שוק הדיור אינו חף מבעיות: מחירי הנדל"ן המשתוללים, משך זמן הבנייה הארוך, תשתיות רעועות בשכונות מגורים או לחילופין היעדרן בשכונות חדשות. לצד כל אלה, אחת הבעיות המרכזיות שמלוות את השיקולים של רוכשי הדירות היא בעיית החניה. מי שבוחר לגור במרכז הארץ כדי להיות קרוב למוקדי תעסוקה, לרוב נתקל בקושי למצוא חניה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התקנות לצמצום תקני חניה שהוחלו בשנים האחרונות על בנייה חדשה לטובת שימוש בתחבורה ציבורית אמנם אמורות למנוע פקקי ענק ולהיטיב עם הציבור; אולם כל עוד מערכות תחבורה להסעת המונים עדיין לא פועלות, מצוקת החניה ניכרת היטב.
מחקר חדש שנערך על ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, וממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, בחן עד כמה השפעת צמצום תקני החניה מורגשת בלב שכונות המגורים במרכז הארץ. זאת על רקע העובדה שהרשויות המקומיות כבר שינו את תפיסתן התכנונית וכיום מאשרות תוכניות רבות המבקשות להפחית את תקני החניה באזורים מסוימים – והיזמים מיישרים קו עם תוכניות אלה. המחקר נערך במסגרת סקר אינטרנטי בקרב 500 גברים ונשים, בגילאי 18 ומעלה, המתגוררים בבניין מגורים בעיר גדולה מעל 20 אלף תושבים, באזור חיוג 03 או 09, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסייה זו.
לפי הממצאים, על אף של-74% ממשקי הבית יש לפחות חניה אחת וכן לכ-43% יש מקום חניה לאורך הרחובות הסמוכים - כ-50% נתקלים מדי יום במצוקת חניה חמורה באזור מגוריהם. בתל אביב, למשל, כמחצית מהנסקרים המתגוררים בעיר ללא הפסקה השיבו כי הם נתקלים במצוקת חניה; באזור השרון, כ-35% מהנשאלים המתגוררים שם השיבו גם הם כי הם נתקלים במצוקת חניה קשה, פער של 40%.
מהמחקר שערכה ד"ר רינה דגני, יועצת כלכלית ומבעלי גיאוקרטוגרפיה, עולה כי 42% ממשקי הבית מוכנים לשלם עשרות אלפי שקלים עבור חניה מתחת לבית – 9% מוכנים לשלם מעל 50 אלף שקל. עוד עולה מהממצאים כי כ-70% מוכנים ללכת עד 5 דקות למבנה חניה קרוב לבית; כ-60% מוכנים לעבור למתקן חניה בשביל להחנות מתחת לבית; כ-40% מהנשאלים ציינו כי הם מוכנים לשלם כ-25 אלף שקל עבור חניה כזאת מתחת לבית; ו-8% נאלצים להשתמש בחניון ציבורי בקרבת הבית.
לפי בדיקה בשטח, יש גם מי שמוכן לשלם אפילו יותר. "עלות החניה מהדירה שקניתי מוערכת ב-150-200 אלף שקל והייתי מוכנה לשלם אף יותר עבור מקום החניה", מספרת אורטל, שרכשה דירת 4 חדרים בפרויקט התחדשות עירונית של קבוצת MYTOWN ברמת השרון. לדבריה, "במסגרת החיפושים אחר דירה בדקתי מספר נכסים בתל אביב שבם עלות החניה כבר הגיעה לסכומים שמתקרבים לחצי מיליון שקל באזורי הביקוש של העיר".
"עבורי חניה זוהי שלוות נפש. כשאני יודעת שיש לי מקום להחנות את הרכב בסוף יום העבודה, ואני לא צריכה להסתובב ברחובות במשך דקות ארוכות כדי למצוא מקום חניה, זה שווה את המחיר", היא ממשיכה. "התחבורה הציבורית בישראל לא מספיק מתקדמת. מלבד ההמתנה הארוכה בתחנות האוטובוסים, כדי להגיע למקום העבודה אני צריכה להחליף 2 קווים לפחות. זה פשוט לא שווה את זה. אולי בעתיד, כאשר כל קווי הרכבת הקלה יחלו לפעול, אחשוב על ויתור מקום החניה. אבל כיום אין שום סיכוי שארכוש דירה או ארצה לוותר על חניה מתחת לבית".
דגני מעריכה כי מצוקת החניה תתרחב בשל השימוש הגובר בכלי רכב בישראל, לצד צמצום תקני החניה על ידי הרשויות, וקידום תהליכי התחדשות עירונית המלווים בעיקר את ערי המרכז ואזורי הביקוש. על רקע זה, היא סבורה כי נדרשים בעשור הקרוב פתרונות כגון מגרשי חניה שכונתיים, חניונים קטנים על שטח ציבורי בלב שכונות המגורים ומתקני חניה בבניינים שעוברים התחדשות עירונית. כל אלה, לדבריה, יאפשרו הכפלה או שילוש של מקומות החניה.
"מצוקת החניה בלב שכונות המגורים מוכרת ומורגשת היטב", מחזק את הדברים אודי דרזנר, הבעלים של חברת פרומוט מתקני חניה. לדבריו, "אחד הפתרונות היעילים להתמודדות עם הבעיה הוא קידום מסיבי של שימוש בפתרונות חניה שמאפשרים הכפלה או שילוש של כמות מקומות החניה באותו נפח בנייה. החיסכון בשטח יכול להגיע עד לכ-50% ביחס לחניון קונבנציונלי, ובכך מאפשר להשתמש בשטחים הנותרים לטובת קידום ופיתוח מבני ציבור, גינות קטנות ועוד לרווחת התושבים".
דרזנר טוען כי אינו מופתע מהממצאים. "תוצאות המחקר משקפות כי מרבית ממשקי הבית בישראל מעוניינים להשתמש במתקני החניה ואף לשלם עליהם. אחרי הכול, מדובר במערכות שקיימות בארץ מעל 30 שנה ונחשבות לאמינות ובטוחות. עם זאת, התקן הקיים למתקני חניה לא נאכף, כך שתחום מתקני החניה בישראל נותר פרוץ. המשמעות היא כי כל ספק יכול לייבא מתקנים, ללא פיקוח ובקרה לטיב המתקנים, עמידתם בדרישות הבטיחות, תחזוקתם והשירות הנלווה שנדרש לאחר ההתקנה. בפועל אנו מקבלים מידי שנה עשרות רבות של פניות מדיירים, חברות ניהול ויזמים שמבקשים שנחליף את מתקן החניה שלהם בגלל כשלים שנובעים מהיעדר תחזוקה ואכיפה".
"קל יותר למכור דירות ללא חניה"
מבדיקה בשטח עם יזמים הבונים בקרבת מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) עולה כי בחלק מהמקומות הסמוכים לרכבת הקלה או למקורות תחבורה ציבורית נוספים דווקא פשוט יותר כיום למכור דירות ללא חניה. צחי סופרין, בעל שליטה וסגן יו"ר דירקטוריון בקבוצת סופרין, המקדמת בימים אלה פרויקט סמוך לציר הרכבת הקלה והמטרו העתידית בנחלת יצחק בתל אביב, אומר בשיחה עם ynet כי כיום בניגוד לעבר "קל" יותר למכור דירות ללא חניה, במיוחד כאשר הדירה מוצעת במחיר נמוך יותר מדירה זהה באותו פרויקט עם חניה.
"בשנים האחרונות קשה יותר ויותר למצוא מקום חניה בתל אביב, בעיקר במרכז העיר – אבל אנשים קונים יותר מכוניות, בעיקר כשמדובר במשפחה עם ילדים. הדבר הזה תרם מאוד למצוקת החניה שגדלה מאוד", הוא אומר. "מצד שני, אנו רואים פעולות מצד הרשויות המקומיות בגוש דן וכן מצד המדינה לצמצום תקני החניה בקרבת מערכת תעבורת נוסעים מרכזית, הכוונה להטיל אגרת גודש על הכניסה לתל אביב, הקמת שבילי אופניים, הקמת נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) והטלת קנסות על נהגים הנוסעים בהם. פעולות אלה, ובמיוחד תחילת פעילותה הקרובה של הרכבת הקלה על הקו האדום, מביאים רוכשי דירות באזורים הסמוכים לקו להבין שהם לא בהכרח צריכים רכב פרטי".
לדבריו, "מלבד ההנחה המשמעותית שהם מקבלים ברכישת דירה ללא מקום חניה במרכז הארץ, בה המחירים ממילא גבוהים יותר, החיסכון בוויתור על הרכב גם הוא מהותי לאורך זמן, כאשר מדובר בהוצאות השוטפות כמו ביטוח, דלק, טיפולים ועוד. אנו רואים למשל בפרויקט EAST & TLV, שאנחנו מקימים בקרבת תוואי הקו האדום, היענות גבוהה לרכישת דירות ללא חניה, כשהפער הוא של כ-100 אלף שקל לפחות מול דירות דומות עם חניות בסביבה".
יזם נוסף מציג תמונת מצב שונה ומציין שהוא מופתע מכך שבפרויקט שהוא בונה רוב הקונים מעדיפים עדיין לקנות דירות עם חניה. זאת למרות שהפרויקט המדובר ממוקם ממש למרגלות הקו האדום הנבנה בימים אלה וצפוי להתחיל לפעול בשנה הבאה, וחרף העובדה שבפרויקט מוצעות יחידות דיור ללא חניה. רק כדי לסבר את האוזן, בפרויקט הזה במרכז גוש דן הפער בין דירה עם חניה לדירה ללא חניה מגיע לכ-200 אלף שקל.
ואילו מבדיקת ynet עולה כי בפרויקט בשכונה חדשה בבני ברק, שמיועד ברובו לזוכי מחיר למשתכן, דירות בשוק החופשי נמכרות ללא חניות, לאחר שהיזם נותר ללא תקני חניה משום שדירות אלה תוכננו ללא חניה - בהתאם לתקן החניה המצומצם הקיים בעיר. על פי נתוני רשות המיסים, בשכונה, המוקמת כיום בגבול המזרחי של רמת גן בסמיכות לפארק הירקון, דירת פנטהאוז נמכרה תמורת סכום של 3.86 מיליון שקל - ללא חניה. בקבוצת זוכי תוכנית הדיור המוזל דובר על כך שהיזם הציע לזוכים השונים 50 אלף שקל בתמורה לחניה.