ברקע משבר כוח האדם החריף בתחום ההייטק בישראל: שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מינתה את דדי פרלמוטר (67) ליו"ר צוות בין משרדי להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק.
פרלמוטר, מחלוצי ההייטק הישראליים ולשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, יעמוד כאמור בראש צוות בין משרדי שיגבש המלצות לטיפול בבעיית כוח האדם בענף ההייטק והגברת העסקת ישראלים בתחום. הצוות יגיש את המלצותיו בתוך לא יאוחר מ-180 ימים. הקמת הצוות נכללה בהחלטת הממשלה על חוק ההסדרים. זאת כאמור ברקע משבר כוח האדם החריף בתחום ועל רקע העובדה כי הממשלה קבעה בקווי היסוד שלה יעד של הגדלת תעסוקה בהייטק, מ-10% ל-15% מהמועסקים בישראל בתוך חמש שנים.
הצוות יכלול גם את מנכ"ל רשות החדשנות; מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה; הממונה על זרוע העבודה; הממונה על התקציבים במשרד האוצר; יו"ר ות"ת; נגיד בנק ישראל וראש המועצה הלאומית לכלכלה - או באי כוחם, וכן נציגי אקדמיה ותעשייה שימונו.
פרלמוטר רץ בבחירות 2019 כמספר 2 של חברת הכנסת מהליכוד אורלי לוי-אבקסיס במסגרת מפלגת גשר, ואף הפקיד לטובת המפלגה ערבויות במאות אלפי שקלים. אחרי הכישלון הצורב בבחירות (גשר לא עברה את אחוז החסימה) נאלץ פרלמוטר לראות את אותן ערבויות יורדות לטימיון.
בריאיון ל"ממון" ו-ynet הסביר פרלמוטר איך לדעתו אפשר לפתור את בעיית המחסור בכוח האדם בהייטק בישראל: "לפי כל קריטריון אפשרי, מדינת ישראל אינה 'אומת סטארט-אפ'. יש בה קבוצה של כ-9%, שהיא אומת סטארט-אפ קטנה ואיכותית מאוד, שהופכת אותנו למעצמת ענק בתחום. אבל המדינה הקטנטנה הזו ממוקמת ברובה בין שדרות רוטשילד בתל אביב לרחוב שנקר בהרצליה, עם מרכזים גדולים בחיפה, בירושלים, ביוקנעם ובבאר שבע, ועוד שלוחות. יתר כלכלת ישראל היא כמו במדינה אחרת, וברוב המדדים אנחנו פחות מהממוצע ב-OECD.
"הפתרון חייב לבוא בכמה מעגלים. הראשון, ארוך טווח, הוא שינוי מערכת החינוך בצורה דרמטית. צריך להגיע גם אל הפריפריה - לאו דווקא הגיאוגרפית - ולאפשר לרבים ככל האפשר להיחשף ללימודים ברמה גבוהה. לא רק להגדיל את מספר היחידות במתמטיקה בבתי ספר, אלא להגיע לקהלים חדשים: להגדיל את מספר הנשים העוסקות בהייטק, להגיע אל החברה הערבית, וכמובן אל החרדים - בעיקר נשים חרדיות. אפשר לעשות שם תוכניות הכשרה בתחום של 'וריפיקיישן' - שלב האימות, שקיים בכל שרשרת פיתוח של תוכנה או שבבים. כמות האנשים שעוסקים בזה גדולה מהכמות שעוסקת בפיתוח, ולא צריך כישורים ותכונות של בוגר הטכניון. צריך לבחון גם איך מצליחים לצרף יותר בוגרי מכללות להייטק.
"דרושה פה עבודה יצירתית ושיטתית ארוכת טווח, כולל חשיבה מחדש על איך מכשירים בכלל מהנדס באוניברסיטה, וכמה שנים באמת נדרשות לכך. אני עומד בראש קבוצה שמאגדת את נציגי החברות שעוסקות בארץ בפיתוח שבבים, וכן נציגים מהאוניברסיטאות. אנחנו יושבים ביחד ומעלים רעיונות איך לפתור את הבעיה. בסוף יידרשו החלטות שהממשלה תצטרך לקבל, אבל אני רואה ערך בשיתופי פעולה כאלה: החברות מתחרות ביניהן על כל מהנדס, אבל מוכנות לעבוד ביחד על הגדלת העוגה הכללית. הפחד הגדול שלי הוא, שמי שיינזק הכי הרבה יהיו חברות הסטארט-אפ, כי הענקים תמיד יוכלו לשלם יותר. זה יפגע בתעשייה שלמה".
לדברי השרה אורית פרקש הכהן, "תקופת הקורונה הוכיחה עד כמה ענף ההייטק בישראל חשוב לכלכלת ישראל. זהו הענף שדחף קדימה את המשק הישראלי ובזכותו המשק הישראלי מראה נתוני צמיחה מצוינים למרות הקורונה. עלינו החובה להמשיך ולטפח את תחום ההייטק ברמה האסטרטגית לטווח הארוך לאור התרומה החריגה של תחום זה למשק הישראלי".
פרלמוטר מסר, כי "תעשיית ההייטק בישראל היא מנוע צמיחה, פריון ותעסוקה. היא הקטר של המשק הישראלי. חייבים לשמר את התעשייה הזו חזקה ואיתנה. יש מחסור בכח אדם בהייטק וקיים חוסר גיוון באוכלוסיות המשתלבות בפועל בתעשייה זו. את הבעיות הללו צריך לפתור על מנת לשמר את היתרון הטכנולוגי המשמעותי והמוערך שיש לישראל בעולם ולהמשיך להיות בית לחברות ענק בינלאומית לצד חברות ישראליות צומחות וסטארטאפים מעולים ובתוך כך להקטין פערים וליצור הזדמנויות. הקמת הוועדה היא צעד חשוב בדרך לפתרון ואעשה כל שניתן כדי להציע פתרונות מעשיים ואפשריים למימוש על מנת לסייע לחברה הישראלית".
