רוב ברור צפוי בשעות אחר הצהריים-ערב (שני) במליאת הכנסת בקריאה הראשונה לאישור תקציב המדינה לשנת 2025, העמוס בגזירות. את התקציב יציג לחברי הכנסת שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
התקציב השנתי לשנה הבאה יהיה הגבוה ביותר עד היום בתולדות המדינה - 619 מיליארד שקל, כאשר 117 מיליארד ממנו יהיה תקציב הביטחון.
1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'
(צילום: עמית שאבי )
למרות שהתקציב לשנה הקרובה יכלול שורה ארוכה של גזירות, כל חברי הקואליציה צפויים לתמוך בו, כאשר התנגדויות מסוימות צפויות רק בעת הדיונים בסעיפיו בוועדות הכנסת, בעיקר בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני. מי שצפויים לאיים בהצבעה נגד התקציב אם לא יאושר חוק ההשתמטות הם חברי הכנסת החרדים.
יצוין כי אם התקציב לא יעבור עד ל-31 במרץ 2025 בקריאה השלישית במליאה - הכנסת תפוזר, הממשלה תהפוך לממשלת מעבר ובחירות יוכרזו תוך 100 ימים.
כבר השבוע צפויות הצבעות בוועדת הכספים של הכנסת על חלק מהגזירות. בסוף השבוע כבר אישרה הוועדה את הקפאת שכר כל הבכירים בישראל, החל בנשיא ובראש הממשלה, חברי הכנסת, השופטים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל וכל הבכירים האחרים. המשמעות: הנ"ל הפסידו עדכון של כ-4% בשכרם, שמהווה הפסד של אלפי שקלים בחודש ועשרות אלפי שקלים בשנה.
בין הגזירות העיקריות הכלולות בתקציב המדינה לשנה הקרובה: הקפאה של מדרגות ונקודות הזיכוי ממס הכנסה וגם של קצבאות הילדים. תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות יועלו, וכך גם מיסי נדל"ן והמיסים על הרכבים החשמליים. הגירעון הצפוי בתקציב יסתכם בשיעור של 4.4% לעומת 7.7% השנה.
כל ההעלאות והקפאות המיסים הופרדו הפעם מדיוני התקציב וחוק ההסדרים, כדי לאפשר את כניסתם לתוקף כחוק ב-1 בינואר 2025. שאר סעיפי תקציב המדינה, לרבות חוק ההסדרים, שבו למעלה מ-40 רפורמות ושינויים מבניים, יידונו בהמשך וצפויים להיות מובאים לאישור הכנסת רק בפברואר או במרץ 2025.
המשמעות היא ששנת 2025 תתחיל שוב, בפעם הרביעית בעשור האחרון, בתקציב המשכי. הפירוש: מחודש ינואר תפעל מדינת ישראל בכל חודש תקציבית לפי 1 חלקי 12 מתקציב המדינה הלא עדכני לשנה הקרובה, כפי שהיה תקציב שנת 2024.
סביב הגשת תקציב המדינה לכנסת הייתה סאגה שלמה שהתארכה והתארכה. רק לפני 12 ימים, ב-4 בדצמבר, התקציב הונח על שולחן הכנסת. מדובר בסחבת ארוכה מאוד של חמישה שבועות.
הסיבות לכך מגוונות, וקשורות גם לכל הגזירות החדשות והניסיונות של גורמים רבים להשפיע עליהן. השיא היה לפני כשבועיים, כשכבר היה ברור שהתקציב עתיד להיות מונח על שולחנו שולחן הכנסת, אבל יו"ר הקואליציה ויו"ר הכנסת רצו לעיין בו ובפרקי חוק ההסדרים מחדש, לבקשת חברי כנסת מהליכוד שביקשו לוודא כי אין "מוקשים" והעברות תקציביות לנושאים שאינם מקובלים עליהם.