לא תהיה רמת שיא חדשה במס ערך מוסף במיוחד עבור הבנקים בישראל. הצעת משרד האוצר להעלות למשך שנתיים את שיעור המע"מ לבנקים לשיא - מ-17% ל-26% - סוכלה על ידי ראשי איגוד הבנקים, יחד עם מנהלי הבנקים הגדולים בישראל, והיא תומר בתשלום חד פעמי של בסכום כולל של 2.5 מיליארד שקל.
ההחלטה שאושרה היום (שני) בוועדת הכספים של הכנסת הביאה את הבנקים לנשום לרווחה, שכן על פי הנוסחה שהציע האוצר - אם יעלו רווחי הבנקים אחרי הצמצום בגין "מבצעי" המלחמה - הם לא ייאלצו לשלם מע"מ בשיעור גבוה על העלייה ברווחים השנה ובשנה הבאה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ועדת הכספים אישרה בכך הסכם של ראשי הבנקים עם בכירי משרד האוצר, לפיו הבנקים הגדולים בישראל ישלמו לאוצר רק את הסכום החד פעמי, שלפי שעה מחושב במחיר זהה להעלאת המע"מ ב-9%.
במסגרת המנגנון שנקבע, הבנקים ישלמו 6% מהרווח שיפיקו על פעילותם בישראל בכל אחת מהשנתיים הקרובות. במסגרת השיח בין הצדדים, התחייבו הבנקים לדרישת הוועדה כי יקימו קרן הלוואות בתנאים משופרים לטובת אנשי מילואים בעלי עסקים קטנים בגובה 100 מיליון שקל, ובמקביל יאריך בנק ישראל את מתווה "חרבות ברזל" כפי שהבנק המרכזי הודיע היום.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, מגדולי התוקפים את הבנקים על רווחיהם הגדולים, בעיקר בגין פערי הריבית הגבוהים שהם גובים לעומת אלה שהם משלמים ללקוחות, אמר כי "זהו צעד גדול לכך שהבנקים אינם פרה קדושה וניתן לגבות מהם כסף".
הסיכום עוד מחייב אישור סופי בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת לאחר אישור ועדת הכספים. מה שאושר היום בוועדה הוא הצעת חוק "תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב" בתחום הבנקאות.
בנוסח ההצעה המקורית במסגרת התוכנית המאזנת, הוצע לקבוע שינוי של שיעור המע"מ על הבנקים בהוראת שעה, החל מיום חקיקת החוק ועד לתום שנת 2025, כך שעל רווחים של הבנקים, יחול שיעור מע"מ של 26%, לעומת 17% כיום, כאשר השינוי לא יחול על בנקים "בעלי היקף פעילות קטן", קרי בנקים ששווי הנכסים שלהם נמוך מ-5 אחוז משווי כלל נכסי הבנקים בישראל.
בעקבות דיוני הוועדה ושיחות בין הצדדים, תוקנה ההצעה כך שמוצע לקבוע כי מכניסת החוק לתוקף עד לתום שנת 2025, בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן, ישלם לאוצר המדינה סכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל באותה שנה. לגבי שנת 2024 יחול התשלום לגבי החלק היחסי מהרווח מכניסת החוק לתוקף. בגדר בנק קטן נכנסים בנק ירושלים ובנק וואן זירו בלבד.
עוד נקבע כי במידה שסכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי שנת 2024 יעלה על סכום של 1.2 מיליארד שקלים חדשים, או יעלה שסכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי שנת 2025 על סכום של 1.3 מיליארד שקלים, יוחזר לבנק המשלם ההפרש שבין סכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים ובין הסכום המרבי לאותה שנה, באופן יחסי לגובה התשלום של כל בנק.
במידה שתנאי השוק ישתנו באופן שישפיע מהותית על יכולת הבנקים לנפק רווחים, בכלל של שיעור ריבית בנק ישראל, שיעור האינפלציה או שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה, רשאי שר האוצר לפי החוק לקצר את התקופה של התשלום ולסיימה בתום שנת 2024. החוק יכנס לתוקף ב-1 באפריל.
לדרישת הוועדה, מתוך רצון למנוע את גלגול העלויות של הבנקים במסגרת החוק ללקוחות הבנקים, נקבע בחוק כי המפקח על הבנקים ידווח פעמיים בשנה במהלך 2024 ו-2025 על ריבית אשראי, ריבית על פיקדונות ועמלות שנגבו מלקוחות, לפי סיווגים שונים, כאשר בנק ישראל יוסיף דיווחים נוספים שיראה לנכון כי הם משרתים מטרה זו.
מרבית חברי הכנסת ציינו כי הנוסח נותן מענה טוב יותר מהחוק המקורי, ולצד כך חלק מחברי הכנסת העלו ביקורת על כך שהבנקים הקטנים, שהינם חלק מקבוצת בנקים אינם מוחרגים, וטענו כי הדבר יביא לפגיעה קשה בתחרות בין הבנקים. כן טענו חלק מחברי הכנסת כי לא יהיה גלגול של תשלומי הבנקים ללקוחות. חברי הכנסת ביקורת על כך שלא צוין מה הם פרטי הקרן שיקימו הבנקים וציינו כי בהיעדר פרטים אין לדעת מה תועלתה.
