מכל המקצועות הנלמדים בבתי ספר, המקצוע שהכי מפחיד את התלמידים בכל הכיתות הוא המתמטיקה, וזאת עובדה מוכחת במחקרים. הסיבה לחרדה ממתמטיקה נובעת מהעובדה שלהבדיל מהמקצועות ההומניים, מדובר בתחום שכבר בהתחלה הוא לא ידוע, החומר חדש לתלמידים, לא ברור ומסובך. מתמטיקה הוא המקצוע היחידי שבו התלמידים מקבלים פידבק מיידי. הם לומדים למשל שברים או אחוזים, פותרים תרגיל ומייד יודעים אם הם הצליחו בו או לא, או אם הם הבינו את החומר או לא. הלמידה עצמה היא מורכבת, ודורשת מהתלמיד לשלוט מצד אחד במיומנויות, כמו זיכרון, שינון ועיבוד מידע, ומצד שני במיומנויות רגשיות, כמו התמודדות עם טעויות, ביטחון עצמי, נחישות והתמדה.
המאפיינים האלה, לפי המחקרים שנעשו בתחום, הם ייחודים רק למתמטיקה והם אינם קיימים, באופן הזה בכל אופן, במקצועות אחרים. נשמע מייאש, אבל מדובר במקצוע משמעותי לחיים. אז מה עושים? איך מלמדים את המקצוע ואיך מתגברים על חרדת המתמטיקה אצל תלמידים? קחו למשל את תיכון דרור המתחדש. מדובר בבית ספר תיכון ממלכתי־דתי שש שנתי (ז'-י"ב) בירושלים, מבית האגודה לקידום החינוך. שם מצאו המורים במסגרת הלמידה החדשנית, פתרונות יצירתיים לסוגייה. הראשון בהם הוא על ידי שילוב וידאו בהוראת מתמטיקה ככלי לפיתוח תהליכים מטא קוגניטיביים והערכת תלמידים. במסגרת זאת, נוסה בבית הספר כלי להערכת הישגים במתמטיקה: התלמידים קיבלו תרגיל מתמטי ועליהם היה לצלם את עצמם בשעה שהם פותרים אותו, תוך שימת דגש על תהליכי החשיבה שהובילו אותם לפתרון. המורים מעידים, כי התהליך היה מוצלח מאוד והוכיח את עצמו כמקדם הבנה ולמידה משמעותית. בנוסף הוא גרם לתלמידים שבדרך כלל לא מצליחים בכלי ההערכה המסורתית, לבוא כאן לידי ביטוי.
sוגמה נוספת לחדשנות שבאה לידי ביטוי בהערכה חלופית, היה ניתן למצוא בשילוב משחק בהוראת המתמטיקה בכיתות ט' בתיכון דרור.
במסגרת זאת, התלמידים התבקשו לבנות משחק, שידגים את העיקרון הפרבולי בטבע (הפרבולה היא חתך חרוט, הנוצר על ידי חיתוך של חרוט ומישור בעל אותו שיפוע). המורים מעידים, כי ההתגייסות למשחק הייתה מדהימה, ותלמידים רבים, שבדרך כלל מתקשים עם ההערכה המסורתית, באו לידי ביטוי מרבי בדרך זו"/
גם במרכזי הלמידה למתמטיקה, המיועדים לתלמידי כיתות ט'-י"ב שלומדים ברמה של 4 או 5 יחידות לימוד ומתאמנים בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות, מנגישים את מקצוע המתמטיקה בצורה קלה לתלמידים.
במסגרת הליכי הלמידה החדשנית, התלמידים עובדים בצוותים כדי להגיע ביחד לפתרון. המורים מאמינים, כי הדיון ביניהם מעודד למעשה חשיבה יצירתית ומשפר את תחושת המסוגלות שלהם להתמודד ולפתור את הבעיות. זה נעשה בעזרת צוותי לימוד, שהם בעצמם תלמידים משכבות גבוהות יותר, בוגרי בית הספר וסטודנטים, וכן על ידי צוותי למידה מקבילים, אשר מסייעים להם.
במרכז מדווחים, כי הם הצליחו להכפיל את מספר התלמידים בכיתות י"א שניגשו ל־5 יחידות במתמטיקה.
הלוח אף פעם לא נמחק
החדשנות בלימודים בבתי הספר צוברת תאוצה והיא הולכת ונבנית על בסיס כלים טכנולוגיים בעולם הדיגיטלי. זהו עולם דינמי ומהיר, שמשתנה תמידית, עולם חסר ודאות, המערבב תחומי דעת והוא עם ידע זמין תמיד. בעולם כזה אי אפשר להישאר מאחור, וחייבים להתאים את הלמידה לרוח הזמן. כזו שתעניק לתלמידים כלים להפוך את הידע התיאורטי שהם מקבלים למעשי, תעודד אצלם חשיבה ביקורתית מצד אחד, ומצד שני תפתח אצלם חשיבה חדשנית ויצירתית, כזו שתביא את התלמיד לזיהוי של בעיות, ובהמשך למציאת פתרונות לא שגרתיים. צריך להדגיש כי כל תחום החדשנות בלימודים עדיין טרי וחדש ונמצא בהתהוות. כרגע המטרה היא לשלב את תהליכי התקשוב בתוך מבנה הכיתה הרגילה ובית הספר. אולם החינוך הדיגיטלי מאפשר צורות חדשות של למידה ויצירת מרחבי למידה, אשר חוצים ויוצאים מדלתות הכיתה ויוצרים רצף של למידה המתרחש גם מחוץ לכותלי בית הספר. השינוי הזה כולל כמובן גם את המורים שמתרחקים מהתפקיד המסורתי של העמידה מול לוח וטופסי בחינה. המורים שמובילים את תהליכי התקשוב ומתנסים באופן יומיומי בשינוי בדרכי ההוראה, צריכים להבין לעומק את תהליכי השינוי שהמקצוע שלהם עובר וגם התלמידים. אבל זה לא מבטל או מייתר אותם חלילה בעידן הדיגטלי. ההיפך! תפקידם של המורים כמעצבים ומגבשים את תהליכי הלמידה החדשים הוא מרכזי. המורים הם למעשה המגשרים והמתווכים בין שני העולמות, ותפקידם הוא ליצור עבור התלמידים את הנתיב שיוביל לחדשנות בתהליכי הלמידה, תוך ניצול יתרונותיה של הפדגוגיה הדיגיטלית.
אז איך זה עובד?
בתיכון בויאר, למשל, כבר מיישמים כמה מהתוכניות החדשניות שפותחו, המשלבות בין פדגוגיה לטכנולוגיה. זה נעשה בעזרת הכלים של גוגל: GOOGLE APPS FOR EDUCATION - GOOGLE CLASSROOM. גם כאן המורים מדווחים על שינוי משמעותי בתהליכי הלמידה.
אחת התוכניות שנוסו שם, מדברת על שילוב בין הוראה בכיתה ובין הכיתה הווירטואלית. רוב המורים בבית הספר משלימים את ההוראה בכיתה בעזרת תהליכי למידה בסביבה הווירטואלית, המתקיימת מחוץ לשעות השיעור. בדרך הזאת הלמידה מקבלת אופי שיתופי והיא לא מוגבלת רק למפגשים בכיתה. מצד שני נוצר מצב שאין ממש הפרדה בין שעות הלימוד בבית הספר לחיים הפרטיים שלהם ושל התלמידים אחרי הצלצול. ההסבר לשימוש בשיטת הלמידה הזאת נעוץ בעובדה, שבמרחב הווירטואלי המורה יכול להקצות משימות לתלמיד בודד, או לקבוצות תלמידים, לקיים דיונים שיתופיים ולנהל אינטראקציה עם התלמידים. כך הוא גם יכול לזהות את התלמידים המשתמשים במרחב ליצירת ידע חדש, לשמירה על ידע שנוצר במהלך דיונים בכיתה ולהעשרת מקורות המידע.
מחקר בסביבה דיגיטלית
אם פעם התלמידים הלכו לספרייה העירונית כדי לחפש מידע באנציקלופדיה ולהעשיר את התשובות שלהם לשיעורי הבית ולעבודות, כיום השימוש במרחב הווירטואלי מסייע לתלמידים ללמידת החקר בצוותא ואף להפקת תוצרים מסוג חדש בכיתות הלימוד עצמן.
כך למשל, במסגרת ההערכה החלופית בלימודי ההיסטוריה, חקרו תלמידי בית הספר תיכון קהילות יהודיות, ובמסגרת עבודת המחקר שלהם, הם גם בנו אתרים לקהילות יהודיות שנכחדו בשואה.
תלמידי מגמות ההיסטוריה למשל, מקיימים למידה שיתופית, אשר כוללת מצד אחד יצירת ידע קבוצתי ומצד שני שיתוף בידע קיים, בעזרת המחברת השיתופית בסביבת google classroom. מדובר באפליקציה שפותחה על ידי חברת גוגל ומשמשת כמערכת ניהול לימודית.
במגמת הגיאוגרפיה בתיכונים עובדים התלמידים עם מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS). הם חוקרים את סביבת מגוריהם, מזהים בעיות ודילמות שונות, ונותנים להן ייצוג מרחבי כבסיס לחיפוש פתרונות.
בשיעורי האזרחות בשכבה ט' נעשה שימוש במודל, אשר מאפשר בנייה, גילוי ויצירה של ידע על ידי התלמידים עצמם. המורה במקרה הזה משמש בתפקיד של מנחה. במסגר המודל, התלמידים "בונים מדינה" על סמך מקורות פילוסופיים, ובשיטה הזאת הם נחשפים לחומר הלימוד, אבל תוך הבנה מעמיקה של הצורך בכל אחד ממרכיבי הלאום, המדינה והדמוקרטיה.
בשיטת הלימוד החדשנית תלמידים גם מלמדים תלמידים. כך למשל, במסגרת שיעורי תנ"ך והיסטוריה לקראת מבחני הבגרות, התלמידים מפתחים עקרונות למהלך שיעור מיטבי, חוקרים נושא שבחרו, ומלמדים את חבריהם לכיתה. גם כאן המורה משמש בתור משקיף או מנחה.
בשורה התחתונה, החדשנות בלמידה כוללת כמה שינויים בסיסיים:
- שינוי יסודי בתפיסת ההוראה והלמידה השמרנית.
- שינוי בקשרים וביחסים שבין המורה, התלמיד והידע.
- יצירת רשת וירטואלית, שבה כל אחד לומד ותורם מיכולותיו.
