העולם האקדמי הוא מקום מרתק. מי שעומד לצלול לתוכו יודע שהוא ניצב בפני חוויה חדשה, שתחשוף בפניו אוצרות רבים ומאגרים עצומים של ידע. אולם כמו בצלילה לתוך מעמקי הים, איש אינו מבטיח כי הדרך לשם תהיה חלקה וללא מכשולים. זה מתחיל בשכר הלימוד הגבוה, הדרישות של המרצים, הלחץ בתקופת המבחנים והמאמץ הרב שיש להשקיע בלימודים עד לקבלת התואר הנכסף. לא נעים, מעיק, אבל גם לא בריא. מצב של לחץ מתמשך עלול להשפיע לרעה על מדדים בריאותיים שונים, כמו לחץ דם ותפקוד המערכת החיסונית. כמו כן עוררות רגשית שלילית מוגברת תגרום בהכרח לביצועים פחות יעילים. ויש לזה קבלות בשטח. מחקרים מצביעים על כך, כי לפחות 15% מהסטודנטים יחוו חרדת בחינות במהלך הלימודים.
אז מה עושים? כיצד מונעים כניסה למצבים כאלה ואיך מתמודדים? - הכירו את ד"ר נאוה דיהי מאוניברסיטת בן גוריון, המתמחה בייעוץ ובליווי אקדמי לסטודנטיות וסטודנטים המתקשים במהלך לימודיהם. ד"ר דיהי, בעלת 35 שנות ניסיון בעבודה סוציאלית ופסיכותרפיסטית, מסייעת להם בתהליך רכישת ההשכלה ופיתוח המיומנויות הנדרשות לצורך העמידה במטלות האקדמיות.
מה הסיבות שבגינן מגיעים אליך לטיפול?
"יש שלל סיבות. ישנם סטודנטים הסובלים מחרדה חברתית ומקושי לייצר קשרים חדשים. אחרים מתקשים עם המרחק הגיאוגרפי מהבית. ישנם כאלה שקורסים מבחינה נפשית תחת הלחץ והעומס בלימודים, וכאלה המתמודדים עם קשיים שנובעים מבעיות קשב וריכוז או החמרת הנושא עקב שימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז, כמו ריטלין".
מהן תופעות הלוואי שהם מדווחים עליהם?
"דיכאון, היעדר תיאבון, בעיות שינה, קשיים ביצירת קשרים והתמודדות עם הדילמה המרכזית שבין הצלחה בלימודים ובין אורך חיים נעים ומיטיב. כל אדם הוא עולם שלם של התמודדויות, קשיים, הצלחות. אני כאן כדי לסייע, להיות אוזן קשבת ולתת מקום לעולמם הפנימי, להתמודדויות השונות שהם חווים ולייצר הצלחות".
האם שיטת הטיפול בפסיכותרפיה מתאימה לכל אחד?
"חדר הטיפולים שלי פתוח לכולם ולכולן. המנעד הוא רחב, ולכולם יש מכנה משותף אחד, וזה הרצון להתמודד עם המשבר ולהביא לרווחה נפשית ואישית. המרחב הטיפולי הוא מרחב בטוח השייך למטופל, נוצרת בו ברית טיפולית וחלה עליו סודיות מלאה. ועם זאת יש כוכבית אדומה".
והיא?
"ההחלטה לפנות לקבלת עזרה וטיפול אינה פשוטה, אך מדובר בהחלטה גורלית ומשנת חיים, ולטווח הארוך היא מיטיבה עם האדם. עם זאת חשוב לדעת, כי התהליך הטיפולי הוא לעיתים מטלטל. זה אומר שאם לאדם שפונה אליי לשם קבלת טיפול אין רצון אמיתי לעשות שינוי, להתמודד ולהתגבר על הבעיה, הטיפול לא יהיה אפקטיבי. זה חייב לבוא ממנו וביוזמתו. אני אומנם נותנת לו ארגז כלים, שבעזרתם הוא מגלה פרטים על עצמו, אבל רק הוא מסוגל לחולל את השינוי וללמוד להתמודד עם בעיותיו".
לראות את הכאב
"פסיכותרפיה היא שיטת טיפול דרך שיחה באמצעות סדרת מפגשים. היא כוללת קשב, קשר מילולי בין המטפל לפונה ופרשנות. אף שאין בארץ חוק מוסדר בנושא, לא כל אחד מוסמך לעסוק בו. הפסיכותרפיסט עובד בצורה אובייקטיבית ואמפתית, והוא מעניק למטופל את מלוא המרחב שהוא נזקק לו".
מה משך הטיפול?
"הליווי האקדמי הרגשי והמקצועי לא מתחולל ביום אחד. זה תהליך. לרוב מדובר בין 10 עד 12 מפגשים - תלוי בקצב ההתקדמות של המטופל ובסוג הבעיה שאיתה הוא הגיע אליי. כל מפגש כזה נמשך כ־50 דקות והוא מתקיים בקליניקה שלי בבאר שבע. לטובת מי שמתקשה להגיע או גר רחוק, ניתן לבצע את המפגשים האלה גם באמצעות הזום".
מה קורה בחדר הטיפולים עצמו? איך זה מתנהל בעצם?
"ישנה הפגישה הראשונה, שהיא בעצם פגישת ההיכרות עם הפונה אליי. אחרי שהוא מספר על עצמו הוא מסביר לי את מטרת בואו, ממה הוא סובל וממה הוא חושב שהמצוקה שלו נובעת. במפגשים אנחנו חוזרים ביחד לשורש הבעיה ושם מטפלים בה. אני מבקשת ממנו שיפרט לי מה הסימפטומים שהוא חווה ומתי, מתי זה קורה לו ובאיזה תדירות, מי נמצא לידו כשזה קורה, או באיזה סביבה הוא חווה אותם, באיזה מקום הוא מרגיש את זה בגוף, ואחרי שמבינים את שורש הבעיה מתאימים לו את שיטת הטיפול. יש בפסיכותרפיה מספר שיטות טיפול. אפשר להשתמש בכל אחת מהן בנפרד או לשלב ביניהן".
איך יודעים איזה שיטה מתאימה למטופל?
"הכול לגופו של עניין ולעצם הבעיה שאיתה הוא מתמודד .יש מטופלים שעובדים איתם על תהליכי החשיבה ועל שינוי הראייה והתפיסה שלהם. יש מי שמלמדים אותם כיצד לנשום נכון, עושים איתם תרגילי נשימה, תרגילי הרפיה, טיפול באמצעות דמיון מודרך, אסוציאציות חופשיות ועוד.
"לאורך השנים למדתי גישות שונות וכיום אני משלבת ביניהן. בפסיכותרפיה דינמית עוסקים בקונפליקטים פנימיים בנפש האדם, כאשר מטרת הטיפול היא לאפשר למטופל לפגוש את עצמו בדרך בלתי אמצעית ולהעניק לו כלים ודרכי התמודדות עם המשברים אותם הוא חווה.
"אחד מהדגשים שיוצרים את הייחוד של שיטת הטיפול הזאת, היא שהוא עוסק לא רק באבחנת הסימפטומים שגורמים למצוקה אצל המטופל - ובהסרתם, אלא גם בחיזוק היכולות הפנימיות שלו ובהגברת הביטחון העצמי שלו".
וזה אומר?
"שאני מסתכלת על כל המכלול של מי שפונה אליי, מעבר למצוקה המיידית שלו. מי הוא, מה הכשרונות שלו, היכולות הבינאישיות שלו וכו'".
באילו שיטות טיפול נוספות את משתמשת?
"פסיכותרפיה אינטגרטיבית. מדובר בשיטה המשלבת בין טיפול דינמי למיינדפולנס (תרגול מנטלי באמצעות תרגילי מדיטציה, ודמיון מודרך), המאפשרים נוכחות וקשב ברגע הזה עם הדברים שעולים ומבקשים התייחסות וקשב עדין.
"שיטת טיפול נוספת נקראת: פסיכותרפיה אינדיבידואליסטית. השיטה רואה באדם כבעל חופש בחירה, הפועל מתוך הראייה הסובייקטיבית שלו, ולכן אחראי על הדרך שבה הוא יוצר את עצמו ואת מערכות היחסים שלו. מכאן אנו יוצאים ביחד למסע משנה חיים, שמטרתו לסייע לו להעלות מודעות לתפיסותיו ולהשקפת עולמו, לתרגל את התובנות שעלו במהלך הטיפול וליישמן בחייו".
מד הלחץ במבחנים
אורלי (שם בדוי) היא סטודנטית ללימודי הנדסה, תעשייה וניהול. ד"ר דיהי מספרת, כי היא הגיעה לקליניקה שלה בבאר שבע עם תלונות על קשיים ניכרים בלימודים האקדמיים. "כששוחחנו, התברר כי א' סובלת מבעיות קשב וריכוז, שאותן היא זכרה עוד מהתיכון. עקב קשיים אלה היא מצאה את עצמה עצבנית ולחוצה מאוד לאורך כל שעות היום, דיווחה על מריבות קשות עם בן הזוג שלה ועם בני המשפחה וחברות, ואף החלה לשקול הפסקת לימודים על מנת להקל על עצמה".
ואיך טיפלת בה?
"במהלך המפגשים סייעתי לה בעזרת לימוד והענקת כלים התנהגותיים שונים להתמודד עם הקושי ולנהל אותו, ובכך למעשה להחזיר את השליטה לחייה".
דנה (שם בדוי) היא סטודנטית בתחום מדעי החיים והביוטכנולוגיה. היא הגיעה לד"ר דיהי בקיץ האחרון עם מצוקה של חרדת מבחנים וכישלונות שחוותה, לדבריה, שוב ושוב. "היא הגיעה אליי מיואשת, עם דמעות ועם רגל בחוץ מהאוניברסיטה", מספרת ד"ר דיהי. "כשביקשתי ממנה לתאר מה קרה לה בזמן המבחן בכיתה, דנה סיפרה כי אף שהתכוננה במשך ימים רבים ושיננה בעל־פה את כל החומר, ברגע שהיא נכנסה לאולם, היא קיבלה פיק ברכיים. כשחילקו לידיה את טפסי המבחן, היא הייתה בבלק־אאוט. כל החומר נשכח ממנה. היא החלה לסבול מהזעות יתר, חשה בחילה וסבלה מסחרחורות ואף מתחושת עילפון. בלית ברירה היא יצאה מהכיתה ולא נבחנה. לדבריה, זה קרה לה מאז מספר פעמים, והיא לא רצתה לקחת טיפול תרופתי. כשדיברנו, שמתי לב שהיא סובלת מדימוי עצמי נמוך. היא כל הזמן השוותה את עצמה לסטודנטיות אחרות בכיתה שעברו את המבחנים בקלות ומבלי להתאמץ בכלל - מה שהגביר אצלה את תחושת הכישלון והיא הגיעה למצב שבו חששה להיכנס לכיתה בידיעה מראש שהיא עומדת להיכשל במבחן".
ואיך טיפלת בה?
"המטרה הייתה להוריד לה את מפלס החרדה וללמד אותה בזמן אמת כיצד לשלוט במתחים האלה. את זה עשינו על ידי למידת טכניקות שונות - נשימה, כיווץ והרפיית שרירים, דמיון מודרך וחשיבה וגם טכניקות גופניות. הייתה פעם שתירגלנו את זה כשעה לפני שהיא נכנסה למבחן".
וזה עבד?
"היא קיבלה ציון 98".
אילן (שם בדוי) הוא סטודנט למדעי המחשב וגם הוא הגיע לקליניקה של דיהי עם סימפטומטים של חרדת מבחנים. בשיחות איתו התברר, כי אילן הוא פרפקציוניסט באופיו, חושב שחור ולבן, הכול אצלו בחיים צריך להיות לא פחות ממושלם ועם הציונים הכי גבוהים. "באופן אירוני", מספרת ד"ר דיהי, "זה פיתח אצלו חוסר שקט, תזזיתיות, בעיות של קשב וריכוז ולמידה כפייתית מהבוקר עד הערב לקראת המבחן - מה שבתכלס לא הניב לו תוצאות טובות ותסכל אותו מאוד".
ואיך טיפלת בו?
"זה לא היה קל, כי הוא היה פריק של שליטה והתקשה לשחרר. המטרה שלי הייתה לשנות לו את התפיסה והדרך שהוא רואה את הדברים ולהסביר לו שאי אפשר לנצח כל הזמן וגם ציון 9 זה טוב. כמו כן התמקדנו בטיפול בדרכי למידה. לתכנן נכון את זמן הלמידה, לבנות איתו למידה בצורה הדרגתית לעשות איתו תרגילי סימולציה, ולהתאמן איתו במצבי מבחן כדי להוריד לו את מדד החרדה. אילן התמיד לבוא למפגשים וזה בסוף עבד".
מצוקות אישיות
מנעד הפניות לד"ר נאוה דיהי לא מתמצה רק בבעיות בלימודים. מגיעים אליה סטודנטים וסטודנטיות שחוו טראומות שונות, כמו פגיעות מיניות, פציעות אחרי תאונה, שיקום ממחלה ועוד.
"צילה (שם בדוי) הגיעה אליי בעקבות התמודדות עם פיברומיאלגיה, שהצריכה ממנה שינויים ניכרים באורחות חייה ולימוד עצמי כיצד לחיות לצד הכאב", מספרת ד"ר דיהי.
ואיך טיפלת בה?
"סייעתי לה בניהול הכאב במקום להיות מנוהלת על־ידו. זאת באמצעות כלים מתוך עולם המיינדפולנס, שנועדו לנוכחות ברגע הזה, לקבלת הכאב והסבל כחולפים, וכשאלה מגיעים ועולים ביתר שאת, לתרגל נשימות מודעות.
"בשורה התחתונה", מסבירה דיהי, "אדם הבוחר להגיע לטיפול, ראוי להערכה רבה. אחד מהכלים הלקוח מהתיאוריה של אדלר ושבו אני משתמשת, הוא העידוד. אני מוצאת בעידוד כלי רב עוצמה, המאפשר לאדם להתחבר לכוחותיו, לראות את עצמו אחראי לחייו, והוא נותן בידיו את האומץ לשנות".
לפרטים נוספים: ד"ר נאוה דיהי:
naava.dihii@gmail.com
