חברת פנג'יה אן ג'י יו אשר מספקת פתרונות טרנספורמציה דיגיטלית עבור ארגונים ממשלתיים, לרבות פתרונות זהות ואבטחה ביומטרית, שירותי עסקאות אלקטרוניות ועוד הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה לצו עיכוב הליכים. זאת, לאחר שצברה חובות בסך של כ-118 מיליון שקל.
הבקשה הוגשה לפי תיקון 4 אשר מקל על חברות שנקלעו לקשיים בעקבות הקורונה ואשר במסגרתו מבקשים למנות לחברה מנהל הסדר שלא מחליף את ההנהלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהבקשה עולה כי פירוט החובות של החברה כולל חוב מובטח לגיזה על סך של כ-75 מיליון שקל, חובות בדין קדימה (מס הכנסה, עובדים) על סך כ-23 מיליון שקל, חוב לספקים של כ-9 מיליון, חוב למוסדות של כ-7 מיליון שקל וחוב לעובדים וקופות גמל של כ-3.5 מיליון שקל.
בקשת החברה לעיכוב הליכים מוגשת כשבוע לאחר שמספר עובדים המיוצגים על ידי עו"ד אופיר רונן הגישו בקשה למנות לה נאמן בטענה שלחברה יש חוב כלפיהם וכלפי נושים נוספים.
במסגרת הבקשה שהוגשה היום טוענת החברה באמצעות עוה"ד גיא אידו, אבישי סנדר ואחמד פריג', ממשרד גורניצקי עורכי דין כי "החברה נקלעה לקושי תזרימי כתוצאה ממספר אירועים חריגים שאירעו בתקופה האחרונה, לרבות השפעות של מלחמת חרבות הברזל ומצבה של ישראל בעולם. למרות פעולות הבראה רבות שביצעה החברה בניסיון להתייעל ולגייס כספים, החברה לא הצליחה עדיין להתייצב תזרימית ולכן לא נותרה לה ברירה אלא לעתור בבקשה זו לבית המשפט, לצורך שיקומה באמצעות גיבוש הסדר עם כלל נושיה, אשר צפויים לקבל במסגרתו סכומים משמעותיים ביותר.
"כבר עתה יובהר כי החברה לא פונה להליך זה כתגובה לבקשה לצו פתיחת הליכים שהוגשה נגדה על ידי חלק מעובדי החברה, אלא היא פועלת מזה תקופה כדי לאתר משקיע או רוכש".
עוד נטען כי ההצעה שעלה בידי החברה בשלב זה להשיג היא הצעה רצינית של משקיע בעל מוניטין, ומדובר בהצעה מחייבת שגובשה לכדי מכתב כוונות. "כך, גם אין להתעלם מהחשש שמא מינוי נאמן זמני עלול לסכן את העסקה במתכונתה הנוכחית".
מהבקשה עולה כי החברה מספקת שירותים דיגיטליים חיוניים למדינות עולם שלישי בהן הליך התיעוד והטכנולוגיה הינן מרכיב חסר ונדרש. עד היום החברה סיפקה מעל ל-10 מיליון תעודות דיגיטליות שונות ומעל ל-18 מיליון מסמכים דיגיטליים בפרויקטים במדינות שונות.
ועדת האנשים של המדינה 2024 - המערכה הכלכלית - עו״ד טלי ירון אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר, עו״ד בני דרייפוס, מנכ״ל מפעל הפיס, שאול שניידר, יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד
(צילום: סנטרל הפקות)
במסגרת הבקשה מציינת החברה שבין השירותים שהיא מספקת ניתן למנות שירותי זהות דיגיטלית, רישומים ממשלתיים לרבות תעודות לידה, תעודות פטירה ותעודות נישואים, תעודות שירותים של תעודות ביומטריות מאובטחות כגון תעודות זיהוי, תעודות מהגרים, אשרות שהייה, רישיונות נהיגה ועוד. כמו כן, שירותים לנסיעות כגון דרכונים, ויזות, אישורי עבודה, ויזות סטודנטים ואישורי הגירה, מערכת לתשלום מאובטח דרך אפליקציה בנייד, מערכת לביצוע מאובטח של העברות בנקאיות ועוד.
"מרבית מכירותיה של החברה מיועדות לשווקי חו"ל, בעיקר למשרדי ממשלה במדינות מתפתחות, ביניהם ממשלות זימבבואה, מדגסקר, בוצוואנה, גואטמלה, ג'מייקה, קונגו, אנדורה, לסוטו ועוד".
"לא היה אפשרי לטוס"
נכון למועד הגשת הבקשה החברה מעסיקה בישראל כ-50 עובדים, מתוכם 7 בחל"ת, ובחברות הבנות בחו"ל יש עוד כ-70 עובדים. החברה טוענת כי כחלק מהסיבות שהובילו לקשיים ניתן למנות את משבר הקורונה. קושי מהותי נוסף בפעילותה של החברה אשר הביא אותה לקשיים התזרימיים בתקופה האחרונה נובע מכך שהכנסותיה המגיעות בעיקר ממדינות עולם שלישי, מדינות עניות עם מחסור במקורות פנימיים, אשר לעיתים קרובות אינן משלמות את התחייבויותיהן במועד.
אירוע נוסף, כאמור, שהשפיע משמעותית על החברה היה פרוץ מלחמת חרבות הברזל. "במשך תקופה ממושכת לא היה אפשרי לטוס למדינות שונות כדי לתת מענה לפרויקטים ו/או לקדם פרויקטים, עובדים רבים נקראו לשירות מילואים, ומדינות מסוימות אף נמנעות מהתקשרות עם חברה ישראלית. השפעות אלו ניכרות על פעילותה של החברה עד ימים אלו", נטען.
חברה האם ובעלת השליטה היא פנג'יה איי טי והדירקטורים הם שרון ויצמן אבידר ורפי קמינר שהינו גם מנכ"ל החברה. יש לציין כי הבקשה הוגשה מטעם פנג'יה אן ג'י יו בלבד.
