בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שבית החולים הצרפתי יפצה בכשני מיליון שקל הורים לתינוק שמת יומיים אחרי לידתו ממום לבבי. בית החולים טען שההורים גרמו לנזק ראייתי כשסירבו לנתיחה שלאחר המוות מטעמי דת, אך השופטת נסרין עדוי דחתה אותו.
הלידה התרחשה ביוני 2013 בניתוח קיסרי. עם לידתו היה מצב התינוק טוב, אלא ש-48 שעות לאחר מכן הזעיקה האם את הרופא התורן למחלקת תינוקות אחרי שבנה הפך כחול, קר וחיוור, ללא דופק ונשימה. פעולות החייאה של הצוות הרפואי לא צלחו והוא מת.
1 צפייה בגלריה
אילוס אילוסטרציה בני זוג עצוב עצובים בוכה בכי
אילוס אילוסטרציה בני זוג עצוב עצובים בוכה בכי
אילוסטרציה
(shutterstock)
בתביעה שהגישו ההורים שבע שנים לאחר מכן הם טענו שכבר במהלך מעקב ההיריון אובחן המום הלבבי שממנו מת בנם – "אסימטריה של חדרי הלב" – ומשכך היה על צוות בית החולים לצפות אותו ולהיערך למניעת התממשות הנזק, באמצעות חיבורו למוניטור וביצוע בדיקת אקו לב ישירות על גופו, עם לידתו.
לשיטת ההורים, הגם שבוצעה לפני הלידה בדיקת אקו לב עוברי שהייתה תקינה, בית החולים לא היה רשאי להסתמך על תוצאותיה והיה עליו לבצע את הבדיקות והניטור לאחר הלידה. לדבריהם מדובר ברשלנות רפואית המזכה אותם בפיצוי על נזקיהם.
בית החולים טען מנגד שלא נפל דופי בהתנהלותו וכי לא הוכח שסיבת המוות הייתה מום בלב. לדבריו, הסיכוי שלמנוח היה מום כאמור, כשבדיקת אקו לב עוברי הייתה תקינה, הוא פחות מ-0.01%. צוין שסירוב ההורים לבצע נתיחה אחר המוות מטעמי דת יצרה נזק ראייתי בכל הנוגע לגילוי סיבת הפטירה האמיתית, באופן המצדיק לדחות את תביעתם.
עו"ד ירון מויאלעו"ד ירון מויאלאבי נועה
אבל השופטת עדוי קבעה שאין בסירוב ההורים לנתיחה בכדי לסכל את תביעתם. ראשית, לא הוכח שמישהו מבית החולים פנה להורים בזמן אמת על מנת לבקש מהם את הסכמתם לביצוע הנתיחה, תוך הדגשת חשיבות ההליך. שנית, וכאן עיקר, במסמכי הפטירה מבית החולים נכתב כי סיבת המוות היא "הפרעת קצב לב וחשד למחלת לב".
בפסק הדין צוין שאם בית החולים עצמו שוכנע שהתינוק מת כתוצאה ממום בלב, הרי שאין לקבל את סיבוב הפרסה שעשה בהליך המשפטי: "אין כל זכר בתיעוד הרפואי לתשניק כלשהו, חנק, מכה, תאונה, או כל בעיה אחרת אליה התייחס מומחה הנתבע. כך ששוכנעתי כי הפרעת הקצב שהובילה לפטירת המנוח, מקורה בבעיה לבבית שלא אובחנה".
המומחה מטעם ההורים הותיר על השופטת רושם אמין בהרבה מזה של מומחה בית החולים. הוא העיד שחיבור למוניטור וביצוע אקו לב לתינוקות שיש לגביהם חשד "למשהו קרדיאלי אפילו קטן" הם בגדר פרקטיקה רפואית מקובלת ונפוצה, כך שהיה על בית החולים לעשות זאת על מנת להציל את חיי התינוק.
לפיכך נקבע שמות התינוק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית של בית החולים, ושעליו לפצות את ההורים ב-1.69 מיליון שקל עבור נזקיהם השונים כגון הוצאות קבורה, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיי התינוק. עוד חויב בית החולים לשלם להם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 419,259 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד רועי לביא • ב"כ הנתבע: עו"ד חסן דבאח • עו"ד ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין