שכר החיילים יעלה I פרופ' עומר מואב בריאיון לאולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
ההחלטה הטרייה מהבוקר (יום ג') להקדים בשנה את העלאת שכר החיילים, לינואר 2022, היא לא רק בשורה משמחת לחיילי צה"ל, שקיבלו עד כה דמי כיס זעומים ולא מכובדים, אלא בעיקר סיפור אחר לגמרי: כאשר הציבור והתקשורת מבצעים לחץ לא מתון - גם פוליטיקאים קשוחים נכנעים בסופו של יום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בדיוק היום, לפני שנה פחות חודש, ב-23 בדצמבר 2020, נפלה הממשלה הקודמת, כאשר באופן שערורייתי וחסר תקדים, הופרה הבטחה מפורשת לאשר תקציב חדש למדינה. גם בראשי הפרקים לתקציב שהוכן אז, ומעולם לא יצא אל הפועל, לא נכללה העלאת שכר לחיילים.
ימים ספורים לאחר שהבחירות הוקדמו למרץ 2021, היה אביגדור ליברמן אחד הראשונים להבטיח ששכר החיילים הסדירים יעלה. לא, הוא עוד לא ידע אז שכעבור חצי שנה הוא יישב על כיסא שר האוצר וגם לא תכנן מראש להפר את הבטחתו. אולם, זה קרה.
בדקנו ומצאנו, שליברמן קיים את רוב ההבטחות שלו ערב הבחירות, החל מהעברת תקציב עם מעט מיסים יחסית וללא קיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה, וכלה בהעלאת גיל הפרישה לנשים ומאבק בפקקים בכבישים, שבאו לידי ביטוי בהחלטה להטיל אגרות גודש בכניסות לגוש דן.
כמה חבל שהבטחה אחת הוא לא קיים: העלאת שכר החיילים. וזה היה מפתיע למדי, שכן דווקא מי שהיה שר הביטחון והכיר היטב את מצוקת שכר החיילים הנמוך - על ההבטחה להם הוא "דילג".
מפתיע לא פחות היה שהרמטכ"ל לשעבר ושר הביטחון כיום, בני גנץ, "שכח" גם הוא את החיילים הסדירים בדרך, ולא נאבק על העלאת שכר החיילים מיידית בעת דיוני הכנת תקציב המדינה.
זעם החיילים וכלל הציבור, בליווי התקשורת, רק התעצם כאשר התברר ששרי האוצר והביטחון דווקא ידעו לדאוג לאחרים - לאנשי הקבע בצה"ל, ששכרם גבוה ממילא. לאלה הובטח תשלום תוספת לפנסיה, כאשר עבור אנשי הקבע דווקא נמצא, די בקלות ובלי הרבה ויכוחים עם פקידי האוצר, תקציב של מיליארד שקל. המחיר היה גבוה אפילו יותר מעלות העלאת שכר החיילים, שהייתה מסתכמת ב-900 מיליון שקל.
אין ספק שליברמן, שדגל תמיד בהבלטת סיסמתו "אצלי מילה זו מילה", ספג חבטה קשה מהציבור, מהחיילים ומהתקשורת, בשל טעות פוליטית שלא תדירה אצלו. הוא העביר תקציב וחוק הסדרים אחרי שנים בלעדיהם, חלק גדול מהרפורמות טובות מאוד, אולם במקום לזכות בשבחים - במקומות רבים תקפו את ליברמן וגנץ, על עניין עיקרי אחד: איך זה שלא הכללתם בתקציב המדינה דווקא את העלאת שכר החיילים.
אב לחייל שמשרת ביחידה סודית ונעדר מביתו בכל פעם שבועות רבים ברציפות, ובבואו הביתה מבקש מאבא ואמא "קצת כסף לצאת עם החברה", הסביר לנו בזמנו את הסיבה להחלטה לדחות את העלאת שכר בנו, במשפט קצר אחד: "לחיילים אין לוביסטים בכנסת, שמשגעים את אנשי האוצר וחברי הכנסת. לחיילים אסור לדבר ולהתראיין. אז פשוט 'צפצפו' עליהם".
שכר החיילים: ריאיון עם יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון
(צילום: אלכס גמבורג, נויל האריס)
בה בשעה תקפו חברי האופוזיציה, בראשות חברי הכסת של הליכוד, את "השערוריה" שאין מעלים את שכר החיילים. גם הם "שכחו" משהו: 12 שנים הם היו בשלטון, ובוודאי בעת שחיקת שכר החיילים בשנים האחרונות, אך גם הם לא יזמו בעת ההיא את העלאת שכר החיילים.
ליברמן וגנץ, כך מתברר, הבינו עד מהרה את השגיאה החמורה שעשו: העלאת גמלה גבוהה ממילא בגיל צעיר לעשרות אלפי אנשי קבע, אך דחייה של העלאת שכר נמוך של כלל החיילים, שרבים מהם שוכבים במארבים מול רצועת עזה, גבול הלבנון ורמת הגולן, ואחרים שמשייטים בצוללות ופועלים תוך סיכון רב, בתחפושת, בכפרים עויינים ביו"ש.
וכך הלחץ עשה את שלו, אך נעזר בעוד עניין לא פעוט ערך: ההתאוששות הרבה מהצפוי במצב המשק, שהביאה להכנסה של עוד 22 מיליארד שקל לקופת רשות המיסים, שצפויה להימשך גם ב-2022, ולצמצום עצום בהוצאות למימון משבר קורונה - הקטינו את הגירעון בקופת המדינה ואפשרו לליברמן ולגנץ להיחלץ בעור שיניהם מהטעות שעשו.
