בלי הסכמות: ליברמן ופורר ביטלו מכסים על חלק מהפירות והירקות
(צילום: אבי חי )
לפעמים יש הפתעות בחיים. לפעמים הן טובות ולעתים מפתיעות לרעה. שתיים מאלה מהסוג האחרון התרחשו הערב (שלישי) והותירו את בכירי משרד האוצר, בנק ישראל והחזאים הכלכליים מופתעים בגדול, אפשר לומר אפילו פעורי פה. את המילים "לא יכול להיות שאלה הנתונים", שמענו הערב יותר מפעם אחת.
בעצם אפשר היה אולי לחזות שהאינפלציה שפרצה לה בחודשים האחרונים ברחבי העולם תגיע גם לישראל, אבל ככה? התייקרות של 0.7% בחודש אחד? זה שיעור שהיה בעבר לעיתים העלייה השנתית במדד המחירים לצרכן.
אף בכיר באוצר או חזאי בבית השקעות לא צפה שהמדד יזנק בחודש אחד בבת אחת ב-0.7%, ובחודשיים הראשונים של השנה כמעט באחוז שלם, וישים קץ לאשליות שישראל היא אי קטן שעליות המחירים בעולם ידלגו מעליו.
האם המחאה ההמונית תחזור?
ואז הגיעה הבשורה השנייה, ובהחלט ניתן לכנותה "בשורת איוב" בתחום הדיור. זינוק של 2.1% בחודשיים במחירי הדירות ושל 13% בתוך שנה. זה לא נעים וכן נורא. זה שיא של 11 שנים בהתייקרות הדירות. וכמה אירוני שאז, בקיץ 2011, יצאו ההמונים לרחובות להפגין בדיוק על אלה - יוקר המחיה ומחירי הדירות. האם המחאה ההמונית הבאה כבר בפתח?
כמה אירוני. הנתונים האלה נחתו במשרד האוצר דווקא ביום שבו הציגו השר אביגדור ליברמן וראשי משרדו את החבילה השנייה של המאבק בהתייקרויות. בינתיים רוב סעיפי שתי החבילות הן על הנייר בלבד ולא נראה שצפוי לנו שינוי בתחום ההתייקרויות ובמחירי הדירות המזנקים גם בחודשים הקרובים.
נכון, ישראל מצויה עדיין ב"פיגור" משמעותי בקצב האינפלציה, בהשוואה לארה"ב (7.5% בשנה) ואירופה (כ-6%), אולם 3.5% זה כבר הרבה מעל ליעד השנתי שקבעה הממשלה, 1% עד 3%. והנתון הזה יילך ויתרחק כנראה בחודשים הקרובים, עם הבשלת ההתייקרויות המתגלגלות בחומרי הגלם, ההובלות והמחסור במוצרים עקב המלחמה הנמשכת באוקראינה, שגם אם תסתיים מחר בבוקר את נזקיה נראה כאן עוד חודשים רבים.
הממשלה הנוכחית תתקשה להאשים כעת בגל ההתייקרויות ובמחירי הדירות את קודמתה. תשעה חודשים ויומיים חלפו מאז הקמת ממשלת בנט-לפיד, וזה די זמן לא רק לגבש שלל תוכניות כלכליות, אלא לדאוג גם לאישורן ולביצוען בשטח.
כך רוב סעיפי התוכנית הכלכלית שהוצגה כבר לפני חודשים אחדים עדיין אינם מיושמים. חלקם אף בוטלו, כמו האיסור להשכיר דירות לטווח של ימים. שיווק הקרקעות זוחל, ובינתיים לא שמענו על פיצול אלפי דירות ומתן אישורים ברשויות המקומיות להפוך משרדים לדירות.
הממשלה מתנהלת בעצלתיים
גם בתחום יוקר המחיה המתגבר הממשלה ממציאה בינתיים תוכניות, אך לא מזדרזת להביאן לאישור סופי בכנסת, שחבריה יבלו עד סוף החודש הבא בחופשה מרוכזת.
ומה שהממשלה יכולה הייתה לעשות תוך שעה, היא לא עושה. למשל, להפחית בצו מיידי את המס על הדלק, לפחות זמנית, או לבטל את גביית המע"מ על תוספת מחיר הדלק, שהתחייבה בחודשים האחרונים כתוצאה מזינוק מחיר חבית הנפט בעולם. גם הורדת מע"מ באחוז או שניים על כל המוצרים והשירותים במדינה ניתן לבצע בצו מיידי.
וכך נשאר בזירה גורם אחד נוסף, נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, שגם הוא לא מיהר לאחרונה להגיב על גל ההתייקרויות, ואף מחזיק עדיין בתחזית אינפלציה מוזרה למדי. לפי תחזית בנק ישראל העדכנית - בשנת 2022 המחירים בישראל יעלו רק ב-1.6%. יותר ממחצית ההתייקרות הזאת כבר התרחשה בחודשיים הראשונים של השנה.
דווקא הנגיד הזה, שידע להגיב ראשון ומהר כאשר התפשטה כאן הקורונה ללא אזהרה מוקדמת והוריד מיד את הריבית, באפריל 2020, ל-0.1%, לא ממהר לפעול בכיוון ההפוך. הנגיד ממתין בינתיים, משקיף על המצב, למרות שהנתונים כאן חייבו שינוי בריבית כבר מזמן, לפחות כדי לפעול בתחום העיקרי המעיק על הציבור כבר תקופה ארוכה - מחירי הדירות.
לפני שנים העלו נגידי בנק ישראל את הריבית במהירות כדי לבלום אינפלציה מתפרצת, אף שלא תמיד גם הכלי הזה הביא לבלימה המקווה. אולם אז דובר על עליות מחירים שהגיעו ל-5% וגם ל-10% ול-27% בחודש.
הנגיד יפתיע את כולם?
כאשר הממשלה מצפה לחזרת חברי הכנסת מחופשתם, מי שיכול לבצע כעת מהלך מהיר, פתאומי ולזעזע את המשק הוא הפרופ' ירון. תארו לכם שמחר בבוקר הנגיד מודיע, שלא במועד שנקבע מראש להודעות על מדיניות הריבית (11 באפריל הוא הבא) "הוועדה המוניטארית החליטה נוכח המצב להעלות את הריבית ב-400% - מ-0.1% ל-0.5%".
התוצאות יהיו מיידיות: נטילת משכנתאות בהיקף של 11 מיליארד שקל בחודש תחתך במיליארדים, הביקוש לדירות יצנח בבת אחת, עליית המחירים תיבלם מיד והצריכה הפרטית הגבוהה, שהתפרצה אחרי שיא הקורונה, תיעצר.
הנתונים המפתיעים (שבעצם ניתן היה לצפותם), אותם פרסמה הערב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחייבים פעולה מהירה של הגורם היחיד שיכול להשפיע מיידית על המחירים בארץ - בנק ישראל. האם הנגיד יתפוס אומץ ויבצע מהלך של העלאת הריבית שלא במועד הקבוע?
חבל, אבל קשה להאמין שמי שהחליט להמתין לחודש הבא, כדי לתקן במועד פרסום התחזיות הרבעוניות את התחזית המוזרה לאינפלציה שנתית של 1.6, יבצע לפתע העלאת ריבית מתבקשת שלא במועדה. אלא אם כן, הצעתו מלפני שבועות ספורים של מי שכמעט והיה נגיד בנק ישראל, הפרופ' ליאו ליידרמן, להעלות את הריבית מיידית, תיושם בימים הקרובים. האמנם זה יכול לקרות?
