25 שעות של ישיבת ממשלה מרתונית הסתיימו היום (שישי) בצהרים, שעות ספורות לפני כניסת השבת, באישור הצפוי של תקציב המדינה בממשלה ברוב גדול. תקציב המדינה הגבוה אי פעם, 607.4 מיליארד שקל, לא ייכנס עם זאת לתוקף ב-1 בינואר, בשל האיחור העצום בדיונים בו, בשל העיכוב המכוון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנבע בין השאר מהרצון לדחות ככל האפשר את העימותים סביב גזירות התקציב ולנסות ולהתקדם בינתיים בחקיקת חוק הגיוס, או כשמו הלא רשמי חוק ההשתמטות, שעלול להוביל עדיין להפלת הממשלה.
בינואר תפעל לכן הממשלה עם תקציב המשכי (1 חלקי 12 מתקציב 2024 בכל חודש) כאשר המגמה היא, כדברי בכיר באוצר, לאשר את התקציב עד סוף דיוני הכנסת בשבוע השלישי של תחילת שנת התקציב 2025, בסביבות ה-22 בינואר.
כמעט הכל היה צפוי בדיון התקציבי. ההתנגדויות הגורפות לחלק נכבד מהגזירות שהציע משרד האוצר באמצעות הקיצוצים והמיסים בסכום כולל של 40 מיליארד שקל, הצעקות של השרים על הקיצוצים או אי התוספות לתקציבי משרדיהם, הברוגז של חלק מהשרים (כמו שר התרבות והספורט מיקי זוהר שנראה זועם וצועק על אנשי האוצר), ה"וויתורים" של משרד האוצר על חלק מ"העיזים" שהכניס כרגיל לפרקי התקציב, והפשרות שהושגו בסופה של יממת הדיונים המתישה.
מה שלא היה צפוי הפעם היו הזלזול וחוסר ההשתתפות של חלק ניכר מהשרים ברוב שעות הדיונים. אחד מוותיקי משרד האוצר ציין כי הוא לא זוכר דיון מכריע לאישור תקציב המדינה, ועוד בתקופת מלחמה, שממנו נעדר במשך שעות ראש הממשלה, כאשר בערב אתמול "נעלם" לפתע שר האוצר, שהתברר כי הלך לחתונת חבר, וכאשר במשך שעות רבות של הדיונים נכחו בחדר ישיבת הממשלה רק 3-5 שרים. "אחדים מהשרים נראו משועממים והתעייפו מעיון במאות עמודי מסמכי התקציב ונמנעו לכן מלהתעמק בהם", העיד אחד ממשתתפי הדיון.
הגזירות שנשארו בחוץ - והמחיר שנשלם
רק פתי היה מאמין שחלק מהגזירות ששרבבו פקידי משרד האוצר לתוך הצעת תקציב המדינה יאושרו. היה סיכוי גבוה יותר שאיראן תציע לאלתר הסכם שלום עם ישראל מאשר שהממשלה תאשר לפגוע בעת מלחמה במשפחות השכולות, תאשר סעיף שיתעלל בקיצוץ תקציבי בקצבאות ניצולי השואה, שרבים מהם מצויים כבר בעשור העשירי לחייהם, או שיהיו שרים שיתנו לפגוע בעובדים החלשים ביותר במשק, שמביאים הביתה בקושי שכר מינימום של 5,880 שקל בחודש.
פקידי משרד האוצר עשו עצמם כמתדיינים בכובד ראש אם לאפשר מחיקת סעיפי קיצוץ מהצעת התקציב, אך למעשה לא הם היו בסופו של יום מי שקבעו.
כך ניהל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שועל קרבות תקציבים ותיק ביותר, מאחורי הקלעים, ולעתים גם מאחורי גבם של אנשי האוצר, מגעים עם ראשי המפלגות החרדיות ושרים, לצד מגעי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, עם שר האוצר ובכירי משרדו. עד מהרה פרצה מלחמת הקרדיטים בשאלה מי האחראי לביטול גזירת הפגיעה במשפחות השכולות, בניצולי השואה ובמקבלי שכר המינימום.
ראש הממשלה קיבל בלשכתו את מקורבו הוותיק אריה דרעי, מנהיג ש"ס, ובמהרה בוטלה הגזירה הקשה מכולן - לפגוע בכל מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי המשולמות לחלשים ביותר במשק.
למעשה, רק הקפאת קצבאות הילדים נותרה בעינה וגורם פוליטי בכיר העריך היום כי המפלגות החרדיות יצליחו לקראת הדיונים בכנסת לבטל גם את הגזירה הקשה הזאת, שפוגעת בעיקר במשפחות החרדיות והערביות מרובות הילדים.
אולם, כמו שאמרו חכמינו - אין יש מאין. המשמעות: במקום לבטל את הקפאת הקצבאות, שלא יעודכנו בינואר הקרוב בכ-4% של שיעור האינפלציה בשנת 2024, כל אזרחי ישראל יצטרכו לשלם עוד סכום נכבד למדי לביטוח הלאומי.
האם "העסקה" הזאת שסוכמה עם בכירי משרד האוצר ברגע האחרון ממש היא כדאית לאזרחים? התשובה היא כן ולא. למקבלי קצבאות מרובות וגבוהות – כן. למי שלא מקבלים קצבאות – ממש לא.
מה יהיה בתקציב 2025 לטובת אזרחי ישראל?
חיילי המילואים ימשיכו לקבל תמיכות שונות בהיקף של 9 מיליארד שקל. תוכנית התקומה לאזור עוטף עזה, שכבר כמעט קוצצה מספר התקציב (והיה ברור שתוחזר אליו), שובצה מחדש בהוצאות הממשלה לשנת 2025 בהיקף המקורי של 5 מיליארד שקל. התוכנית לשיקום ופיתוח הצפון, בהיקף גבוה של 15 מיליארד שקל תתחיל להתבצע, ככל שהמלחמה בגבול לבנון תיפסק, כבר בשנת 2025.
הקיצוצים והמיסים החדשים שייכנסו לתוקף בשנת 2025 צומצמו מעט, מיעד של 40 מיליארד שקל, ל-37 מיליארד. המשמעות היא שאפילו עכשיו כבר ברור שיעד הגירעון לשנה הקרובה של 4.0% לא יושג (איפה בקבוק הוויסקי שהבטיח לכתבים בפעם המי יודע כמה שר האוצר) והגירעון החזוי כבר עתה עומד על 4.3% ועוד צפוי לגדול. זאת, בעת שחברות דירוג האשראי עוקבות בעניין רב אחר המהומה שמתחוללת סביב דיוני התקציב בישראל.
בעניין הקיצוצים והמיסים החדשים אמרו היום במשרדי ראש הממשלה והאוצר כי "היקף ההתאמות שאושרו גדול מאוד לאור הצורך לייצר מחדש את היציבות הפיסקאלית אותה המשק צריך כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי ועם אתגרים עתידיים".
לדברי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', "התוכנית הכלכלית כוללת רפורמות במספר תחומים מרכזיים – ייעול המגזר הציבורי, המאבק בהון השחור ובתוכניות האצה למשק ובתחום ההייטק, תעסוקת חרדים ועידוד שוק הדיור".
האמת היא שספר התקציב בן 240 העמודים כמעט שאינו כולל כל רפורמות משמעותיות ועיקרו גזירות על הציבור.
תשלומי הביטוח הלאומי של העובדים יעלו בשיעור חד
אז מה השתנה בעצם ביממת הדיונים בישיבת הממשלה הארוכה מזה תקופה ארוכה?
כל קצבאות הביטוח הלאומי שאמורות היו להיות מוקפאות – לא יוקפאו, חוץ מקצבאות הילדים. התחליף יהיה יקר: תשלומי הביטוח הלאומי של כלל הישראלים העובדים יעלו בשיעור חד וכואב.
כרגע ההערכות הן שתשלומי הביטוח הלאומי הנגבים דווקא מבעלי השכר הנמוך יזנקו לפי שלושה מהמצב הקיים. כל העובדים יצטרכו לשלם יותר וההערכות שהושמעו היום הן שדמי הביטוח הלאומי לעובדים יוגדלו בין 47 ל-60 שקל בחודש.
דמי הביטוח הלאומי משולמים כיום בשתי מדרגות. השיעור הנמוך יותר, 0.4%, נגבה עד לשכר ברוטו של 7,522 שקל והמדרגה השנייה, 7.0%, היא בין הסכום הזה ל-49,030 שקל. מעל לסכום זה אין משלמים בישראל עוד ביטוח לאומי על יתרת השכר הגבוה.
יצוין שעל הסכומים הללו מתווספת עוד הפרשה של המעסיקים לביטוח הלאומי בשיעור של 3.55% במדרגה הנמוכה ושל 7.6% במדרגה הגבוהה יותר.
כרגע מוצע שבמדרגה הראשונה ישולמו 1.2% על ידי העובד ועוד 4.35% על חשבונו של המעסיק אותו. לעובדים במדרגת השכר הנמוכה יתווספו כ-50 שקל בחודש ולאלה בדרגה הגבוהה כ-60 שקל בחודש.
מי שאינם עובדים מחויבים כיום לשלם 87 שקל בחודש לביטוח הלאומי ו-116 שקל לביטוח הבריאות. בסך הכל יגדלו תשלומיהם רק ב-40 שקל.
לאחר שהאוצר קבע בהצעתו המקורית שהנחה שמשמעותה תשלום חודשי של 29 שקל בלבד לביטוח הלאומי בחודש, הניתנת לאברכים וסטודנטים, תבוטל, ההחלטה שונתה בלחץ הפוליטיקאים החרדים. במקום להעלות את התשלום ל-130 שקל, ההעלאה כמעט בוטלה כליל והאברכים והסטודנטים ישלמו בחודש ב-2025 רק 45 שקל במקום 29 שקל כיום.
שכר המינימום יעלה כמתוכנן, כל עובד "יתרום" 2 ימי הבראה
מה שהצליח יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, לבטל זאת הגזירה של הטלת מס ראשוני אי פעם על קרנות ההשתלמות משנת החיסכון השביעית. הוא גם היה מהמובילים למניעת פגיעה בקצבאות של הגמלאים ונלחם בתקיפות לביטול גזירת אי העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל בשנת 2025.
עם זאת התמורה לביטול גזירת הטלת המס על קרנות ההשתלמות היא ניכוי 2 ימי הבראה מכל עובד בישראל. נקודה אחת שווה לכלל העובדים 418 שקל, במגזר הציבורי 471 שקל ולעובדי קבלן ובניין 485 שקל. ביטול 2 ימי הבראה לכן, בנוסף להקפאת שווי יום הבראה בשנה הקרובה, מתקרבת להפחתת שכר של 1,000 שקל בשנה לכל עובד במשק.
ומה עם הכספים הקואליציוניים ומשרדי הממשלה המיותרים?
אולם, לצד המאבק סביב הגזירות, הכספים הקואליציוניים שהסתכמו בשנת 2024 בסכום של 5.7 מיליארד שקל, יגיעו בשנת 2025 ל-5.4 מיליארד שקל. למעשה במהלך השנה נעשה בהם קיצוץ של כ-300 מיליון שקל, אך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התחייב להחזירו בהמשך וזה גם מה שמוביל את אי קיצוץ הכספים הקואליציוניים בשנה הבאה.
למעשה הכספים הקואליציוניים האמיתיים הם בסכום קטן יותר של כ-4.5 מיליארד שקל, שכן סמוטריץ' תובע להכניס מתוך ה-5.4 מיליארד שקל לתוך התקציב בשנה הקרובה קרוב למיליארד שקל שאינם מהווים כספים קואליציוניים אלא למשל את כספי התמיכה בתנועות הנוער, במכינות צבאיות, בחיילים משוחררים וכדומה.
כזכור, הודיע יו"ר ההסתדרות כי לא יסכים לפגיעה בשכר העובדים במשק אם הכספים הקואליציוניים לא יצומצמו באופן משמעותי, וכעת יהיה מעניין לראות מה יאמר בראשית השבוע ארנון בר-דוד בעניין הזה.
גם הצעת משרד האוצר לסגור בשנת 2025 כליל חמישה משרדי ממשלה לא אושרה היום וזה היה תנאי נוסף של בר-דוד: "צריך שאם אנחנו נשכב מתחת לאלונקה זה יהיה בתנאי שגם הממשלה גם תנהג כך".
ובינתיים מתגאים אחדים מהשרים שהתנגדו לקיצוצים בתקציבי משרדיהם, שהם יקבלו תוספות תקציב. במשרד הכלכלה, במקום קיצוץ של רבע מיליארד שקל, שבתוכו הייתה גם החלטה לסגור את המכון לייצור מתקדם, תקציב המשרד יקוצץ ב-60 מיליון שקל בלבד בבסיס התקציב. לעומת זאת, רבע מיליארד שקל יוקצבו למשרד הכלכלה לביצוע תוכניות שאושרו כבר בעבר, בתוך כך להכשרות מקצועיות, לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לעידוד היצוא הישראלי ולפיתוח אזורי תעשייה בפריפריה כולל בגבולות הצפון והדרום.
עוד הישגים לשרים: שר החינוך יואב קיש הצליח לבטל את הקיצוץ של 100 מיליון שקל בהשכלה הגבוהה ב-2025 ועוד 400 מיליון שקל קיצוץ שיימנע ב-2026. שר התיירות חיים כץ הצליח למנוע את ביטול הנחת הפטור ממע"מ לתיירים, גזירה שהייתה פוגעת בכל ענף התיירות בישראל. זאת, בתקופה שבה ממילא אין כמעט תיירים בארץ. במשרד האוצר חשבו לגייס באמצעות מע"מ התיירות 1.5 מיליארד שקל בשנה רגילה.
לעומת זאת תישאר בעינה העלאת תעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית ב-2 שקלים בשנת 2025, אולם הבשורה של מירי רגב היא שבני 67 ומעלה יוכלו ליהנות מנסיעה חינם בתחבורה הציבורית. העלאת המחיר ב-2 שקלים נועדה לממן קיצוץ של 700 מיליון שקל בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה.
יצוין שלצד תקציב המדינה העיקרי יועמדו עוד 10 מיליארד שקלים כרזרבה להימשכות המלחמה עמוק לתוך שנת 2025. תקציב הביטחון הבסיסי יגדל ב-20 מיליארד שקלים ויחד עם הסיוע האמריקני יגיע לכ-120 מיליארד שקל בשנה הקרובה, שנה ורבע לאחר פרוץ מלחמת השבעה באוקטובר שגרמה לגידול עצום בתקציב הביטחון השנה.
כמו כן אין לשכוח החלטות מהעבר שאושרו עוד במסגרת תקציב 2024, והם להעלות את שיעור המע"מ ב-1 בינואר באחוז אחד ל-18% ולהעלות במועד הזה גם את מס הבריאות ב-0.15%.
לוח הזמנים הצפוי לאישור תקציב המדינה
החל מהשבוע הקרוב ינסחו באוצר את כל הפרטים ב-30 ספרי תקציבי משרדי הממשלה.
בימים הקרובים יתחיל תהליך חקיקה מזורז של כל נושא השינויים במיסים שייכנסו לתוקף כבר ב-1 בינואר ולא ניתן להמתין עמם לאישור כל חוק ההסדרים רק בינואר.
ב-1 בדצמבר יונחו ספרי התקציב על שולחן הכנסת לאישור בקריאה ראשונה. לאחר מכן יידונו כל סעיפי תקציב המדינה בוועדות הכנסת ובעיקר בוועדת הכספים לקראת אישורם הסופי במליאת הכנסת בקריאה 2 ו-3 בחודש ינואר. אם לא יאושר התקציב עד ל-31 במרץ הממשלה תיפול, הכנסת תפוזר ויוכרזו בחירות תוך 100 ימים.
