אחד הנושאים הבוערים ביותר בישראל כיום הוא ללא ספק יוקר המחיה ושרשרת ההתייקרויות שנרשמת במשק בחודשים האחרונים. על אף שהאינפלציה בישראל עומדת כיום על 4.4% "בלבד", בעוד בארה"ב, באירופה ובמקומות נוספים ברחבי העולם היא לעיתים כפולה ואף יותר מכך, גם בארץ מרגישים איך חלק גדול מהמוצרים הופכים להיות יותר ויותר יקרים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ברקע, ישראל שוב נכנסת לתקופת בחירות ולצד האזרחים, גם הפוליטיקאים מהמפלגות השונות "רוכבים על הגל" ומאשימים אחד את השני במצב. אולם, מי באמת אשם בעליות המחירים של התקופה האחרונה?
יוקר המחיה בישראל הוא לא דבר חדש
ראשית כל, יוקר המחיה בישראל גבוה במיוחד כבר במשך כשני עשורים. עוד בתקופת שלטונם של ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט ובוודאי במשך 12 שנות הכהונה של בנימין נתניהו, היה יקר כאן מאוד.
מכת ההתייקרויות וירידת מחירי הדלק: גד ליאור עם הפרטים
(צילום: נויל האריס)
לעליות המחירים הללו יש שני גורמים עיקריים: מחד, הממשלות השונות שלא עשו די על אף המחאה של 2011 והפגנות הענק שקראו ל"צדק חברתי", ומנגד האזרחים שממשיכים לקנות את מרבית המוצרים על אף מחירם הגבוה.
למעשה, בניגוד למדינות אחרות בהן פועלים ארגוני צרכנים חזקים שמחרימים חברות שלמות ואת מוצריהן שהתייקרו, בישראל המגמה שונה בהחלט והצרכנים לרוב מביעים הרבה פחות התנגדות למהלכים מסוג זה. לכן, על אף שגם לה יש חלק בדבר, האשמת הממשלה הנוכחית ביוקר המחיה שנמשך זה כ-20 שנה היא לא בהכרח הדבר הכי מדויק.
המלחמה באירופה האיצה את עליות המחירים
בתוך כך, קריאות רבות נשמעות כנגד העליות החדות שנרשמות במחירי הדלק בתקופה האחרונה. אכן, בשל היציאה ממשבר הקורונה שהובילה להגברת הביקושים בעולם, לצד פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והקטנה משמעותית בהיצע העולמי של הדלק, מחיר הנפט בעולם זינק בתוך חודשים ספורים מכ-70 דולר ללמעלה מ-120 דולר לחבית.
גם הפעם, האשמה על התייקרות זו נופלת רק בחלקה על הממשלה הנוכחית. מרבית ההתייקרות נובעת דווקא מהמלחמה באירופה וממדיניות קודמת של ממשלות עבר שהביאו את שיעורי המס על הדלק עד ל-70% ממחירו בתחנה.
במקביל, לא רק הדלק מתייקר, אלא כמעט כל סקטור האנרגיה העולמי. בישראל מחירי החשמל יעלו באחד באוגוסט בשיעור ניכר שיעמוד ככל הנראה על כ-8%. זאת, לאחר שמחיר הפחם עלה בעולם בשנתיים וחצי האחרונות ב-250%, כאשר 140% מתוכם נרשמו בחודשיים האחרונים בלבד.
לכאורה, אילו הזדרזו הממשלות בישראל לקדם את המעבר לגז הטבעי, החשמל ככל הנראה לא היה מתייקר כעת. אולם, מאחר שחלק גדול מהמכשור שהוזמן מסין לביצוע המעבר טרם הגיע לארץ בשל משבר הקורונה, המעבר נדחה ויבוצע לכל המוקדם בראשית 2026. בנוסף, לממשלה בכל מקרה אין יכולת להתערב בשיקולי רשות החשמל, ולכן אשמתה בהתייקרות הנוכחית היא קטנה בלבד.
כישלונות הממשלה העיקריים: בדיור ובשוק המזון
מנגד, תחום אחר שהממשלות בישראל בשנים האחרונות ללא ספק כשלו בטיפול בו, הוא תחום הדיור. מחירי הדירות זינקו בשנה האחרונה בכ-16%, כאשר המחירים קפצו בשנה האחרונה הרבה יותר מאשר בימי הממשלה הקודמת ובממשלת בנט-לפיד הבינו שהמצב קשה במיוחד.
בהתאם, שרי האוצר, הפנים והשיכון - אביגדור ליברמן, אילת שקד וזאב אלקין, הזדרזו להכריז על ארבע תוכניות חירום למאבק במחירי הדיור בתוך חצי שנה בלבד. אולם, ההכרזות לבדן לא הובילו להורדת מחירים ובינתיים רק סעיפים בודדים מהתוכניות הגיעו לאישור בכנסת ורובן ככולן נותרו על הנייר בלבד.
למעשה, רק שתי פעולות ככל הנראה סייעו לאחרונה במיתון כלשהו של הזינוק במחירי הדירות, והן העלאת מס הרכישה למשקיעים על ידי הממשלה בסוף 2021 ושלוש העלאות הריבית שכבר ביצע בנק ישראל מתחילת השנה, בין היתר במטרה לקרר את שוק המשכנתאות.
גם העלייה החדה במחירי הלחם המפוקח, אשר מזנקים בימים אלו בשיעור של עד 36%, יכולה להיחשב ככשל של הממשלה הנוכחית. אומנם לממשלת ישראל אין שום השפעה על מחירי החיטה בעולם, אשר זינקו בין בצל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה - אחת מיצואניות החיטה הגדולות בעולם. אולם, הממשלה כן יכלה לתכנן לטווח רחוק ולסבסד את הלחם טרם התפזרות הכנסת, אז הדבר כבר לא אפשרי שכן הוא עלול להיחשב ל"שוחד בחירות".
בנוסף, עליות המחירים בשוק המזון מושפעות בין היתר מהמונופלים הגדולים הפועלים בשוק בישראל ובשורה של חברות ששולטות ביבוא של אלפי מוצרים לארץ.
גם כאן, ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי שלחו יחדיו לפני מספר חודשים מכתבי "איום" למונופולים הגדולים בשוק והזהירו אותם מפני עליות מחירים, אולם מלבד אמירות לא נעשה פעולות בשטח בתחום וכעת הממשלה כבר לא בדיוק מהווה איום על אותן חברות, אשר ככל הנראה הפסיקו לחשוש והחלו להעלאות מחירים אחת אחרי השניה.
