אוזלת היד של המדינה לגבי כל הקשור להתמודדות עם הפשיעה הכלכלית באה לידי ביטוי גם בענף הנדל"ן: האם המדינה החליטה להרים ידיים במלחמה ב"פרוטקשן" - ולהטיל את מלוא האחריות על עסקים פרטיים? מכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) באמצעות חברת ניהול פרויקטים המחויבת לכללים של הממשלה, קובע שכל האחריות לפגיעה בעסק או בפרויקט שתיגרם על ידי גורמי פשיעה, תהיה באחריותו הבלעדית של קבלן שיזכה במכרז.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מדובר במכרז להקמת תשתיות במועצה המקומית טוראן שבצפון, ובו קובעת המדינה כי סירוב של הקבלן לפעול בעצמו נגד הפושעים יהווה הפרה יסודית של ההסכם. קריאה של המכרז, שהגיע לידי ynet, מעלה כי ההחלטה על הטלת מלוא האחריות על כל פגיעה מפושעים על הקבלן, היא תוצאה של מכרז קודם באותו מקום שבו החליט קבלן לבטל את החוזה, לאחר שהגיע למצב של עצירת העבודה בצל איומים של עבריינים.
בסעיף 1.7 "הפרעות ומטרדים" במכרז של חברת עמק איילון ניהול תשתית ופרויקטים, הפועלת גם מטעם משרד הבינוי והשיכון (משב"ש), נכתב כי "על המציעים לקחת בחשבון כי ייתכן מצב בו יתגלו הפרעות ומטרדים, מכל סוג שהוא, אשר עשויים להקשות ו/או לעכב את עבודת הקבלן הזוכה, לרבות, אך לא רק, הפרעות שייגרמו על ידי צדדים שלישיים, ולרבות על ידי גורמים פליליים, שאינם נראים לעין ו/או אינם ידועים בשלב זה. בהגשת הצעתו כל מציע אשר מאשר כי היה ויזכה במכרז וייחתם עמו חוזה, לא תהא לו כל תביעה או טענה או זכות לתוספת תמורה עקב כך".
עוד נכתב במכרז כי "אם תהיינה הפרעות כלשהן, הקבלן מתחייב להגיש תלונה למשטרה ולכל גורם נדרש אחר, בהתאם לטיב ההפרעה, וככל שיהיה צורך בכך, הוא מתחייב להשיג על חשבונו שירותי אבטחה יעילים. סירוב לפעול כאמור, או סירוב לעבוד עקב הצורך באבטחה ו/או ליווי משטרתי, היא הפרה יסודית. במקרה כזה עמק איילון תהא רשאית, אך לא חייבת, לפעול לביטול ההסכם במלואו ולתבוע את הנזקים הנובעים מהפרתו, או להתקשר עם קבלן חלופי שיסכים לעבוד בליווי משטרה לביצוע הקטע הבעייתי בלבד, במחיר לביצוע העבודה הנדרשת שיסוכם מול הקבלן החלופי, תוך קיזוז כל ההוצאות הנובעות מכך מכל תשלום המגיע לקבלן".
ולבסוף נכתב במכרז: "מובהר למציעים כי בעקבות הפרעות ואיומים מצד גורמים עבריינים, קבלן שזכה במכרז לביצוע העבודות מושא המכרז, ביטל את החוזה בטענה כי אינו יכול לבצע את העבודות עקב איומים שקיבל מצד גורמים עבריינים. על המציע לשקול את כל האמור בסעיף זה טרם הגשת הצעתו".
"חומת המגן האחרונה"
בעקבות פרסום המכרז שלחו בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מכתב דחוף למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, וליועצת המשפטית של רמ"י, מניה לייקין, ובו מתחו ביקורת חריפה על תנאי המכרז. "חרף כל פעולותיה החוזרות ונשנות של ההתאחדות לגורמים השונים, לא נראה שהמדינה הציבה בראש סדר היום את המאבק בפשיעה הכלכלית. ולא זו בלבד אלא שבמכרזים שמוציאים מזמיני העבודה הציבוריים, וביניהם משב"ש ורמ"י, מוטלת כל האחריות בעניין זה על הקבלנים".
בשבוע שעבר טענו הקבלנים בכנס השנתי של ההתאחדות שנערך באילת כי התלוננו במשטרה על כך שעבריינים משתלטים על אתרי בנייה שלמים, וכי באחרונה גוברות מאוד התופעות של השתלטות על אתרים, גביית דמי חסות וגניבת ציוד במיליונים. בפאנל שעסק בגביית דמי חסות, בדגש על גבייה מהקבלנים, אמרו המשתתפים: "זאת מכת מדינה, אנחנו נותרנו חומת המגן האחרונה".
יצוין כי מחר (ג') צפוי להתקיים דיון על הצעת חוק העונשין (תיקון הגדרת איום) בוועדת חוקה של הכנסת יחד עם הוועדה לביטחון לאומי, במסגרתו תעלה הצעת חוק של ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שמבקשת לטפל בתופעת "הפרוטקשן" ולכלול עבירות מסוג זה כעבירה בחוק העונשין.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "רמ"י פועלת בשיתוף משטרת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, פרקליטות המדינה וגופים נוספים לטיפול בנושא הפשיעה בעבודות התשתית. רמ"י חייבת בגילוי נאות ובמסירת כל הפרטים לקבלן הזוכה. רמ"י מחייבת את הקבלנים בהגשת תלונה למשטרה ושיתוף פעולה מלא עמה שכן ללא תלונה לא ניתן לפעול. כן רמ"י מחייבת את הקבלן באבטחה ובשמירה על הפרויקט על מנת למנוע נזק מהפרויקט המבוצע. כמובן שעלויות אלה מגולמות בהצעות".
