הדס ויפתח הם הורים לשלושה שנישאו ב-2003. עם לידת הבת הראשונה, ביקשו הוריו של יפתח לסייע להם ואפשרו להם להתגורר בבית שהיה בנוי על נחלה בבעלותם. ההורים הנדיבים גם אפשרו להם להשכיר את יחידת הדיור בחצר הבית ולגבות מדי פעם את דמי השכירות לעצמם. לאחר 15 שנות נישואין ביקש יפתח להתגרש, אבל הדס הודיעה כי שהיא מסרבת וגם לא מתכוונת לפנות את הבית בנחלה.
בתביעה שהגישה לבית המשפט למשפחה כנגד בעלה ונגד הוריו היא דרשה מחצית מהזכויות בנחלה שרכשו ההורים הרבה לפני שהכירה את בנם. לטענתה, הנחלה הובטחה לה וליפתח והיא השקיעה כספים בשיפוץ, ולכן מגיעות לה מחצית הזכויות בנחלה בעין או בכסף. לבסוף עזב יפתח את הבית בנחלה, הדס נשארה בה, וההורים, שלא האמינו שטוב לבם יתהפך עליהם, נאלצו להגיש כנגד כלתם תביעה לפינוי וסילוק יד וכן ולדמי שימוש ראויים.
מקרה זה אינו נדיר בתחום דיני המשפחה. מדובר בסוג התביעות המוגשות לבית המשפט בשיטת מצליח, כדי לשמש מנוף בידי בן/בת זוג להשגת תנאי גירושין טובים יותר. נכון שבמשך השנים הדס ויפתח עשו שימוש בבית הוריו של יפתח וראו בו כביתם, אולם מכאן ועד לקבלת זכויות בעלות הדרך ארוכה ולרוב אינה אפשרית.
יפתח והדס קיבלו זכות מגורים ולכל היותר תהא הדס זכאית לקבלת חצי מהכספים שהיא ויפתח השקיעו בנכס, שכן כל תוצאה אחרת איננה מתיישבת עם הדין ועם ההיגיון הבריא והשכל הישר. היא גם איננה מתיישבת עם העובדה שהורים לא אמורים לחשוש מלסייע לילדיהם בבניית עתידם או לתמוך בהם כלכלית באמצעות מתן זכות מגורים בנכס השייך להם.
יש לך מסמך כתוב?
חוק המתנה קובע שהתחייבות למתנה חייבת להיעשות במסמך בכתב. על פי הפסיקה, הנימוק המרכזי לדרישת הכתב הוא להגן על מי שמתחייב לתת מתנה מפני פזיזות ולהבטיח את גמירות דעתו. מילים ללא כיסוי לא יכולות להקנות זכות במקרקעין.
מי שמבקש לקבל זכות במקרקעין שרשום על שם חמיו וחמותו חייב להציג מסמך בכתב ממנו עולה כי הייתה התחייבות מצד ההורים להעביר נכס במתנה. לא מספיק להגיד "האמנתי כך" או "כך גרמו לי להבין" – נטל הראייה כבד כאן. טענות בדבר בעלות בנכס מקרקעין לא יכולות להתקבל בקלות, בהיעדר מסמך בכתב, לא במסגרת יחסים בין הורים לילדים וודאי שלא ביחסים שבין חם וחמות לבין כלתם.
עו"ד אורלי מנע-שניסיגל איילנד שילמןגם לרישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יש חשיבות רבה מבחינה קניינית. בית המשפט העליון פסק כבר לפני למעלה משני עשורים כי קיימת חזקה שהרישום בפנקסי המקרקעין משקף נכונה את הזכויות הרשומות בו. הטוען למציאות המנוגדת לרישום בפנקסי המקרקעין – עליו ההוכחה ונטל הראיה שהמקרקעין אינו משקף את הבעלות "האמיתית".
בנוסף, לפי הדין הנוהג, לא ניתן לטעון לקבלת רישיון בלתי חוזר לעשות שימוש במקרקעין, מבלי שהדבר מעוגן בחוזה מסודר. ההלכה הפסוקה קובעת באופן מפורש כי בר רשות שהורשה להתגורר בנכס ללא תמורה והרשות בוטלה, אינו זכאי לפיצויים מכוח הדין. משכך, לכל היותר, זכאית הדס לפיצויים בגין השקעותיה בנכס של הורי בעלה.
אל תוותרו על הסכם
חמש שנים "בילתה" המשפחה בבתי המשפט השונים וכל תביעותיה של הדס להכרה בזכויותיה או לקבלת פיצוי נדחו. בית המשפט קבע כי לא ניתן להגיע למסקנה אחרת גם מטעמי מדיניות שיפוטית, שהרי אם הייתה מתקבלת תביעתה של הדס, הורים יימנעו ממתן סיוע לילדיהם מתוך חשש לרכושם.
הורים שמבקשים לסייע לילדיהם, לתת להם זכות מגורים בבית השייך להם מבלי להסתכן בתביעה שתוגש נגדם על ידי הכלה או החתן, רצוי שיקדימו תרופה למכה ויחתימו את בני הזוג על הסכם המגדיר את היחסים, את מהות הזכות והיקפה, באופן שקובע מתי זכות המגורים מסתיימת, ומה קורה אם מפרים את ההסכם.
על סחטנות, בצע כסף וכפיות טובה כבר נאמר כי "משיב רעה תחת טובה – לא תמוש רעה מביתו" (משלי פרק י"ז, פסוק י"ג). וגם כדברי נפוליאון בונפרטה "התדע מה קשה יותר לשאת מאשר את תהפוכות הגורל? את השפלות שבכפיות הטובה של האדם".
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אורלי מנע-שני עוסקת בדיני משפחה
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
