החרם הכלכלי של טורקיה, ביוזמת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, ממש לא הפתיע רבים מבכירי המשק. אולם, הממשלה בישראל לא התכוננה לקראתו והנזקים כתוצאה ממנו עלולים לפגוע באופן משמעותי למדי במשק ובצרכנים בארץ, לפחות בטווח הקרוב.
מה כולל החרם, מהו הסחר הישראלי עם טורקיה, מי יהיו הנפגעים העיקריים והיכן יימצאו התחליפים לייבוא הגדול מהמדינה הים תיכונית הקרובה גיאוגרפית כל כך? ננסה לעשות סדר בכל העניינים הנקשרים לחרם המשמעותי הזה כמותו לא הוכרז על ישראל ממדינה לא ערבית כבר שנים רבות.
מה בעצם קרה?
כבר לפני שבועות ספורים הודיעה ממשלת טורקיה על בלימת יצוא לישראל של 54 סוגי סחורות, עיקרם בתחום הבנייה. הנזק היה אמנם משמעותי ומיידי, אולם בעיקר לתחום הנדל"ן והתשתיות. בסוף השבוע הורחב החרם למעשה על כל היצוא והייבוא בין שתי המדינות. המצב חמור במיוחד משום שטורקיה היא מקור הייבוא הרביעי בחשיבותו לישראל אחרי ארה"ב, גרמניה וסין.
האם בכך תמו יחסי הכלכלה בין ישראל לטורקיה?
ההערכות הן שזה ממש לא המצב. טורקיה עצמה לא מכריזה על חרם תמידי ממושך, ומתנה את הפסקת המצב החדש בהפסקת הלחימה בעזה ("הצעד יהיה בתוקף עד להשגת הפסקת אש מוחלטת"), ובמתן אפשרות לטורקיה להעביר סיוע הומניטרי לרצועה, מה שישראל מונעת ממנה לפי שעה.
אז על מה הכריזה טורקיה בעצם?
הממשל הטורקי הודיע רשמית בסוף השבוע כי מוקפאים לחלוטין יחסי הסחר עם מדינת ישראל. יחול איסור מוחלט על יצוא וייבוא של כל הסחורות בין שתי המדינות.
האם החרם הזה הוא באמת מוחלט בכל התחומים?
לפי המידע והמצב הנוכחי התשובה היא שלילית. יצוא הנפט מאזרבייג'ן דרך טורקיה לישראל ויצוא הנפט מקזחסטן דרך הים השחור במים טורקיים נמשך (אזרבייג'ן וקזחסטן הן כיום מיצואניות הנפט העיקריות באיזור לישראל). לפי שעה, גם לא נחסם התחום האווירי של טורקיה לטיסות של חברות ישראליות וזרות שטסות לארץ וממנה מעל שמי טורקיה. גם יבוא כ-10,000 מכוניות המיוצרות בטורקיה, כמו טויוטה, רנו ופורד, יימשך, בשלב הזה, זאת, דרך מדינות כמו יוון וקפריסין, אולם הייבוא הלא ישיר צפוי לייקר אותן באלפי שקלים.
כיצד מיישמת טורקיה את החרם שעליו הכריזה הלכה למעשה?
המכס הטורקי קיבל הוראה לא לטפל בסחורות שיגיעו לנמלים מישראל ואליה. די בהחלטה הזאת כדי לבלום את כל היצוא והייבוא רחב ההיקף בין המדינות.
מהו היקף הסחר עם טורקיה, ובאלו תחומים הנזק יהיה משמעותי במיוחד?
הייבוא הישראלי מטורקיה מסתכם בשנה בסכום גבוה במיוחד של כ-5.5 מיליארד דולר, והיצוא הגיע ל-1.5 מיליארד דולר. היבוא מטורקיה כולל עשרות תחומים, ובעיקר בבנייה: ברזל, אלומיניום, מלט בכמויות גדולות, זכוכית, מכונות, עגורנים, פלסטיק, גומי, מוצרי איטום, צינורות וגם שלל אביזרים לדירות. מדובר גם בתוצרת חקלאית רבה, מינרלים, אבנים ומתכות יקרות, יהלומים, מוצרי חשמל כמו מכונות ומייבשי כביסה, ומאות מוצרים בתחומים שונים שלא יגיעו לישראל מטורקיה בקרוב.
מירב קריסטל, כתבתינו לענייני צרכנות על גל עליות המחירים
(צילום: ירון ברנר )
מה ההשפעה הצפויה על ענף הבנייה?
בניית אלפי דירות תתעכב כנראה בחצי שנה עד שמונה חודשים, לפי דברי נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו. עיכובים והפסקות בנייה צפויים בתחומים חשובים כמו בניית בתי ספר לקראת פתיחת שנת הלימודים, בניית מוסדות ציבור, המשך בניית כבישים, גשרים ומנהרות.
חברות ישראליות ייפגעו מהחרם?
בוודאי. למשל, עשרות קבלנים כבר עכשיו מודיעים כי הם מצויים לפני פשיטת רגל ועלולים לקרוס. תעשיינים שמייצאים לטורקיה ייפגעו קשות באופן מיידי.
באילו תחומים מדובר?
תעשיינים וחברות רבות ייפגעו קשות, כאשר ישראל מייצאת לטורקיה בעיקר כימיקלים, מתכות, פלסטיק וגומי, מכשור רפואי ואופטי, תוצרת חקלאית וכמובן תיירות עצומה, שנבלמה כליל עם הפסקת הטיסות בין שתי המדינות הקרובות גיאוגרפית. יש לציין שחברות התעופה טורקיש איירליינס ופגאסוס הן מהגדולות שנחתו בנמל בן-גוריון וההפסד דווקא של התיירות הטורקית יגיע למאות מיליוני דולרים.
האם קיים עדיין סחר בתחום הצבאי בין ישראל לטורקיה?
בעבר היו קשרים הדוקים בתחום הצבאי בין ישראל לטורקיה, כולל יצוא של אביזרים צבאיים ואף השבחה של טנקים טורקיים על ידי התעשייה הביטחונית הישראלית. התחום הזה כבר נזנח לפני שנים אחדות בעקבות הקרע בין שתי המדינות והעדפת ישראל לקיים קשרים צבאיים הדוקים עם יוון, שאינה כידוע מידידות הטורקים.
מה תהיה המשמעות לצרכן הישראלי?
במספר תחומים ההשפעה תהיה מיידית. בענפי מוצרי המזון, ההיגיינה והבנייה ההשפעה תהיה בטווח המיידי, והמחירים ממקורות אחרים צפויים להיות גבוהים יותר ולייקר את המוצרים וחומרי הגלם בענפים הללו. על פי גורמים מסחריים ומנהלי אתרי סחר, חלק מהסחורות עלולות להתייקר בקרוב בשיעורים של 3% עד 15%, בין השאר של מוצרי חשמל וטקסטיל, בעיקר אם לא יימצאו במהרה תחליפים ליבוא של מוצרים שונים לישראל.
מדוע ישראל לא נערכה למצב הזה?
ממשלת ישראל התייחסה במשך שבועות רבים בביטול ובזלזול בלתי מובנים לאיומים המפורשים מאוד שהגיעו מטורקיה, וגורמים ממשלתיים לא האמינו שאכן יוטל חרם מוחלט על הסחר. בממשלה לא הפנימו את הנזק העצום שייגרם למשק, הן בעצירת הייבוא והן לתעשייה המייצאת לטורקיה. זאת, למרות אזהרותיהם המפורשות והחוזרות ונשנות בשבועות האחרונים של נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות הקבלנים, ראול סרוגו, ושל הנשיא היוצא של איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין.
מהיכן יכולים יהיו להגיע התחליפים לייבוא חומרי הגלם והמוצרים מטורקיה לישראל?
הכוונה היא לייבא חלק ניכר מהם בעיקר ממדינות קרובות וממדינות ידידות. בראש ובראשונה מוזכרות יוון וקפריסין הקרובות, וגרמניה, בריטניה, הונגריה וצ'כיה הידידות, וכמובן ארה"ב, כאשר כאן לעניין המרחק תהיה השלכה רחבה על מחירי הייבוא.
וקיים חשש שעוד מדינות יצמצמו את הסחר עם ישראל?
נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי, הזהיר מכך שמדינות אחרות יחקו את טורקיה ויצמצמו את הסחר עם ישראל, מה שעלול ליצור נזק משמעותי למשק המקומי. עם זאת, כרגע החשש שמדינות שעשויות לנקוט בצעדים דומים הן בעיקר מדינות ערביות, שממילא הסחר עימן מועט, כמו ירדן, מצרים ומרוקו, להן הסכמי שלום עם ישראל. יהיו גם מדינות בדרום אמריקה, שחלקן כבר ניתקו את היחסים עם ישראל, כמו קולומביה ובוליביה, שילכו בעקבות טורקיה, כנראה. אולם הייבוא והיצוא של ישראל עם מדינות אלה הוא זניח.
האם החרם הטורקי הוא בכלל חוקי?
משפטנים המתמחים במשפט הבינלאומי והמסחרי מבהירים כי למעשה אסור לבצע חרמות, בעיקר לא כאשר מדובר בהפרת חוזים קיימים. נודע, כי ארגון הסחר הבינלאומי צפוי להתייחס בימים הקרובים להכרזת החרם ולבדוק את חוקיותו בתחומים השונים.
