בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה אישה שתבעה לתקן את איזון המשאבים בינה לבין בעלה לשעבר, בטענה שהסתיר ממנה זכויות בנדלן יוקרתי בעיר. השופט ליאור ברינגר הסכים שהתנהלות הבעל הייתה חסרת תום לב, אך קבע שאין בסמכותו להתערב בממצאי הגישור שניהלו בני הזוג.
בני הזוג נישאו בשנות ה-90 והביאו לעולם שלושה ילדים. עוד לפני החתונה קיבל הבעל מהוריו במתנה דירה, וכן זכויות במקרקעין באזור "הגוש הגדול" בצפון תל אביב. אחרי פרידתם הם ניהלו גישור לצורך חלוקת הרכוש, ובמהלכו הצהיר הבעל כי זכויותיו בגוש הגדול עתידות להניב לו שתי דירות: גדולה וקטנה.
בין לבין, והגם שמדובר לכאורה בנכסים חיצוניים שאינם בני איזון, חתם הבעל במאי 2015 על התחייבות שלפיה הוא ופרודתו יתחלקו בנכסיהם "חצי חצי". הם הסכימו לסיים את הגישור בכך שהבעל יקבל את הדירה הקטנה בעוד האישה תקבל את זו הגדולה, בכפוף לתשלום מסוים מצדה. באפריל 2016 אושר הסכם הגירושין בבית המשפט.
אלא שמאוחר יותר גילתה האישה שלבעלה לשעבר נתונות זכויות נוספות באותו אזור בצפון תל אביב, שאותן הוא נמנע מלחשוף במסגרת הליך הגישור. לטענתה מדובר בהתנהלות חסרת תום לב מצדו, המצדיקה לתקן את איזון המשאבים שנקבע, ולכלול בו את הזכויות העודפות. הבעל התנגד בטענה שלא היה מחויב לשתף אותה בהן או לגלות לה על אודותיהן.
השופט ליאור ברינגר מתח ביקורת נוקבת על התנהלות הבעל וכתב כי "בהליך גישור על הצדדים לבוא בידיים נקיות ובתום לב ולחשוף את כל המידע הרלוונטי... היה על הנתבע לחשוף בפני התובעת את כל רכושו ולנהל משא ומתן בקשר לכך, או לנהל הליך בבית המשפט תוך שמירה על מלוא טענותיו".
בפסק הדין צוין כי משעה שהבעל לשעבר רשם במו ידו את מסמך ההתחייבות על כך שהצדדים יאזנו את כל רכושם, "היה עליו לחשוף את כל רכושו ולטעון את טענותיו כרצונו, אולם הוא לא היה רשאי להסתיר מהתובעת חלק מרכושו".
השופט קבע שהסעיף בהסכם הגישור, המותיר בבעלות מי מהצדדים נכסים שלא נכללו בו, אינו מסייע לבעל. לדבריו, הואיל ואין מחלוקת על כך שהוא הסתיר מגרושתו את קיומן של הזכויות העודפות בגוש הגדול, ממילא היא לא יכולה הייתה לוותר מרצון על זכויות שהיא אינה מודעת לקיומן.
על בסיס אותו נימוק נדחתה טענתו הנוספת של הבעל, שלפיה ויתור גרושתו על הזכויות העודפות הוא בגדר "טעות בכדאיות העסקה" ותו לא. "גם טענה זו אינה מקובלת עליי", כתב השופט. "התובעת לא טעתה ולא יכולה הייתה לטעות בנוגע לדבר שקיומו אינו ידוע לה".
ולמרות כל זאת, השופט קבע שאינו יכול להיעתר לסעד המבוקש, שכן אין בסמכותו להתערב בממצאי הגישור. הוא הבהיר כי אין בכך כדי למנוע מהתובעת להגיש תביעות אחרות בנושא, בהן יוגדר סעד שונה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ד. קירשנבאום
• ב"כ הנתבע: עו"ד אמיר איבשקובסקי
• עו"ד יפעת בנג'אן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
