משרד הפנים הודיע כי עדכון הארנונה לשנה הבאה יעמוד על 2.68%, כמעט כפול משנת 2023 אז עמד העדכון על 1.37%. מדובר בעלייה הכי גבוהה מאז שנת 2014, אז עמד שיעור העדכון על 3.36%.
תעריף הארנונה מתעדכן באופן אוטומטי בתחילת כל שנה, ומחושב בחודש מאי לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד השכר במגזר הציבורי. כך שהעלייה בשנת 2024 נובעת בעיקר מהעלייה במדד המחירים לצרכן, שזינק ב-5%, בעוד שבאותה תקופה עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב-0.37% בלבד. בשורה התחתונה, הציבור צפוי להוציא כ-30 מיליארד שקל על מסי ארנונה. עם זאת, הממשלה יכולה להקפיא את ההתייקרות על ידי חתימה על הוראת שעה, כפי שנעשה בעבר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
מתחשיב שנעשה באיגוד לשכות המסחר עולה כי העדכון יתורגם לעוד כ-763 מיליון שקל שיישלם הציבור על מסי ארנונה, לא כולל אישורים חריגים. מרבית העלייה הקרובה (93%) - 710 מיליון שקל הינה כתוצאה מעליית מדד המחירים לצרכן בשנה החולפת. בנוסף, מבדיקת האיגוד עולה כי משנת 2016 ועד שנת 2024, התייקר מס הארנונה ב- 15.2%, בסכום כולל של 4.22 מיליארד שקל. מרביתו (58%) כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של 10.1% ובסכום של 2.44 מיליארד שקל.
בפניה דחופה של אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', קרא לין לשר האוצר להודיע כבר כעת כי הוא עוצר את ההתייקרות האוטומטית הצפויה: "יש לטפל כבר עכשיו ובדחיפות בנושא כדי לבלום את אחד מהמשפיעים החשובים ביותר על יוקר המחייה בישראל, הן באשר לכלל משקי הבית, והן באשר לכלל העסקים המצויים בתחומי הרשויות המקומיות".
לין הוסיף במכתבו לשר סמוטריץ' כי "מסיבות אלה נראה לי שלא רצוי להמתין אלא לקבע כבר עכשיו עקרונות של העלאת מס הארנונה לשנה הבאה, ולהקפיא את ההתייקרות האוטומטית הקבועה על פי החוק. במקביל, יש להודיע כבר עכשיו שמשרדי הפנים והאוצר לא יעניקו לאף רשות מקומית אישורים להעלות ארנונה חריגות, למרות הבקשות שהגישו חלק מהרשויות".
