חברת המודיעין הימי ווינדוורד (WINDWARD) מתל אביב נמכרת ב-216 מיליון פאונד - כמעט מיליארד שקל - לקרן ההשקעות האמריקנית FTV קפיטל.
ווינדוורד פועלת בעיקר בתחום הסחר הימי וחברות הביטוח. מנוע הבינה המלאכותית שפיתחה מספק מידע מקיף, בכל רגע נתון, על ספינות בים, ויודע לנתח אותו ולהפיק ממנו תובנות כמו חיזוי והערכות סיכונים. החברה מסייעת לגופים הפעילים בתחום התובלה הימית להתגבר על אתגרים ייחודיים הקשורים בים, ובשיפור דרכי תפעול. בין לקוחותיה חברות ביטוח, חברות אנרגיה, בעלי אוניות, חברות כרייה, חברות שילוח, רשויות נמלים, וגם בנקים וארגונים ממשלתיים. בין השאר חתמה הסכמים עם חברות האנרגיה הענקיות BP (בריטיש פטרוליום) ו-Shell, והפכה לספקית מרכזית של פתרונות ניתוח נתונים ימי עבורן.
3 צפייה בגלריה
מייסדי ווינדוורד עם היו"ר: משמאל עמי דניאל, היו"ר לורד ג'ון בראון, ומתן פלד
(צילום: Lucy Stewart, יח"צ ווינדוורד)
המערכת שפיתחה ווינדוורד, המבוססת על בינה מלאכותית, מזהה באופן יזום אנומליות בים. היא הפכה משמעותית במיוחד בשנתיים האחרונות בעיקר עקב התקיפות החוזרות ונשנות של ספינות תובלה על-ידי החות'ים באזור ים סוף ובמפרץ עדן, שגרמו לנזקים משמעותיים לספינות, לפגיעות בחיי אדם, ובעיקר לשיבוש התובלה הימית בעולם כולה. ווינדוורד יודעת לספק הן את ההקשר והן את ההמלצות הדרושות לפעולה מהירה.
רק החודש הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם Dataminr, אחת מחברות הבינה המלאכותית המובילות בעולם, בשילוב יכולות בינה המלאכותית לניתוח אירועים וסיכונים מתוך נתונים הזמינים לציבור. המטרה היא לסייע ללקוחות להגיב באופן יזום לאירועים ימיים וגלובליים מתפתחים עוד לפני שהם מסלימים.
החברה הוקמה ב-2011 על ידי עמי דניאל, המשמש כיום מנכ"ל החברה, ומתן פלד, העומד בראש הסניף האמריקני שלה, ששירתו יחד כחובלים בחיל הים. בהתבסס על כך שהיא הונפקה במקור בבורסת לונדון לפי שווי של 126.5 מיליון פאונד – הסכום שתשלם הרוכשת כמעט כפול.
לדברי דניאל, "90% מהסחר העולמי וכ-400 מיליארד מכולות בשנה משונעים דרך הים. אנחנו מספקים מרכיבים שונים של המלצות סיכונים ופרספקטיבות על האוניות, המטענים המשונעים והחברות שמשנעות אותם".
החברה מעסיקה כ-120 עובדים, רובם בישראל. המטה הראשי שלה ממוקם בתל אביב אך היא מחזיקה משרדים גם בלונדון, בארה"ב בדנמרק ובאיחוד האמירויות. יו"ר ווינדוורד הוא לורד ג'ון בראון, מי שעמד בראש ענקית הנפט הבריטית BP, ובין המשקיעים מייסד סיילספורס מארק בניוף, המיליארדר לי קה שינג מהונג קונג, וראש ה-CIA לשעבר, דיוויד פטראוס.
כל אקזיט לגופו
האקזיט של Windward הוא, לכאורה, עוד הוכחה שההייטק הישראלי שרד את המלחמה; שאפשר לסמוך עליו שימשיך לשאת על גבו את כלכלת ישראל, גם כשהיא מתקשה להתאושש מטראומה לאומית, ומנוהלת בחובבנות על בסיס שיקולים פוליטיים ומגזריים בלבד.
רק שלמרבה הצער, כל אקזיט לגופו. המקרה של ווינדוורד הוא ללא ספק הצלחה מרשימה: הסכום שבו נרכשה כמעט כפול מהסכום שבו הונפקה. אבל לא כל רכישה טובה בהכרח ליזמים או למדינה: תלוי מהו הסכום ששולם בהשוואה לשווי החברה, תלוי האם היזמים והמשקיעים יצאו ברווח על השקעתם, תלוי מהי האלטרנטיבה, תלוי מה יקרה לחברה ולעובדים אחרי האקזיט ועוד.
המספרים לא משקרים; הם רק מספרים סיפור מורכב, שמי שרוצה יכול לעשות בו שימוש ציני לטיפוחה של עוד קונספציה מסוכנת, הפעם על ההייטק הישראלי הכל-יכול, שישרוד גם מהפיכה משפטית וגם מלחמה אינסופית וגם הנהגה פוליטית חסרת אחריות.
למה רק אקזיטים? קחו למשל את העלייה בהשקעות השנה. מעוררת אופטימיות? בהחלט. אבל רגע, היא נובעת בעיקר ממספר קטן של השקעות גדולות, בעיקר של קרנות אמריקניות, ובעיקר בתחום הסייבר, עמוד התווך היציב של התעשייה, כשתחומים אחרים נותרים מאחור. מתוך 15 הקרנות שהשקיעו בעבר בחברות ישראליות - 7 לא השקיעו באף חברה ישראלית ב-2024.
הנה עוד עובדה משמחת - מספר העובדים בהייטק לא ירד. נכון, אבל בניגוד לעבר - הוא הפסיק לטפס בשנתיים האחרונות, אחרי שידענו כבר קצב גידול של 4% בשנה. אז אולי נתעודד מהזינוק המרשים של הטכנולוגיות הביטחוניות? הוא אכן מרשים, אבל הרווחים וההכנסות עדיין לא שוברים שוויון.
בענף ידברו על הצעדים הנדרשים כדי לשמר את חוסנו של הענף - הצורך באסטרטגיה ובחזון, בהצבת הבינה המלאכותית כאתגר לאומי, בעידוד משקיעים באמצעות הסברה והקלות מיסוי, ובהעלאת/החזרת מוחות באמצעות מענקי מחקר. בפועל, אי אפשר לרבע את המעגל - אלה הם הפרטים, העצים, לא היער. היער כולו – "האקוסיסטם", כמו שאוהבים לומר בהייטק - יוכל להתקיים לאורך זמן רק במדינה שיש בה אופק יציב של ביטחון אישי, של חופש וחדוות יצירה, ושל שקט ברחובות.
