בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, שעמד במרכז סערת ההמלצות סביב הכלכלה הישראלית בשבוע שעבר, פרסם במהלך הלילה (ו') סקירה רשמית לשוק הישראלי נוכח המהפכה המשפטית שמנסה להנהיג ממשלת נתניהו, כמו גם הפיגועים האחרונים שהעלו את המתיחות בזירה הביטחונית. לפי הסקירה, הרפורמות המשפטיות עלולות להוביל להשפעות על הצמיחה ולהורדת דירוג האשראי בישראל, בדומה למה שקרה בפולין.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"השווקים בישראל נכנסו לטלטלה בגלל סיכון ייחודי שנובע ממתיחות גיאו-פוליטית מתגברת שהתווספו לחששות המשקעים מתוכניות הממשלה לבצע רפורמות משפטיות", כותבים האנליסטים בדסק השווקים המתעוררים באירופה של בנק ההשקעות האמריקני.
"הרפורמה המשפטית העלתה חששות בנוגע לחוזק המוסדות ואקלים ההשקעות במדינה. כל הידרדרות בחוזק המוסדות יכול להשפיע על ההשקעות, עם זאת, קשה להעריך את עוצמתה והתזמון שלה", הם מוסיפים. "ישנו סיכון גם לירידת דירוג האשראי של החוב של מדינת ישראל אבל בג'יי.פי מורגן מצפים שהשפעה כזו תהיה מוגבלת". בבנק ההשקעות עדיין לא משנים את התפיסה שלהם לגבי מטבע החוץ ומציינים כי הרפורמה המשפטית צפויה להשאיר חשש קבוע במהלך השבועות הקרובים וקשה להעריך את נקודת השיא של פרמיית הסיכון שמתלווה אליה.
כלכלני ג'יי.פי מורגן מציינים, כי "הרפורמה המתוכננת הובילה למחאות ציבוריות ברמות שונות עם חששות מפגיעה במוסדות המדינה והשפעה שלילית על זרם ההשקעות לתוך המדינה והצמיחה שלה".
עוד נכתב שם כי "סעיפי הרפורמה המוצעת מפורשים כניסיון להחליש את האיזונים והבלמים של המערכת, כמו גם המחלוקת בתוך המדינה. המתחים הללו צפויים להתעצם ככל שתתקדם התוכנית, שלפי הדיווחים, צפויה לעבור עד סוף חודש מרץ. למרות הניסיונות להתנגד לרפורמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הראה סימנים קלושים לכך שהממשלה בראשותו תיסוג מהרפורמות המוצעות".
על ההשפעות של הרפורמה על הכלכלה כותבים בבנק: "קשה להעריך את ההשפעות על הכלכלה והשוק הישראלי בנקודת הזמן הנוכחית אבל היא עשויה להיות שלילית בטווח הבינוני. בהיסטוריה של ישראל אין אירועים שניתן להשוות את הרפורמה המשפטית אליהם, והשוואות בינלאומיות הן חלקיות בשלב זה". כלכלני ג'יי.פי מורגן מדגישים את הרפורמה המשפטית שנעשתה בפולין החל משנת 2015 אחרי שמפלגת הימין PiS עלתה לשלטון, שהיא ככל הנראה הקרובה ביותר לתוכניות של הממשלה הישראלית.
אחת ההשלכות הפוטנציאליות שמסמנים בג'יי.פי מורגן, בדומה למה שקרה בפולין, הוא כאמור הפחתת דירוג האשראי של המדינה. בהקשר זה מציינים בבנק את הורדת הדירוג של פולין על ידי סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P בינואר 2016 מ-A מינוס ל-BBB פלוס. לפי ג'יי.פי מורגן התגובה של שוק המטבעות הייתה פיחות של המטבע המקומי מול האירו ועלייה במחירי ביטוח האשראי לטווח בינוני.
נזכיר, כי המשמעות המיידית של הורדת דירוג האשראי היא שהריבית תעלה מאוד על הלוואות שמדינת ישראל תיאלץ ליטול בשוק הבינלאומי וגם ממוסדות בארץ, באמצעות הנפקת אגרות חוב - נוכח הוצאותיה ההולכות וגדלות, עקב, למשל, ההסכמים הקואליציוניים וצרכים ביטחוניים דחופים.
זה גם ישפיע ישירות גם על האזרחים: ברגע שמדינה מאבדת אמינות בהחזר הלוואותיה והריבית עבורה תעלה, גם חברות ישראליות ייחשבו כמסוכנות יותר והריבית עבורן תעלה. כך גם האזרחים צפויים לעוד העלאות ריבית, מעבר לאלה המתוכננות בשל האינפלציה הגבוהה. חברות עלולות גם לצאת מישראל (וזה כנראה כבר מתחיל), לבטל תוכניות הרחבה ולפטר עובדים. המשמעות: גידול באבטלה.
תזכורת: המאבק נגד הרפורמה המשפטית מחריף
(צילום: משי בן עמי)
בג'יי.פי מורגן מתייחסים גם לאפשרות של משיכת כספים והפסקת זרם ההשקעות לישראל, בייחוד בסקטור ההייטק. "ישנם דיווחים על כך שמוסדות זרים כבר התחילו להוציא כפסים מישראל בגלל החשש מהרפורמה המשפטית. סקטור ההייטק הוביל את הקולות המתנגדים לרפורמה המוצעת. במקרה של פולין ראינו עדות מסוימת להאטה בזרימת הכספים לתוך המדינה", כותבים שם.
"כפי שמלמדת ההיסטוריה הקרובה, ההשפעות של מתיחות גיאופוליטית בישראל נחשבות לקצרות טווח, עם השפעה קלה בלבד על מחירי הנכסים הפיננסיים מעבר לתנודתיות הראשונית. ההשפעה של מבצעים צבאיים משמעותיים יותר היא בירידה של 0.1%-0.5% בשיעור הצמיחה", מוסיפים בבנק.
אתמול כתבה היועמ"שית גלי בהרב מיארה לשר המשפטים יריב לוין מכתב המתייחס להמהפכה המשפטית שהוא מתכנן, ולדבריה תוביל "לפגיעה קשה באיזון בין הרשויות". כן כתבה כי "קבלת ההסדר המוצע תוביל למבנה משטרי שבו לרשויות המבצעת והמחוקקת סמכות בלתי מוגבלת", והתריעה בפניו על נזקים כלכליים אפשריים כתוצאה מכך. "משקיעים רואים חשיבות במערכת משפט איתנה, באיזונים ובלמים בין הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת", וציינה כי אלו שיקולים המשתקפים גם בדירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות.
גורם בסביבת נתניהו הגיב לדו"ח של ג'יי פי מורגן: "גילינו שאנשים לא מכירים את הרפורמה, לא יודעים מה הפרטים שלה ולא יודעים מה יהיה האפקט שלה. אתה יכול במשך 25 שנה להגיד שאין שלום עם העולם הערבי אם אתה לא עובר דרך הפלסטינים. לקח לנתניהו רבע מאה לשבור את הספין הזה. אתה לא יכול לעשות ספין בשווקים כלכליים לאורך זמן. נשארנו דמוקרטיה ועשינו תיקון והבאנו איזון בין שלוש הרשויות והאיזון לא קיים בישראל כי הוא הופר. אם הדבר הזה יקרה, לא יעזרו 1,000 דוחות כי בסוף רואים לבד אם כדאי להשקיע או לא כדאי להשקיע. הדיבורים על הרפורמה המשפטית והנזק שהיא גורמת יהפכו להיות כמו המנטרה שבלי פתרון שתי מדינות לא יהיה שלום עם הערבים. הכל ספין.
"הכסף החכם ייכנס לישראל כי מה שאנו עושים זה לאזן מצב לא מאוזן. הדמוקרטיה הישראלית תהיה חזקה מתמיד. מערכת המשפט תהיה עצמאית בדיוק כמו שהיא היום. המשפטיזציה תרד והכלכלה תפרח. זה ייבחן במעשים ולא יעזרו הספינים. הנסיונות לדכא השקעות לא יחזיקו מעמד לאורך זמן אם המערכת מאוזנת".
ברקליס: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"
גם בנק ברקליס הבריטי מצטרף לאזהרה דומה שפרסם ג'יי.פי מורגן.
"אם הרפורמה המשפטית של ישראל תאומץ כפי שהוצעה במקור והמחאה ההמונית נגדה תסלים עוד יותר, הסוכנויות עלולות להוריד את תחזית הדירוג של ישראל ואפילו את הדירוג עצמו", כך כותב הבנק. עם זאת, בעיני ברקליס, גם אם דירוג האשראי של ישראל ייפגע, המדינה לא צפויה לצאת מה-WGBI - מדד איגרות החוב הממשלתיות העולמי - בהתחשב בעובדה כי הדירוג שלה עדיין מאפשר את השארתה בו.
לפי הבנק, ישנם שלושה אירועים שמושכים את העין ביחס לישראל: הרפורמה המשפטית, שלדבריהם, "אם תיושם, היא תשנה את יחסי הכוחות בין הרשויות, ותפחית משמעותית את סמכותו של בית המשפט העליון"; ההרחבה הפיסקאלית (הגדלת תקציב ללא תגובה במיסים), שם חוששים כי הפרזה בהוצאה עלולה לדחוק את הנגיד אמיר ירון לפינה ולאלץ אותו להגביר את קצב העלאות הריבית - שדווקא מתמתן; והגידול בסיכון הגיאו-פוליטי על רקע האירועים מול איראן אך בעיקר עם התגברות המתחים עם הפלסטינים, וסבורים שם כי "הפוליטיקה של ממשלת הימין בגדה המערבית, מגבירה את חוסר היציבות הגיאופוליטית באזור".
"מאז הבחירות בישראל בתחילת נובמבר, אי הוודאות הפוליטית גדלה, מה שהוביל לתת ביצוע של השקל", כך כותבים בבנק ברקליס. "האירועים האחרונים הקשורים ישירות לרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת וסיכונים גיאופוליטיים מוגברים הפעילו (עליו) לחץ נוסף - אם כי מוגבל. אלא אם יהיה שינוי גיאופוליטי גדול במזרח התיכון, השקל אמור לחזור לשווי משקל הקודם ולכן אנו ממליצים להקטין את אחזקת השקל ב'ספוט'". עם זאת מוטרדים שם מהטווח הקצר והמיידי ומציינים כי "הכותרות פוליטיות הפעילו לחץ" גם על האג"ח הממשלתיות. בבנק צופים ש"אי הוודאות הנוכחית תישמר ותגרום להמשך תנודתיות גבוהה".
לפי המודל של ברקליס, כל עלייה של 1% בנאסד"ק תואמת ירידה של 0.37% בשקל מול הדולר (עליות בנאסד"ק גורמות להתחזקות השקל ולהיפך). בברקליס מסבירים כי גם השקל וגם האג"ח הישראליות נסחרו באופן היסטורי בסנכרון עם השווקים בארה"ב, לרבות מתאם גבוה עם תנודות הנאסד"ק (מדד מניות הטכנולוגיה) וכעת הם רואים כאמור שאותה קורלציה נחלשה ומנסים להבין מדוע, כאשר המשתנים הכלכליים הקלאסיים לא מספקים את התשובה.
"כל הגורמים הללו", מסבירים כלכלני ברקליס, "הגדילו את הסיכונים הקשורים לנכסים הפיננסיים הישראלים, כאשר המדדים הישראליים נחלשים מאז הבחירות. בצד המט"ח, ההתפתחויות האחרונות המתוארות לעיל גרמו לסטייה משמעותית מאותו 'שוויון' בין ההתפתחות השקל להתפתחות הנאסד"ק".
עוד נכתב כי "השינויים המשפטיים וההרחבה התקציבית עוררו דיון על הורדה פוטנציאלית בדירוג האשראי של ישראל על רקע ההרעה במצב הפיסקאלי ובאיכות המוסדות המקומיים. "יסודות המאקרו והמוסדות החזקים של ישראל מצדיקים את הדירוג הגבוה שלה (S&P AA-), אך סוכנויות הדירוג בוחנות מקרוב את מצב שלטון החוק במדינה, הסביבה המוסדית והמצב הביטחוני".
דומה לסקירה של ג'יי.פי מורגן, גם שם משווים בין ישראל ופולין: "S&P הורידה את דירוג האשראי של פולין בשנת 2016 על בסיס היחלשות עצמאותם של מוסדות מפתח".
עוד נכתב ביחס לריבית כי כאמור קיים סיכון שהממשלה תכריז על הוצאות פיסקאליות נוספות שעלולות לאלץ את בנק ישראל "להישאר בצד הנצי" (להמשיך ולהעלות ריבית - א.פ), דבר שאינו מתומחר בשערים הנוכחיים.
הסקירה הקודמת של הבנק הבריטי שכללה פרטי פרטים על הרפורמה המשפטית וניתוח עומק על ההשלכות הפוליטיות של הרחקתו של אריה דרעי מהזירה הפוליטית - נכתבה ב-20 בינואר האחרון.
האזהרות של הבנק הגדול בארה"ב ג'יי.פי מורגן ושל ברקליס הבריטי מפני הסכנות הגיאו-פוליטיות ומהפכה המשפטית המתגבשת בישראל מחלישות היום (ו') את השקל במסחר מול המטבעות המרכזיים בעולם.
הדולר נסחר ברמה של 3.42 שקלים לאחר שבבוקר נסחר מתחת לרמה של 3.40 שקלים, בעוד שהאירו עולה עד ל-3.72 שקלים.
