בית המשפט לענייני משפחה דחה לאחרונה תביעה שהגיש משרד הפנים בדרישה למחוק את יהדותן של אם ושתי בנותיה שעלו מברית המועצות לפני יותר מ-30 שנה. השופטת שושנה ברגר נימקה את החלטתה לא רק בשיהוי הניכר בהגשת התביעה, אלא גם בפסק הדין של בית הדין הרבני שהכיר ביהדותן בסמוך להגעתן לישראל.
ב-1990 אז עלו ארצה ההורים ושתי בנותיהם מכוח זכאותו של האב שהינו יהודי. כמה חודשים לאחר מכן הכיר בית הדין הרבני גם ביהדותן של האם והבנות. במסגרת אותו הליך סיפרה האם, בין היתר, שהיא ובני משפחתה אכלו מצות בפסח וצמו ביום כיפור. בית הדין שוכנע מהעדויות ואישר כי מדובר ביהודיות.
אלא שבינואר 2001 שלחה רשות האוכלוסין לאם ובנותיה מכתב שלפיו עליהן להגיע למשרד הפנים עם תעודות הלידה המקוריות שלהן. בתגובה לחשד שהתעורר כלפי יהדותן פנו השלוש במכתבים משלהן, בהם הביעו תרעומת על עצם הטלת הספק בדתן. במכתבים צוין שהרישום בתעודות הלידה כרוסיות נעשה בשל החשש מפני האנטישמיות שהופנתה כלפי יהודים בברית המועצות.
הן הוסיפו כי בפועל האמת היא שהמשפחה יהודייה למהדרין – אחת הבנות התחתנה ברבנות והקימה משפחה שומרת מסורת, כאשר בנה הבכור לומד בבית ספר דתי, ואילו הבת האחרת משרתת כקצינה בצה"ל ונישאה לגבר רק אחרי שווידאה כי התגייר על פי ההלכה.
אלא שהנימוקים נפלו על אוזניים ערלות ולאורך שני העשורים הבאים המשיך משרד הפנים לעסוק ביהדות המשפחה, עד שבתביעה שהוגשה בפברואר 2021 הוא עתר לתקן את המרשם כך שהאם, הבנות וילדיהן לא יירשמו כיהודים. אלא שהשופטת ברגר קבעה שפסק הדין הרבני מ-1991, שלפיו האם ובנותיה יהודיות, מעולם לא בוטל, כך שהאמת המשפטית היא שהן ויתר הצאצאים שלהן אכן יהודים.
טעם נוסף לדחיית התביעה היה נעוץ בגרסה העקבית שהציגו בנות המשפחה לאורך 30 שנה. השופטת הדגישה שהרשות לא יכולה להיבנות ממחדלה לבחון לעומק את טענתן, שלפיה רישומן בתעודות הלידה כרוסיות נבע מחששן להזדהות כיהודיות במדינת מוצאן.
"בפועל, משרד הפנים החליט על הצורך בשינוי הרישום והגיש את תביעתו ללא שבירר וללא שבחן את טענותיהן, וסבר שדי בתעודות הלידה בלבד. אין מנוס מלקבוע שהוא לא הרים את נטל ההוכחה ולא עמד ברף הנדרש להוכחת שינוי הרישום המבוקש על ידו", כתבה.
גם השיהוי הכבד בהגשת התביעה – בחלוף שלושה עשורים ממועד ההכרה בסבתא ובנותיה כיהודיות – שיחק לרעתה של הרשות. בפסק הדין הודגש כי במהלך השנים שחלפו נוצרה אצל בני המשפחה הסתמכות משמעותית המצדיקה שלא להיעתר היום לדרישת הרשות.
להמחשת ההסתמכות ציינה השופטת את דרישת אחת הבנות מבן זוגה לעבור גיור טרם נישואיהם, ואת הצהרת אחותה - שלפיה ילדיה המסורתיים אינם מודעים לכך שמפקפקים ביהדותם ובמידה שיידעו עולמם ייחרב עליהם. בנסיבות אלה נדחתה התביעה כך ורישום בני המשפחה כיהודים יוותר על כנו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ רשות האוכלוסין וההגירה: עו"ד תמי בראל
• ב"כ המשיבים: עו"ד איגור גלידר
• עו"ד סופי גרניט עוסקת באזרחויות ואשרות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
