בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-248 אלף שקל בני זוג שלטענתם לא הוסברה להם משמעות קשירת החצוצרות שעברה האישה לפני כעשור ברמב"ם, בהיותה כבת 33. המדינה, כבעלת בית החולים, טענה להגנתה שכל הדיוט מבין שמדובר במניעה בלתי הפיכה של היריון טבעי בעתיד, אך השופטת טלי מירום קבעה: "לא הייתה הסכמה מדעת".
ביוני 2013, בהיותה כבת 33, הגיעה האישה לרמב"ם על מנת ללדת את בתה. לאחר שעות מרובות ללא התקדמות היא הסכימה לעבור ניתוח קיסרי. ברישומי בית החולים מיום אשפוזה השלישי בשעה 12:40 נכתב שהיא "מעוניינת בניתוח קיסרי ובקשירת חצוצרות". 20 דקות לאחר מכן היא חתמה על טפסי הסכמה לביצוע שני ההליכים הפולשניים, והוכנסה לחדר הניתוח.
הלידה הסתיימה בשלום אך יכולת הפריון הטבעית של התובעת נגדעה, כנראה, לנצח. בתביעה שהגישו עם בעלה במאי 2020 הם טענו שניתוח קשירת החצוצרות בוצע ברשלנות, ללא כל הצדקה רפואית ומבלי שניתנה הסכמתם המודעת לביצועו. לטענת האישה היא אמנם ידעה מה זה ניתוח קיסרי, משום שעברה כזה בעבר, אלא שלגבי קשירת חצוצרות לא הבינה במה מדובר, ולא ניתן לה מספיק זמן כדי לברר על אודות ההליך.
מנגד, בית החולים והמדינה כבעליו טענו שלא נפלה רשלנות כלשהי בניתוח קשירת החצוצרות וביידוע לגביו. כך או כך, טען המומחה מטעמם כי "לא צריך להיות רופא כדי להבין שקשירת חצוצרות אינה קשורה לתזמורת" אלא למניעת הריונות טבעיים בעתיד, כך שאין לקבל את טענת בני הזוג שלפיה לא ידעו מבעוד מועד על משמעות ההליך.
אבל השופטת מירום פסקה: "אינני סבורה כי מדובר בהליך שמשמעותו פשוטה, ברורה וידועה לכל הדיוט, שמבין מיד במה מדובר, ושאין מדובר ב'תזמורת', כהגדרתו; מדובר בעניינינו באישה חסרת השכלה רפואית, וספק בעיניי אם ידעה על הליך קשירת החצוצרות, מהותו והשלכותיו, טרם הועלה זה לראשונה בפניה בשעה 12:40, חצי שעה טרם הרדמתה".
עו"ד חיה רודניצקי -דרורי צילום: יובל כהן אהרונובבפסק הדין הודגש כי בשעת ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי הייתה האישה אחרי שעות מרובות ללא התקדמות בלידה, כשהיא עייפה, מותשת ומפוחדת מההליך שהיא צפויה לעבור בדקות הקרובות. אינדיקציה לפחד האמור הייתה בקשתה מבעלה לשמור על ילדיהם "אם יקרה לה משהו".
השופטת הסיקה שהיולדת לא נתנה את הסכמתה מדעת לביצוע קשירת החצוצרות. היא דחתה בשתי ידיה את תירוץ המנתח שלפיו "הבטן כבר הייתה פתוחה", ושבחירתו שלא לבצע את הקשירה הייתה כביכול חושפת אותו לתביעת רשלנות רפואית. נקבע כי בלתי סביר לחלוטין להציע ליולדת ששנות פריון רבות עוד לפניה, פרוצדורה בלתי הפיכה של קשירת חצוצרות מבלי שהייתה התוויה רפואית כלשהי להליך הזה.
לכל האמור הצטרפה עדות בני הזוג שלפיה אם היו מקבלים הסבר מקיף ומלא בדבר משמעות הקשירה, הם היו מסרבים לביצועה. בפסק הדין צוין שהאב כעס על כך שאשתו חתמה על טופס לביצוע הליך "המנוגד לדת שלהם", כלשונו.
לפיכך השופטת קבעה שהמדינה ובית החולים יפצו את בני הזוג ב-180 אלף שקל בשל אי-קבלת הסכמתם מדעת לקשירת החצוצרות, ובנוסף ישלמו להם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 68 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד בשיר גנטוס
• ב"כ הנתבעים: עו"ד ויסגלס-אלמגור
• עו"ד חיה רודניצקי-דרורי עוסקת ברשלנות רפואית
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
