יוסי יצא ערב אחד לטיול שגרתי עם כלבו, וברגע מסוים הכלב הצליח להשתחרר מהרצועה ולנשוך עובר אורח. יוסי הועמד לדין, והורשע לפי סעיף 18 לחוק הפיקוח על הכלבים. שני הורשעה על גניבה ממכולת בגיל 18, ואילו רונן ביצע עבירת בניה בביתו והורשע בעבירת בניה ללא היתר.
על פניו, מדובר בעבירות שלא אמורות להשפיע על המשך חייהם של השלושה, אולם אם אחד משלושתם ינסה להתקבל למשרת הוראה או אפילו כסייעת לגננת בגן ילדים - עבירות אלו עלולות למנוע מהם להתקבל לתפקיד, על אף העובדה שבינן לבין אופי המשרה אין כל קשר. זאת, מאחר וכל אחת מהעבירות וההרשעות הללו יעלו בבדיקה שיערכו מי שיבחנו את העסקתם במסגרת מאגר המידע הפלילי של מדינת ישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
בימים אלו מציינים במשרד המשפטים כשנה לכניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, שנועד להסדיר את מאגר המידע הפלילי בישראל וניהולו ולהגדיר מחדש את כללי השימוש בו. מטרת התיקון לחוק, שנכנס לתוקף ביולי 2022 הייתה, בעיקרה, לאזן בין הצורך של מעסיקים לקבל מידע רלוונטי על מועמדים, לבין הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישום פלילי, ובעיקר אלו ששבו למוטב לאחר מעידה חד-פעמית, להשתלב מחדש כראוי בחברה ובתעסוקה.
במסגרת החוק אף נוצר גוף חדש, ממונה על הביקורת על המידע הפלילי, אשר תפקידו לפקח על אופן השימוש במרשם הפלילי על ידי הגופים הרשאים לעשות בו שימוש, לבצע הכשרות לממונים על מידע פלילי בגופים אלו וכן לטפל בפניות הציבור על שימוש במידע פלילי שלא כדין.
לתפקיד מונתה ביולי 2022 עורכת הדין שושי פרידמן-סומך ממחלקת חנינות במשרד המשפטים. יצוין כי ממונה על הביקורת על מידע הפלילי הוא גוף בקרה ופיקוח, שנמצא במחלקת חנינות במשרד המשפטים, וזאת בשל המידע והניסיון רב-השנים שנצבר במחלקת חנינות על ההשלכות המשמעותיות של המרשם הפלילי בהיבטי חיים רבים, וכן משום שליבת עיסוקה של מחלקת חנינות בשנים האחרונות הוא בחינת בקשות למחיקת הרישום הפלילי המגיעות לטיפולה של המחלקה ונענות באופן חיובי בשיעור גבוה (68% בשנת 22').
רלוונטי לג'וב?
עו"ד פרידמן-סומך, הממונה על הביקורת על מידע פלילי, מציינת בראיון ל"ממון" ול-ynet כי "הפיקוח שלנו הוא על גופים שזכאים לקבל מידע על פי חוק. רובם גופים ציבורים, מיעוטם הם גופים דו-מהותיים, כמו המוסדות להשכלה גבוהה, ויש גם חלק קטן שהם גופים פרטיים. נניח חברות סלולר הן גופים שזכאים לקבל מידע על עברם הפלילי של עובדיהם. התפיסה כיום, לאחר כניסת החוק החדש לתוקף, היא שנדרשת שקילה ובדיקה לעומק אם הרישום הפלילי המסוים לאותו אדם בכלל רלוונטי למשרה שאליה הוא מועמד, ואם הוא עדיין רלוונטי מבחינת הזמן שחלף. עלינו כחברה לשאול את עצמנו אם אנחנו מאמינים שאדם יכול להשתנות, וככל שעשה שינוי ולא חזר לעבור עבירות, לתת לו הזדמנות שניה ולא לחסום אותו מהשתלבות בחברה, בעבודה ובקהילה. חשוב להדגיש, מרשם פלילי יכול להיות גם בעבירות קלות שאין בהם פגם מוסרי או עבירות מתקופת הנעורים".
תני דוגמה לתלונה שקיבלתם?
"יש אצלנו תלונה שהגיעה מועמדת לעבודה שיש לה תיק פתוח לאחר שנעצרה בהפגנה בימי הקורונה, ובגלל זה היא נדחתה מלקבל עבודה במשרד ממשלתי. היא פנתה אלינו מאחר ומדובר בתיק שטרם בורר וייתכן שייסגר ולא יוגש בו כתב אישום, ועומדת לה חזקת החפות. כמו כן, לטענתה, אין קשר בין התיק לבין תחום העיסוק שאליו היא הגישה מועמדות ונדחתה. בבירור עם המשרד עלה שכלל לא בדקו את טיב העבירה, אלא פסלו אותה על הסף. ואנו הבהרנו שעל פי החוק החדש אין אפשרות לעשות כן, ועליהם לבחון את המידע הפלילי לגופו ולא יפסלו באופן גורף רק בשל קיומו של רישום פלילי".
מעסיק פרטי רוצה להעסיק עובד שהורשע בעבר על הרחבת מרפסת. האם הוא רשאי לבקש מהעובד לחשוף זאת?
"אם אותו מעסיק פרטי מבקש מהמועמד לעבודה בעל פה או בכתב מידע אודות עברו הפלילי, זו עבירה פלילית של המעסיק לפי החוק החדש היום. למעסיק כבר אין אפשרות, כפי שהייתה לו בעבר, לבקש מאותו אדם להביא תעודת יושר מהמשטרה כי את האפשרות הזו החוק חסם. אותו מעסיק עלול להחתים את המועמד לעבודה על תצהיר שבמסגרתו הוא משיב על השאלה האם יש לו עבר פלילי. כיום זו עבירה פלילית לבקש מאדם למלא תצהיר אודות עבר פלילי כאשר אותו מעסיק אינו נמנה על הגופים שזכאים למידע הזה".
מהו המרשם הפלילי ומה הוא כולל?
"המידע הפלילי כולל בתוכו את המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי. המידע הפלילי מנוהל על ידי משטרת ישראל, בהתאם להוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים. המרשם הפלילי כולל בתוכו את המידע על תיקים שבהם הסתיים ההליך הפלילי בהרשעה או בצו ללא הרשעה וקביעת בית משפט כי נאשם אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין.
"המרשם המשטרתי כולל בתוכו מידע על תיקים שבהם נפתחה חקירה, תיקים שבהם הוגש כתב אישום ותיקים סגורים. מעסיקים הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי יקבלו מידע גם בדבר תיקים תלויים ועומדים, אך מידע על תיק סגור ניתן רק למספר גופים מצומצם שהוגדרו בחוק".
מי רשאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי ומהו היקף המידע שיתקבל?
"החוק מגדיר כיום כ-700 גופים המוסמכים לעיין במרשם הפלילי. החוק קובע את היקף המידע שאותו רשאי לקבל כל גורם ואף את משך התקופה שבה הוא זכאי לקבל את המידע, עד להתיישנות או מחיקת העבירה מהמרשם הפלילי. ככלל, מדובר בגופים ציבוריים כגון גופים ביטחוניים (בפניהם המרשם הפלילי יהיה גלוי תמיד), גופים העוסקים בתחומי עיסוק ורישיונות, רשויות ההגירה, רשויות מקומיות או גופים פרטיים בעלי אופי ציבורי כגון גופים העורכים מכרזים ועוד. כמו כן, משרד החינוך רשאי לעיין במידע הפלילי של עובדי ההוראה והגננות, והרשויות המקומיות רשאיות לעיין במידע הפלילי של סייעות.
"יש להבין כי מרבית הגופים רואים את המידע הפלילי אודות העובד רק עד התיישנות. תקופת ההתיישנות של מידע מהמרשם הפלילי היא תקופה שלאחריה מצטמצם המספר של הגופים שיכולים לקבל את המידע, והיא נספרת החל מיום פסק הדין בעניין ההרשעה. כלומר, אם המידע התיישן אז רבים מהם, אם הם יוציאו עכשיו מידע פלילי, לא יראו דבר. אבל חלק מהגופים רואים עד מחיקה. תקופת המחיקה של מידע מהמרשם הפלילי היא תקופה נוספת לאחר תקופת ההתיישנות, שבסיומה חל צמצום נוסף במספר הגורמים הזכאים לקבל את המידע. משך תקופת ההתיישנות והמחיקה של פרט מסוים מהמרשם הפלילי תלוי במספר גורמים כמו מהות העבירה, העונש שהוטל וכן האם קיים רישום פלילי נוסף לאותו אדם".
כיצד יכול גורם זכאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי?
"ככלל, על הגורם לקבל הסכמה בכתב מהאדם שהמידע עליו. עם כתב ההסכמה פונה הגורם למשטרת ישראל ומקבל את המידע הנדרש. אסור לגורם לבקש תדפיס מידע מהמרשם הפלילי מהאדם שהמידע עליו. גורם הזכאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי, רשאי להחתים את האדם שאודותיו המידע על תצהיר בדבר עברו הפלילי, אך יודגש כי על התצהיר לכלול את פירוט המידע אותו רשאי הגורם לקבל, ולגביו בלבד יחול התצהיר".
האם ניתן לדעת מה המידע הפלילי עליי?
"כל אדם רשאי לעיין במידע הפלילי הקיים במרשם אודותיו, באמצעות הגעה לתחנת משטרה וצפייה במידע במסך מחשב במקום. עם זאת, החוק אוסר על העברת תדפיס המידע לידי האדם שהמידע אודותיו, במטרה למנוע זליגת מידע לאילו שאינם רשאים לעיין בו. כלומר כבר לא ניתן להוציא מהמשטרה מה שהיה מכונה בעבר 'תעודת יושר', אותה היו דורשים מעסיקים ממועמדים במסגרת תהליך קבלה לעבודה, ומעסיקים המעוניינים בבירור זה נדרשים לעשות זאת במסגרת האפשרויות שהחוק מקנה להם".
אז מה בעצם השתנה בחוק המידע הפלילי?
"התיקון לחוק מיולי 2022 קיצר משמעותית את תקופות ההתיישנות על עבירות ומחיקתן מהמרשם הפלילי, בדגש על מי שביצע עבירה אחת בלבד. לדוגמא, על פי החוק הישן, לאדם עם רישום יחיד ללא מאסר נקבעה תקופת התיישנות של שבע שנים ותקופה נוספת של 10 שנים עד למחיקת העבירה מהרישום. ואילו לאחר התיקון בחוק לאותו אדם תקופת ההתיישנות נקבעה לארבע שנים והתקופה עד למחיקת העבירה אף היא נקבעה על ארבע שנים. זאת, מלבד העבירות החמורות יותר (מין, סמים, אלימות) שבהן התקופה היא חמש שנים עד ההתיישנות ועוד חמש שנים עד המחיקה".
לאיזה מטרות ניתן לעיין במרשם הפלילי?
"לפי החוק, המטרות שלהן ככלל נקבע כי מעסיק יוכל לעיין במאגר המרשם הפלילי הן: המידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לשם הגנה על קטינים וחסרי ישע, המידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לעניין עיסוק במקצוע או מינוי תפקיד הכרוכים ביחסי נאמנות או אמון מיוחדים והמידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לשם מניעת פגיעה בגופו של אדם או בבריאותו או לשם שמירה על אינטרס ציבורי חיוני".
מה ניתן לעשות כשגורם מבקש מידע בניגוד להוראות החוק?
"גורם המבקש מידע בניגוד להוראות החוק עובר עבירה פלילית וניתן להגיש תלונה במשטרת ישראל. אם מדובר בגורם שהינו גוף מבוקר, ניתן להגיש תלונה לממונה על הביקורת על המידע הפלילי באמצעות אתר הממונה".
מה לגבי עורכי דין, רואי חשבון, מכונאים ועוד מקצועות המצריכים קבלת רישיון. האם המקומות שמעסיקים אותם לא זכאים לקבל מידע באשר לעברם הפלילי?
"עורך דין על מנת לקבל רישיון, לשכת עורכי הדין זכאית לראות מידע אם יש לו עבר פלילי. אם המקצוע מצריך רישיון, אז נושא העבר הפלילי נבדק לא במשרד המעסיק את האדם, אלא מול הגוף המוציא את הרישיון. בן אדם יכול להיות עו"ד, רו"ח, חשמלאי, מוסכניק, מקצועות שמצריכים קבלת רישיון. הגוף הפרטי שבהם יועסקו לא יוכל לקבל מידע אודות עברם הפלילי, אולם בשביל להיכנס בכלל בשערי המקצוע יבדקו עליו את המידע הפלילי".
