הרכב שופטים של בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה באופן חלקי ערעור שהגיש הביטוח הלאומי על פסק דין שהכיר כתאונת עבודה בהפרעה פסיכיאטרית שפיתח יועץ השקעות שהושעה מעבודתו בבנק. בדעת רוב נקבע כי העובד לא מסר גרסה מלאה ביחס לאירוע שהוביל למחלתו, אולם גם הביטוח הלאומי לא חקר את הנושא ביסודיות. לפיכך הערעור לא נדחה, והתיק הוחזר לבית הדין האזורי להשלמת הבירור העובדתי.
תחילת הפרשה לפני שמונה שנים, אז התקבלה בבנק שבו עבד יועץ ההשקעות תלונה של לקוח אוסטרלי בדבר תשלום עמלות חריגות וביצוע סחר בניירות ערך ומט"ח ללא רשותו. בעקבות התלונה נפתחה חקירה של קצין ציות בבנק והעובד זומן לפגישה שבה נאמר לו שהוא מושעה מיידית מתפקיד ונאסר עליו להגיע לסניף או לדבר עם עובדי הבנק.
יועץ ההשקעות חש ברע בצאתו מהפגישה ופנה מיד לטיפול רפואי. עם סיום תקופת המחלה הוא הוצב בתפקיד פקידותי בבנק, אך בהמשך פוטר ועבר לבנק אחר. באפריל 2016 הוא פנה לביטוח לאומי בבקשה להכיר באירוע כתאונת עבודה, מאחר שלדבריו לאחר שיחת ההשעיה הוא התמוטט ונזקק לטיפול פסיכיאטרי. אבל ביטוח לאומי דחה את הבקשה והוא נאלץ להגיש את התביעה.
בית הדין האזורי קבע כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות את הסרת רשת הביטחון הסוציאלי מהעובד, שכן הוא לא פעל למען טובתו האישית (כמו במקרה של שוחד) אלא מדובר רק בשיקול דעת לקוי. עוד נקבע כי אמנם לא הוצגו פרטים מדויקים על מעשיו של העובד, אך הספק העובדתי פועל לטובתו מאחר שמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי. בית הדין מינה מומחה שקבע כי ההשעיה הייתה הטריגר שהזניק את המחלה לשלב קליני חריף, והתביעה התקבלה.
עו"ד דניאל רייכמןבערעור שהגיש הביטוח הלאומי בינואר האחרון על פסק הדין נטען בין היתר כי לא ייתכן שביצוע מעשים המנוגדים לרצון המעסיק יבוטחו בביטוח נפגעי עבודה. מנגד, יועץ ההשקעות טען כי הוכח שלא פעל ממניע אישי, מה שאומר שפעולותיו היו "תוך כדי ועקב העבודה" (התנאים להכרה באירוע כתאונת עבודה).
השופטת חני אופק-גנדלר, שכתבה את פסק הדין של בית הדין הארצי, ציינה שיועץ ההשקעות התמקד בטענותיו בהשעיה עצמה, ולא מסר גרסה עובדתית ביחס לאירוע שהוביל אליה. מאחר שהוא יודע טוב מכולם מה העובדות שהובילו להשעייתו, קבעה, אין לאפשר לו למלא פיו מים ולהיבנות מכך.
היא ציינה כי אפילו תניח שהביטוח הלאומי הוא זה שנדרש להוכיח שלא התרחשה תאונת עבודה, עדיין העובד צריך להביא ראיות לגרסתו והוא לא הרים את הנטל. עם זאת היא הוסיפה שגם חקירת הביטוח הלאומי לא הייתה מקיפה דיה ולכן יש מקום להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך השלמת הבירור העובדתי.
השופט מיכאל שפיצר הסכים עמה, ורק סגן הנשיאה אילן איטח סבר בדעת מיעוט כי בנסיבות העניין אין חשיבות לטיב האירועים שהובילו להשעיה ומדובר בתאונת עבודה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העובד: עו"ד שרון אסולין
• ב"כ הביטוח הלאומי: עו"ד רועי קרת
• עו"ד דניאל רייכמן עוסק בביטוח לאומי ותאונות עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
