היקלעות לחובות זה כמו כדור שלג. נושה ועוד נושה, עיקולים, הבנקים מערימים קשיים, ההגבלות לא מאפשרות להירדם בלילה ולעתים נדמה שאין אור בקצה המנהרה. עם זאת, אם יודעים לנשום עמוק ולחשב מסלול מחדש, יש מגוון של אפשרויות שיכולות לסייע לצאת לדרך חדשה, גם בלי להיכנס להליכים משפטיים ארוכים ותובעניים.
בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהחליף את פקודת פשיטת הרגל. המחוקק קבע שמטרתו העיקרית היא לשקם את החייבים כלכלית, מתוך הבנה שהליכי פשיטת הרגל רק העצימו את המשבר הכלכלי שלהם, גרמו להם להסתתר "מתחת לרדאר" במשך עשורים, לעבוד "בשחור" ולא לשלם את החובות שהלכו ותפחו עקב ריביות.
הדרך הקדומה ביותר להסדרי חובות היא פנייה ישירה לנושים ועריכת משא ומתן פרטני עם כל אחד. במידה שיש הסכמה והבנה משותפת לגבי אופן פירעון החוב – מצוין. אך מה קורה כשאין?
כאן נכנס לתמונה חוק חדלות פירעון שמעניק הגנה רחבה לאדם פרטי שמעוניין להגיע להסדר חוב עם נושיו. בין היתר, מאפשר החוק לבית המשפט לאשר הסדר גם אם לא כל הנושים הסכימו לו, ולמעשה לכפות אותו עליהם. זהו הערך המוסף שיש להליך זה על פני הליכים פרטניים מול נושים שמסרבים לקבל כל הצעת הסדר מטעמי נקמה או ניסיון להפעיל לחץ בלתי סביר לפירעון החוב.
שלבי ההליך להסדר חוב
בהליך חדלות פירעון ישנם מספר שחקנים מרכזיים: החייב, הנושים, בית המשפט ומנהל ההסדר שמתמנה (נאמן).
השלב הראשון בדרך להסדר החוב הוא הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט באזור מגוריו של החייב. הבקשה צריכה להיות מפורטת ועליה להבהיר מהי התועלת שתצמח לנושים מאישור ההסדר. לכן, חשוב מאוד לבנות בקשת הסדר חובות מקצועית ומקיפה שלא תשאיר לבית המשפט (ולשאר הצדדים) ספק שזהו הפתרון הראוי ביותר.
אם הבקשה עומדת בתנאים שקבועים בחוק היא תועבר לממונה על הליכי חדלות פירעון (כונס הנכסים הרשמי) לצורך קבלת עמדתו, וההליך יתחיל.
בתקופת ההליך יש לבית המשפט סמכות להורות על עיכוב הליכים. כלומר, להקפיא כל הליך גבייה שמתנהל נגד החייב. המטרה היא להקל על החייבים לקיים את ההסדר, שהרי אין הגיון שבזמן שחייב מנסה להגיע להסדר הנושים ימשיכו לרדוף אותו וינקטו בהליכים שעלולים להכשיל אותו.
מאחר שקידומו של הסדר חוב כרוך בהוצאות שונות, עם הגשת הבקשה יצטרך החייב לשלם מעין דמי רצינות כמקדמה וכן תשלום חודשי קבוע על החשבון. בנוסף, בית המשפט ימנה עו"ד שישמש כמנהל ההסדר ויהיה אחראי לקדם את ההליך ולפקח עליו.
בשלב השני, ההסדר יובא לאישור הנושים וייערכו אסיפות נפרדות לכל סוג של נושים. כאמור, גם אם חלק מהנושים מתנגד, בית המשפט יכול לאשר את הסדר החוב ולכפות את ההסדר על כולם. לאחר שההסדר יקבל את אישור בית המשפט והחייב יעמוד בתנאים שנקבעו בו – הוא יוכל לצאת לדרך חדשה.
ומה בנוגע לתאגידים?
גם במקרה של תאגידים מספק החוק פתרונות מעניינים שיסייעו למנוע מצב של פירוק וסגירת עסקים, מתוך הבנה שהבראת חברה עדיפה על פירוקה, כאשר יש אפשרות לכך.
עו"ד סתיו פרץ כהן צדקאורלי שניידרלנוכח ההשפעות הקשות של מגפת הקורונה על המשק בשנתיים האחרונות, המחוקק ביצע תיקונים בחוק כדי לאפשר לעסקים שנפגעו בשל המגפה להמשיך לפעול למרות המשבר הכלכלי אליו נקלעו.
בין היתר מאפשר החוק היום לנהל הליך הסדר מקוצר שכולל עיכוב הליכים. המטרה היא ליצור מתווה להתמודדות עם עלייה בהיקף החייבים שיבקשו לפנות להליכי הסדר חוב בעקבות המגפה והתאמתם למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה. עם זאת, בשורה של מקרים נקבע כי אפשר לפנות להסדר מקוצר גם כשהמשבר לא נגרם עקב המגפה.
כל ההליכים שתוארו כאן נועדו להגשים את מטרתו העיקרית של החוק – שיקום. התובנה העיקרית שהובילה לחקיקתו היא שסיוע בשיקום חייבים ועסקים יוביל בסופו של יום לחברה יצרנית ופעילה שמספקת מקומות עבודה לאזרחיה תוך צמצום מעגל העוני והחובות. בהתאם לכך, החוק ופסיקות בתי המשפט בעניינו מאפשרים להגיע לפתרונות יצירתיים שכדאי לבחון לפני שמקבלים החלטה.
מה שבטוח הוא, שלא כדאי לטמון את הראש בחול ולהדחיק את המצב – התנהלות כזו רק תעמיק את המשבר הכלכלי והקשיים שמגיעים איתו.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד סתיו פרץ כהן צדק שותפה במשרד עורכי דין זגדון פרץ כהן צדק ועוסקת בחדלות פירעון ושיקום כלכלי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
