בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עורך דין שטעה בייעוץ שנתן לקוחותיו, נגד חברת מגדל שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית. בתחילה סירבה החברה לשלם לו, אך השופט אמיר לוקשינסקי-גל דחה את טענותיה ומתח ביקורת על התנהלותה.
ב-2015 העניק התובע ייעוץ משפטי במיסוי מקרקעין ללקוחות שביקשו ממנו לבחון מהן השלכות המס של עסקת העברת הבעלות בשתי חלקות מקרקעין מבעלות פרטית של אב המשפחה לבעלות החברה המשפחתית. עורך הדין מסר להם כי לפי פקודת מס הכנסה, בהעברה מסוג זה האב יהיה זכאי לפטור ממס שבח והחברה תידרש לשלם מס רכישה מופחת בסך של כ-34 אלף שקל.
כשנתיים לאחר מכן התברר שהייעוץ היה שגוי וכי הטבות המס מותנות בכך שתושלם על המקרקעין בניית בניין בתוך ארבע שנים ממועד ההעברה. עורך הדין מסר זאת מיד ללקוחות אך הם הבהירו כי אין ביכולתם להשלים את הבנייה בתוך שנתיים. בבירור מול רשות המסים עלה שהלקוחות עתידים להיות מחויבים במס של יותר מ-1.6 מיליון שקל בגין העסקה.
עורך הדין שכר את שירותיו של רואה חשבון ועו"ד שפעל בשם הלקוחות מול רשות המסים. התברר לו שלא ניתן לבטל את העסקה, שכן רשות המסים דרשה חתימה על תצהיר שלפיו לא תתבצע בעתיד עסקה דומה עם החברה או חברה קשורה. הלקוחות לא יכלו לחתום על התצהיר שכן רצונם היה שהחברה תבנה על המקרקעין. ואולם, רשות המסים הסכימה לחייב את הלקוחות במס מופחת של כ-412,500 שקל בלבד.
בנובמבר 2017 פנה התובע ל"מגדל", כמבטחת האחריות המקצועית שלו, והודיע לה על מקרה הביטוח בהתאם לפוליסה. החברה טענה כי לא התרחש "מקרה ביטוח" ודחתה את הבקשה. בתביעה נגדה הוא טען כי על פי הוראות הפוליסה נסיבות המקרה מקיימות "מקרה ביטוח" ועל מגדל לשפות אותו בגין הסכומים בהם חויב מול רשות המסים.
מגדל טענה מנגד כי "העלילה שטווה התובע מדיפה ריח רע", שכן במקום לפנות אליה בזמן אמת מיד כאשר נודעו לו הפרטים כדי לאפשר בחינת דרכי פעולה, פנה דווקא ללקוחותיו, תיאם עמם את דרכי הפעולה, פעל בהתאם להוראותיהם ורק לאחר שהתחייב לשלם להם את מס הרכישה, פנה למבטחת משל הייתה "כספומט". עוד התרעמה החברה על כך שלפי הפוליסה, נאסר על התובע להודות בחבות ללא אישורה.
נמרוד ירוןקרן יניב גידניאןאבל השופט אמיר לוקשינסקי-גל קבע כי בניגוד לטענתה, במועד פניית התובע אליה כבר התגבש מקרה הביטוח. בשלב זה הלקוחות דרשו מהתובע לשאת בתשלום המס העודף ככל שיהיה צורך לשלמו לרשות המסים. הוא הוסיף כי בהתאם למבוא לפוליסה, זכות השיפוי אינה מותנית בתשלום בפועל של סכומי הנזק על ידי המבוטח. די בכך שהמבוטח "יחויב לשלמם על פי כל דין בשל מקרה הביטוח".
עניין נוסף וחשוב בפסק הדין היה קביעת השופט שטוב עשה התובע כאשר לקח אחריות על הטעות, פנה לרו"ח מומחה מס וניסה להקטין את הנזק.
"התובע העמיד את חובת האמון שלו כלפי הלקוח בראש סדר העדיפויות, וזאת מבלי לפגוע באינטרסים הלגיטימיים של חברת הביטוח", נכתב. "המבטחת לעומת כן, כפי שעולה מכתב הגנתה, מהשאלות שהציבה בפני התובע בחקירה הנגדית ומסיכומיה, מצפה ממבוטחה לנהוג כאחרון התגרנים בשוק, להתנער מכל מחויבות בסיסית למעשיו ומחובותיו כלפי הלקוח בהתאם לדין, ולשתף עמה פעולה גם במחיר של הימנעות מאמירת כלל האמת והפרת חובות האמון של עורך דין כלפי לקוחו".
באשר לטענת המבטחת כי התובע פעל בקנוניה כתב השופט כי מדובר בהאשמות שווא. בסופו של דבר נקבע כי על מגדל לשפות את עורך הדין ב-437,084 שקל (תוספת המס שנבעה מהטעות ושכרו של רואה החשבון) בתוספת הוצאות בסך 20 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 76,708 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ליאור פרי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד בת שבע אדיב
• רו"ח (משפטן) נמרוד ירון, בכיר לשעבר ברשות המסים, עוסק בדיני מסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
