כשחושבים על ים, מתכוונים למקום שמרווח את הנשמה. מקום של חופש, של מרחבים, של אופק. וכשאומרים ים, מכוונים גם לחופים, אותה סביבה טבעית, שאינה נפרדת מהים. לצערנו, חשיבות הים והחוף נעלמת מעיניהם של לא מעט אנשים, שמגיעים לסביבה היפה הזו, עושים בה כבשלהם, ופוגעים אגב כך במרכיב חשוב ביותר בקיום החיים על כדור הארץ.
מכאן קמו יוזמות שונות, בכל מקום בעולם, שמטרתן לקדם את המודעות לשמירה על הים והחופים. כדוגמא, מדי שנה, ב־8 ביוני, מתקיים יום האוקיינוסים העולמי, שבא להזכיר לאנשים כמה חשוב לשמור עליהם. באותו היום מתקיימים אירועי ענק, ומתנדבים מנקים את החופים.
חשיבות ניקיון הים והחופים מתעצמת במדינתנו הקטנה, על רצועות החוף שבה. מבחינת הנתונים, חופי ישראל כוללים את חופי הים התיכון - שאורכם 196 ק"מ, אורכו של חוף סובב כנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח - 40 ק"מ, וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ.
יש לציין, שמרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. מלבד היותם חופים יפים, יש בהם מערכות טבעיות ייחודיות, ונופים תת־ימיים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים, אך, כאמור, החופים, סובלים מזיהום תמידי, שמקורו בים וביבשה. מנתונים שפרסם המשרד להגנת הסביבה עולה, כי חלקי פלסטיק וקלקר, שקיות, נייר, בדלי סיגריות, עטיפות מזון וכלים חד פעמיים, הם הפריטים השכיחים ברשימת המזהמים של החופים.
הרוב המוחץ של הפסולת מגיע מהיבשה, כלומר מאנשים שלא חסים על החוף ולא מעניין אותם הנזק שהם גורמים.
שומרי הסף של האקולוגיה הימית בישראל
לשמירה על הים והחופים נדרשים גופים שונים בישראל, בהם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, עמותות צלול, עמותת EcoOcean ועוד.
המשרד להגנת הסביבה פועל לשמירה על הסביבה הימית והחופית, בין השאר באמצעות "תוכנית חוף נקי", שמטרתה למזער את מפגע הפסולת החופית והימית בישראל ולפעול לניקיונם של החופים והים על פי מחויבות בינלאומית, לטובת הסביבה והציבור בישראל. בין היתר מממן המשרד, במסגרת תוכנית זו, צלילות ניקיון תת־ימי שמטרתן לאסוף את הפסולת שמצטברת במעמקי הים.
כשמדובר בעמותת "צלול", הרי שגם השנה, בתאריכים 26 ו־27 בספטמבר, תקיים העמותה, שהוקמה ב־1999 למען הים, החופים, הנחלים ובריאות האדם, במסגרת שבוע ניקיון החופים הבינלאומי, ניקיון חופים גדול. גם כדי לסלק את הפסולת, וגם כדי לתמוך בקידום חקיקה עירונית וארצית למניעת החדרת פלסטיק וכלים חד פעמיים לחופים.
יש לציין. עמותת צלול, אחת העמותות שפועלת למען ניקיון חופים בישראל, הוקמה כחלק מהמאבק להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת, שפגעו בשונית האלמוגים הנדירה שבמקום.
יציאת הכלובים מהים, הייתה פעולה תקדימית לסגירת מפעל, בשל פגיעתו בסביבה. מאבק נוסף שלה היה להכיר בלוחמי השייטת כנפגעי הזיהום שהזרימו תעשייה ויישובי האזור לנחל הקישון שזוהם להחריד, ודרישה לנקות את הנחל. גם בזה הצליחו.
עמותה נוספת שפועלת למען הסביבה הימית היא עמותת EcoOcean. לדוגמה, אלפים הגיעו ביוזמתה ליום ניקוי חופים - "להציל את הים", והתנדבו לנקות את החופים, מראש הנקרה ועד אילת. "מיום ליום אנחנו תלויים יותר ויותר בים. הוא מספק לנו חמצן, מזון, מי שתייה, אנרגיה, ויסות אקלימי, תנועת סחורות ומרחב נוף טבעי ופתוח", מסבירים בעמותה. "מיום ליום גם מאיימים מעשי ידי אדם על היכולת של הים להעניק את כל הטוב הזה". בכוונת העמותה לשקם את הסביבה הימית בישראל ובאיזור הים התיכון באמצעות שונים.
סיבה מאיימת נוספת לזיהום מי הים היא השינוע הימי של נפט בעולם. כזכור, אירוע חמור במיוחד של זיהום חופי הים התיכון בזפת, אירע בישראל בשנת 2021. ההשערה היא כי הזיהום נגרם ממכלית נפט מיושנת שעסקה בשינוע נפט בלתי חוקי, שעברה במרחק כ־150 ק"מ מהחוף הישראלי. זו רק דוגמה לאסון, שעלול לקרות שוב.
לסיכום, בעיית זיהום הים והחופים ידועה בעולם ובישראל. גם הממשלה וגם עמותות שונות מנסות לטפל בבעיה, גם באמצעות פעולות מניעה וגם באמצעות הכרזה על ימי ניקיון לאומיים, שמובילים מתנדבים לפעולה בנושא. אבל תחילת הפתרון תלויה בנו, באנשים. בואו נזכור שהים והחופים הם שלנו וקיימים בשבילנו, ועלינו לשמור עליהם. לטובתנו ולטובת כדור הארץ.
