קבוצת פוקס, המשביר לצרכן, גולף ורשתות נוספות, הודיעו היום (ראשון) כי הן מוציאות לחופשה ללא תשלום (חל"ת) עד 50% מכוח העבודה שלהן. מדובר באלפי עובדים. זאת, במסגרת התייעלות המכוונת "לצמצום הוצאות והקטנת הנזק הכלכלי בתקופה מאתגרת זו, של אי וודאות". ההחלטה הגיעה לאחר פרסום מתווה משרד האוצר בנוגע לפיצויים החלקיים לחברות במשק.
מה זה חל"ת, מה חשוב שהעובדים ידעו אם מציעים להם לצאת לחל"ת והאם מתווה הממשלה לא מספק מענה ראוי? שאלנו מומחים בדיני עבודה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מדוע למעשה חברות כמו פוקס מוציאות לחל"ת, האם מתווה הממשלה לא מספק מענה למצב?
לדברי עו"ד שבתאי (שבי) מיכאלי, שותף וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות': "מתווה הממשלה עדיין לא נקבע וכרגע אין עדיין הנחיות ברורות לגבי הפיצוי שיקבלו המעסיקים. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי פרסם הנחיה שאומרת כי עובדים בתנאים מסוימים יוכלו לקבל דמי אבטלה עד 70% משכרם עם הוצאתם לחל"ת בתקופת המלחמה.
"להבדיל ממפעלים או מקומות עבודה שמסוגלים לעבוד מרחוק, הרשתות הקמעונאיות מדווחות שאין להן הכנסות והן אינן יכולות לשאת בעלויות העובדים. לכן הן מוציאות את העובדים לחל"ת תוך איזון בכך שהעובדים יפוצו על תשלום דמי אבטלה.
"בנוסף, ישנם עובדים רבים שלא יכולים לעבוד מסיבות שקשורות בהם, כמו למשל חשש מהנסיעה בדרכים, סגירת מוסדות חינוך או חוסר במרחבים מוגנים תקניים במקום העבודה. כפועל יוצא מזה הם אינם מייצרים הכנסה למעסיק ולכן חל"ת עשוי להיות המענה היעיל ביותר".
האם חוקי להוציא לחל"ת בתקופת מלחמה?
לדברי עו"ד מיכאלי התשובה חיובית בנסיבות מיוחדות: "למרות שהוצאה לחל"ת כפופה להסכמת העובד, כאשר מעסיק אינו מסוגל לספק עבודה מטעמים שקשורים במלחמה, נדמה שבתי הדין לעבודה יכירו בהוצאת עובד לחל"ת, למרות התנגדותו של העובד, ובלבד שהדבר ייעשה בנסיבות חריגות שלא ניתן לספק לו עבודה, וכי תחילה מוצתה יתרת ימי החופשה בתשלום של העובד.
"כלומר, כאשר ממצים את יתרת ימי החופשה של העובד, ניתן להוציא עובד לחל"ת, בכפוף לבחינה של הנסיבות - עד כמה היה כורח בדבר. קל וחומר כאשר העובד אינו מעוניין או מסרב להגיע לעבודה". עוד מציין עו"ד מיכאלי כי "ההמלצה שלנו למעסיקים היא לגלות רגישות, סולידריות והתחשבות בעובדים ככל שניתן, ולכן חשוב שבתחילה המעסיקים יבדקו אפשרויות פחות פוגעניות, כגון עבודה מהבית, או כניסה ליתרה שלילית של ימי חופשה, בכפוף להסכמת העובד".
לגבי עבודה מהבית, אומר עו"ד מיכאלי כי "ניתן לחייב את העובד לעבוד מהבית, למרות שאופציה זו נתפסת כחדירה לפרטיות. חיוב בעבודה מהבית נעשה רק בנסיבות חריגות וקיצוניות שבגינן לא ניתן לבצע את העבודה אצל המעסיק או לחלופין העובד מסרב לבצע את העבודה אצל המעסיק. כל זאת בתנאי שהמעסיק יספק את התשתית הראויה לעבודה מהבית".
עו"ד מיכאלי מציין ארבעה תנאים עיקריים לתשלום דמי אבטלה בחל"ת:
- החל"ת חייבת להיות ביוזמת המעסיק. אם היא ביוזמת העובד - אזי אין זכאות לדמי אבטלה. חשוב לרשום במכתבי ההוצאה לחל"ת שהדבר נעשה ביוזמת המעסיק ובשל המצב הבטחוני או הוראות פיקוד העורף.
- הוצאה לכל הפחות ל-30 יום חל"ת.
- החל"ת יוכר לצורך דמי אבטלה רק לאחר מיצוי יתרת ימי החופשה של העובד.
- עמידה בתנאי הזכאות הכלליים לדמי אבטלה, כמו תקופת אכשרה של שנה, רישום והתייצבות בשירות התעסוקה וכולי. לגבי רישום והתייצבות בשירות התעסוקה, ניתנו הקלות בזמנים שמשרדי שירות התעסוקה סגורים. לסיום, אומר עו"ד מיכאלי כי דמי האבטלה הם עד כ-70% מהשכר, כאשר ישנן תקרות בתשלום דמי האבטלה. בנוסף, חשוב לזכור כי בזמן החל"ת מושעים יחסי עובד-מעסיק, ואין לעובד זכאות לשכר ולתנאים נלווים. כמו כן, חשוב לעקוב אחר הנחיות פיקוד העורף שמתעדכנות מדי יום לגבי מגבלות שנוגעות למוסדות חינוך, התקהלות, ולפתיחת מקומות עבודה.
האם ניתן להאריך חל"ת?
עו"ד עופר איילון ממשרד גדעון רובין ושות', שעוסק בדיני עבודה, מסביר כי גם הארכת תקופת החל"ת טעונה הסכמה של שני הצדדים - העובד והמעסיק. במצב בו העובד מסרב להמשיך את החל"ת, על המעסיק להשיבו לעבודה או לחילופין לנקוט בהליך לסיום העסקתו. מובן שבין החזרה לעבודה לבין החלטה לפתוח בהליך פיטורים קיימים פתרונות ביניים אחרים, כגון ביטול שעות נוספות, ניצול ימי חופשה צבורים, צמצום היקף המשרה, ניוד לתפקיד אחר, הפחתת שכר ועוד. חלק מהפתרונות מחייבים הסכמה וחלק נתונים להחלטת המעסיק. כך או אחרת, מעסיק אינו רשאי להשאיר את העובד בחל"ת ללא מגבלת זמן. הוצאה לחל"ת ללא מגבלת זמן נחשבת כפיטורים אשר מחייבים הליך שימוע לעובד.
מה קורה עם הזכויות הפנסיוניות בזמן החל"ת?
במהלך תקופת החל"ת מוקפאות החובות המרכזיות בחוזה העובדה. "לאור זאת", מסביר עו"ד עופר איילון. "מומלץ לפנות לקרן הפנסיה/ביטוח המנהלים על מנת להסדיר את הכיסוי הביטוחי בתקופה זו. במסגרת ההסכמה של העובד לצאת לחל"ת ניתן להגיע גם להסכמה בדבר המשך הפקדות פנסיוניות או תשלום ביטוח ריסק. עם זאת, תשלומים אלה עשויים להפחית את גובה הזכאות לדמי אבטלה ולכן מומלץ לבחון מראש את המשמעויות הנובעות מכך גם בהיבט הזה".
האם המדינה לא אמורה לממן או להשתתף בנזקים שנגרמו לציבור המעסיקים והעובדים כאחד?
עו"ד עופר איילון מציין כי באירועים קודמים בעבר (מבצעים צבאיים/מלחמות) נשאה המדינה באופן חלקי בעלות השכר של העובדים שנבצר מהם לעבוד נוכח המצב הבטחוני. מדובר בהסדרים שנקבעו בדיעבד והוחלו למפרע. לפני מספר ימים פורסם מתווה דיפרנציאלי מטעם משרד האוצר שאמור לתת מענה ראשוני וחלקי לציבור העובדים והמעסיקים, הנפגעים כאחד. בהתאם לביקורת שנשמעה מצד ענפים מסוימים (תיירות, לשכות המסחר ועוד) - אין במתווה שפורסם מענה לצרכים מהותיים במשק.
