולים שלא נזקקו לתמיכה גדול בהשוואה לעסקים הקטנים והבינוניים, למעט בתוכנית של מענקים עבור החזרת עובדים מחל"ת/שימור עובדים.
התוכנית העיקרית השנייה שבה נעזרו מנהלי העסקים היא מענק על ירידה בהכנסות. על פי האומדנים כ-43% מהעסקים קיבלו מענק זה וכ-12% הגישו בקשה אך המענק לא אושר. בענף המלונאות לא היו עסקים שלא נזקקו למענק בגין ירידה בהכנסות, ובענף שירותי מזון ומשקאות שיעור העסקים שדיווחו כי אינם נזקקים לסיוע זה עמד על 22% בלבד. בדומה לתמיכה הממשלתית בחל"ת, בענפים שבהם נמצא אחוז גבוה של עסקים שאינם זקוקים לסיוע (כגון שירותים מקצועיים, מידע ותקשורת ובינוי), עסקים שכן קיבלו את הסיוע דיווחו כי הוא היה פחות מועיל.
לגבי המענק לשימור עובדים, מנתוני הלמ"ס עולה כי הוא סייע במידה רבה לעסקים בתחום המלונאות בהשוואה לענפים אחרים. כ-54% מהמנהלים בענף המלונאות ציינו שמענק זה סייע להם במידה רבה לצלוח את המשבר, ואילו בשאר הענפים אחוז זה היה נמוך מ-24%. ניכר שהמענק שימש יותר עסקים גדולים בהשוואה לעסקים קטנים, בניגוד לשאר תוכניות התמיכה שבהן שיעור העסקים הגדולים שלא נזקקו לסיוע גבוה משיעור העסקים הקטנים.
במרבית ענפי המשק לפחות 49% מהעסקים דיווחו כי לא היה להם צורך בהלוואה בערבות מדינה. הענפים החריגים הם מלונאות ושירותי אירוח ואוכל (מסעדות) שבהם רק כ-13% ו-23% מהעסקים, בהתאמה לא נזקקו לסיוע זה. ענפים אלו נפגעו במידה הרבה ביותר ממשבר הקורונה. כ-26% מסך העסקים באוכלוסיית הסקר קיבלו סיוע של דחיית החזר הלוואות והסדרי חוב. בענף המלונאות כ-56% מהעסקים קיבלו סיוע זה ובענף שירותי מזון ומשקאות – כ-42%.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר התייחס הבוקר לנושא הסיוע בפתח דיון ועדת הכספים: "כל האמירות שהממשלה לא רוצה לסייע לעסקים זה שקר וכזב. אנחנו לא מוכנים לפזר כסף ללא הבחנה למי שלא צריך, אנחנו כן בוחנים סיוע ממוקד לאלה שעלולים להיפגע, אבל בשביל זה צריך שיהיו לנו נתונים ועל כך אנחנו עובדים".
"כפי שסייענו לענף התיירות בחודש שעבר, כך נוכל ונסייע לכל מי שיפגע ולא נפקיר אף אחד, אבל כל האמירות הפופוליסטיות שהממשלה והקואליציה לא רוצות לסייע זה שקר וכזב. כל כסף שיוצא הוא כסף של הציבור, וצריך לבחון לאן הוא הולך. גם בממשלה הקודמת אני לא זוכר שחבילות הסיוע נחתו עלינו מיד, לקח זמן, ושם חלק ממה שחולק לא היה ממוקד ולא יעיל, ואנחנו רואים עסקים שצריכים להחזיר כספים כי אז לא היו קריטריונים. כל מי שיפגע לא יופקר ויקבל את הסיוע".
