כולם שונאים לעמוד בפקקים - אבל כולם גם צריכים לנסוע לעבודה. גם בשנת 2024 מרבית מתחמי התעסוקה הגדולים אינם ממוקמים בדרך כלל בעיר המגורים, מצב שמגביר את תופעת "היוממות": תופעה שמתקיימת כאשר אנשים שגרים ביישוב מסוים נוסעים מדי יום למקום עבודתם הנמצא ביישוב אחר, בדרך כלל בעיר הגדולה בהשוואה למקום מגוריהם.
כחלק מהניסיונות של רשויות מקומיות להגדיל את הכנסותיהן באמצעות ארנונה ממשרדים (לעומת ארנונה ממגורים שהיא לרוב נמוכה יותר), בשנים האחרונות הוקמו לא מעט שטחי תעסוקה חדשים. חוץ מהגדלת קופת העירייה, הגדלת שטחים אלה אמורה להקטין את התנועה בכבישים, לצמצם את תופעת היוממות, לשפר את איכות חיי התושבים וכפועל יוצא גם את החוסן הכלכלי של היישוב (כמובן בהנחה שנמצאו שוכרים למתחם התעסוקה).
מחקר חדש שנערך על ידי מכון המחקר והייעוץ גיאוקרטוגרפיה, אשר הגיע לידי "ממון" ו-ynet, בחן את השפעת המחסור בשטחי תעסוקה על היוממות של מועסקים המתגוררים ב-18 הערים הגדולות בישראל (מעל 100 אלף תושבים, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). כיום מתגוררים בערים אלה כ-4.4 מיליון תושבים, כמחצית מתושבי ישראל, ומעל 2 מיליון ישראלים נאלצים לנסוע לעבודה בכל בוקר בעיר אחרת, ובערב לחזור לביתם. רק באזור המרכז מדובר על יותר מחצי מיליון תושבים המצטופפים באותם כבישים.
כפי שניתן לראות בטבלה, מהממצאים עולה כי שיעור היוממים בישראל גבוה מאוד בעיקר בערי מרכז הארץ, למרות שבערים אלה ישנם מרכזי תעסוקה. מדובר ביישובים חולון, רמת גן, ראשון לציון, פתח תקווה, הרצליה וכפר סבא. על פי הנתונים, בין 56%-66% מהמועסקים הגרים בערים אלה יוצאים לעבודה בכל בוקר לעיר אחרת. העיר המובילה בתופעת היוממות היא בת ים עם שיעור של 71% מהמועסקים שגרים בה - אבל עובדים בעיר אחרת.
לעומת זאת, בערי המטרופולין רמת היוממות נמוכה יחסית: ירושלים (11%), חיפה (26%), באר שבע (30%) ותל אביב (34%). גם באשדוד ובית שמש, שאינן ערי מטרופולין, תופעת היוממות אינה גבוהה ועומדת על מתחת ל-40%. בנתניה, בני ברק ואשקלון שיעור המועסקים שגרים בערים אלה אך אינם עובדים בהן עומד על בין 41%-47%. ואילו בחדרה וברחובות מדובר בשיעור של 54%-55%.
130 אלף משרות חדשות
ד"ר רינה דגני, בעלי מכון גיאוקרטוגרפיה שערכה את הבדיקה, מסבירה כי "בערים כמו חולון, ראשון לציון, רמת גן ופתח תקווה מרבית התושבים עובדים מחוץ לעיר. זאת למרות שבראשון לציון, למשל, מקודמים שטחי ענק לתעסוקה (בין היתר מתחם האלף, ה.צ). אבל נראה כי שטחים אלה עדיין לא מספיקים כדי להקטין את תופעת היוממות. בערים בת ים, רמת גן והרצליה נוספו פחות מ-5,000 מ"ר לתעסוקה בשנים 2022-2023. עם זאת, יש לציין שבהרצליה מקודמת תוכנית להגדלת שטחי התעסוקה.
דגני מוסיפה כי האינטרס שמאחורי הקמת שטחי תעסוקה חדשים נעוץ גם בעובדה שהמשמעות של בילוי זמן רב מחוץ לעיר מהווה כר פורה לביצוע קניות או סידורים אחרים בקרבת מקום העבודה. "כך, הכסף של התושבים מושקע במרכזי העסקים במטרופולין הסמוך, והעיר בה הם מתגוררים הופכת להיות לא יותר מעיר שינה", היא אומרת.
"כדי להפחית את מספר המועסקים שעובדים מחוץ לעיר מגוריהם, יש צורך מיידי בהגדלת שטחי המשרדים בכל יישוב", היא טוענת. "למשל בחולון, הבנייה המסיבית של שטחי תעסוקה משנת 2017 הובילה להפחתה בשיעור היוממות מ-68% ל- 66%. במודיעין-מכבים-רעות פחת שיעור היוממים מ-73% ל-69%".
רינה דגני: "עומסי התנועה משפיעים על שוק העבודה. האיחורים ועמידה ממושכת בכבישים מובילים לאיבוד של עשרות מיליארדי שקלים למשק הישראלי ולחוסר שביעות רצון של העובדים מתנאי העסקתם"
עודד דיינים, אנליסט בכיר בגיאוקרטוגרפיה, מציין כי בין ינואר 2022 ליוני 2023 הסתיימה בנייתם של מעל מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, משרדים ומסחר ב-18 הערים הגדולות בישראל, שיצרו מעל 130 אלף משרות חדשות. "כמחציתן ישמשו את תושבי הערים עצמן והמחצית האחרת תשרת תושבים שמגיעים מחוץ לעיר", הוא אומר. "קיימים מקרים מסוימים, בעיקר בהשקה של ערים הסמוכות זו לזו במרכז הארץ, שבהם המצב עשוי להיות שונה. תושב צפון תל אביב, למשל, יגיע מהר יותר לאזור התעסוקה של הרצליה פיתוח מאשר לאזורי התעסוקה שנמצאים במרכז תל אביב, או תושב מזרח רמת גן יגיע מהר יותר לאזור התעסוקה בבני ברק הסמוכה. אבל הסוגייה הזו גם קשורה לעניין הפקקים ולאו דווקא למרחק, אלה מקרים בשוליים".
לדבריו, "תוספת משמעותית של שטחי תעסוקה במספר מוקדים באותה העיר תיצור לתושביה אפשרות של עבודה ליד הבית, שגם תסייע בפתרון בעיית הפקקים. צריך לזכור שכמו תהליכים חברתיים אחרים, גם הקטנת תופעת היוממות היא תהליך איטי. בערים כמו חולון, רמת גן או הרצליה רואים מגמת יוממות גבוהה מאוד, למרות שקיימים בשטחן אזורי תעסוקה ותיקים. הסיבה לכך היא שעדיין לא נוספו מספיק שטחים חדשים כדי 'להכריע' את התופעה. אני מעריך שאזורים אלה יוסיפו זכויות ויגדלו, ובשנים הקרובות נראה שמגמת היוממות משתנה לטובה גם בערים הללו".
עוד עולה מהנתונים כי כ-35% מהמועסקים נאלצים לבלות בדרכים למעלה משעה בכל יום, ו-38% עושים זאת בין חצי שעה לשעה. לדברי ד"ר דגני, "עומסי התנועה משפיעים על שוק העבודה והמשק הישראלי. האיחורים ועמידה ממושכת בכבישים מובילים לאיבוד של עשרות מיליארדי שקלים למשק הישראלי ולחוסר שביעות רצון של העובדים מתנאי העסקתם. שינוי מהותי צפוי להתרחש בהפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה, שיקל על תנועת המועסקים".
תשכחו מהחלום של וילה בפרברים
אסי לויתין בן עמרם, משנה למנכ"ל חברת דן נדל"ן הפועלת להקמת פרויקטים של משרדים ומסחר בהיקף של מאות אלפי מ"ר במתחם הבורסה ברמת גן, מסבירה כי אמנם נתוני היוממות בעיר גבוהים, אולם היא מצויה כיום בהאצת פיתוח של שטחי תעסוקה, אשר יצמצמו את תופעת היוממות. "קידום תוכנית רג\1800 להעצמת זכויות ובנייה אינטנסיבית במתחם הבורסה תאפשר את זה", היא מסבירה. "אנחנו נמצאים בעידן שבו התושבים מעוניינים שהכול יהיה קרוב ומתחת לבית, ולכן יש מקום ליותר מתחמי עירוב שימושים".
עופר זיו: "בשנים האחרונות נעשו ניסיונות אינטנסיביים לקידום ההגירה החיובית לעיר ירושלים, בין היתר באמצעות פיתוח והקמת אזורי תעסוקה חדשים, חידוש אזורי תעשייה ישנים ועוד"
על פי הממצאים, התרומה הגדולה ביותר להקטנת היוממות לתושבים בתקופה שנבדקה הייתה בירושלים, שם נבנו שטחי תעסוקה בהיקף של כ-376 אלף מ"ר, ופתח תקווה, שם נבנו כ-335 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה. בכל אחת מערים אלה נוצרו מעל 24-27 אלף מקומות תעסוקה חדשים. בירושלים מקודמות תוכניות נוספות שצפויות להוסיף כמיליון מ"ר של תעסוקה ומשרדים.
לדברי עפר זיו, מנכ"ל חברת ויתניה שמחזיקה בשטחי תעסוקה גדולים בבירה ובונה בימים אלה פרויקט משרדים נוסף באזור התעסוקה הר החוצבים, "בשנים האחרונות נעשו ניסיונות אינטנסיביים לקידום ההגירה החיובית לעיר, בין היתר באמצעות פיתוח והקמת אזורי תעסוקה חדשים, חידוש אזורי תעשייה ישנים ועוד".
אדריכל גיל שנהב, יו"ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים (CTBUH ISRAEL), מציין כי "בעבר חשבו שיוממות היא גזרת גורל. היום בכל העולם מבינים שיש פתרונות, אחד מהם הוא מגורים במרכזי הערים בסמיכות למקומות העבודה, באופן שיאפשר לתושבים ללכת אליהם ברגל. עם זאת, הפתרון מצריך מעבר לדירות קטנות יותר, ובעצם לוותר על החלום לגור בווילה בפרברים, אבל גם לוותר על נסיעה של כשעה לפחות ברכב פרטי למקום העבודה. למעשה, אנשים כבר מוכנים היום להתפשר על דירה קטנה יותר ולגור במרכז העיר, ובלבד שיחסכו את הזמן היקר של עמידה בפקקים. הזמן שנחסך מנוצל לפנאי, משפחתיות ובריאות".
פתרון נוסף שמציג שנהב הוא שימוש במערכות הסעת המונים, שמאפשרות למי שגר רחוק ממרכז העיר לעלות על רכבת מהירה או מטרו במהירות, מבלי להשתמש ברכב פרטי. "אבל צריך לזכור שהקמת המערכות הללו יקרה מאוד, והדרך היחידה להתמודדות עם עלויות ההקמה וההפעלה שלהן היא על ידי מיקומן במוקדי תעסוקה, בילוי, מסחר ומגורים. ככל שבסביבת התחנות תהיה עצימות גבוהה יותר עם גיוון ייעודי קרקע, אז מערכות הסעת המונים ימלאו את ייעודן בצורה הטובה ביותר".