שיחה עם דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות
( צילום: ירון ברנר)
האם ההייטק הישראלי עומד בפני עסקת ענק - ואיך זה צפוי להשפיע על התעשייה המקומית? על רקע הדיווח של הוול סטריט ג'ורנל אתמול, שגוגל במגעים מתקדמים לרכישת חברת Wiz הישראלית ב-23 מיליארד דולר, מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הסביר באולפן ynet כי "למרות ההתרגשות, מדובר בתקופה מאתגרת מאוד להייטק הישראלי, וצריך לזכור שיש פה כמעט 9,000 חברות שעוסקות בתחומי הטכנולוגיה - ולא כולם הם סיפור יפה כל כך כמו הסיפור Wiz. יש המון-המון אתגרים".
לדבריו, "כבר מאמצע 2022 יש ירידה חדה בהשקעות בהייטק בכל העולם וגם בישראל, בגלל המקרו-כלכלה העולמית, עליית האינפלציה הריבית וכו'. בנוסף, ישראל סובלת מאתגרים מיוחדים - אם זה המשבר הפוליטי שהחל בתחילת 2023 וכמובן המלחמה שהתחילה באוקטובר. כל הדברים האלה מציבים הרבה מאוד אתגרים ליזמים, מנכ"לים, משקיעים בישראל. ולכן אנחנו תמיד שמחים כאן מחדשות טובות".
1 צפייה בגלריה
מייסדי וויז - מימין: מייסד שותף וסמנכ״ל מחקר ופיתוח, רועי רזניק; מייסד שותף וסמנכ״ל טכנולוגיה, עמי לוטבק; מייסד שותף והמנכ״ל, אסף רפפורט; מייסד שותף וסמנכ״ל מוצר, ינון קוסטיקה
(צילום: Avishag Shaar-Yashuv)
עוד הסביר בין כי "צריך להסתייג ולהגיד שעד שהעסקה הזאת לא תיחתם ותאושר, עוד מוקדם לחגוג. אבל בראש ובראשונה ברכות ליזמים שעשו פה עבודה מדהימה, ובאמת בפרק זמן קצר הביאו חברה לשווי חסר תקדים בישראל. אם העסקה הזאת תצא לדרך, היא תהיה העסקה הכי גדולה שהייתה אי פעם בהייטק הישראלי. אז מזל טוב וברכות, זה באמת בתקופה מאתגרת".
עוד אמר בין כי "הסייבר הוא תחום רותח. ראינו ברבעונים האחרונים, אפילו אחרי פרוץ המלחמה, המון עסקאות בתחום הסייבר, גם גיוסים של סטארט-אפים, גם מכירה של סטארט-אפים. יש הרבה עניין. כמובן, ברחבי העולם איומי הסייבר רק הולכים ומחמירים, ולישראל יש פה בהחלט מרכז מצוינות עולמי".
כמה כסף תכניס העסקה לקופת המדינה?
בנוגע להערכות של כמה כסף העסקה תכניס לקופת המדינה, אמר בין כי "קשה מאוד להגיד בדיוק, כי זה תלוי מה היקף ההחזקות של הבעלים הישראלים, העובדים, המשקיעים. אני מאמין שנראה לא מעט מיליארדים מגיעים מהעסקה הזאת, אבל בכל מקרה צריך לזכור שזה לא מתקרב לסדר גודל של הגירעון שמדינת ישראל מתמודדת איתו בגלל המלחמה".
לפי הערכות, הסכום שעשוי להיכנס לקופת המדינה אם גוגל אכן תרכוש את חברת Wiz הישראלית ב-23 מיליארד דולר הוא כ-3 מיליארד דולר. זאת כתוצאה מתשלום מיסים על רווחי ההון של בעלי המניות הישראלים בחברה.
Wiz, שפועלת בתחום אבטחת הענן, רשומה כחברה אמריקנית עם כ-900 עובדים שחלקם יושבים בארה"ב. מרכז הפיתוח שלה פועל בישראל. על כן, מדינת ישראל תזכה רק בחלק מהמיסים - אלו שישלמו בעלי המניות הישראלים: המייסדים והעובדים בגין מכירת המניות שלהם.
"מי שתושב ישראל מקרב בעלי המניות, חייב במס על הכנסות מכל המקורות שלו בעולם", מבהיר עו"ד בני טובי, שותף ומנהל מחלקת מיסוי בינ"ל במשרד עו"ד שקל ושות'. "במקרה הנוכחי מדובר בישראלים שמחזיקים במניות של חברה אמריקנית ולכן חייבים במס בישראל, גם אם המניות של חברה אמריקנית".
לדבריו, "החוק קובע כי מי שמחזיק עד 10% מהמניות, ישלם 25% מס רווח הון ובנוסף יחויב במס יסף ('מס לעשירים' שמוטל על אותו חלק של הכנסותיו השנתיות של הנישום שמעל 700 אלף שקל). כלומר, נטל המס יהיה 28%. מי שמחזיק יותר מ-10% מהמניות ישלם 30% מס רווח הון ועוד 3% מס יסף. עובדי Wiz הישראלים שקיבלו אופציות בחברה כתגמול על עבודתם ישלמו מס של 25% וגם מס יסף (אם רלוונטי) על ההכנסות ממכירת המניות".
את וויז הקימו המנכ"ל אסף רפפורט, סמנכ"ל המוצרים ינון קוסטיקה, סמנכ"ל הטכנולוגיות עמי לוטבק וסמנכ"ל המחקר והפיתוח רועי רזניק. הצוות כולו עובד יחד במשך יותר מ-20 שנה - בין השאר כמנהלי קבוצת אבטחת הענן של מיקרוסופט, שרכשה את אדאלום, אותה הקימו, בסכום של כ-320 מיליון דולר.
כל אחד מהמייסדים מחזיק, לפי הערכות, ב-10% ממניות החברה, ועל כן לפי הערכות כל אחד מהם צפוי להרוויח מעל שני מיליארד דולר לפני מס מהעסקה. כמה מיסים הם ישלמו?
כאמור, אם כל אחד מהם מחזיק ביותר מ-10% ממניות החברה הם צפויים 33% על המכירה. היות והסכום שפורסם עבור כל המניות הוא 23 מיליארד דולר, אז חלקם של הארבעה יהיה 9.2 מיליארד דולר - וישלמו ביחד מס של כ-3 מיליארד דולר.
אם הם מחזיקים בפחות מ- 10% - ישלמו מיסים בסכום של כ-2.6 מיליארד דולר. לסכום זה יש להוסיף את המיסים שישלמו העובדים שמחזיקים בפחות מ-10% ממניות החברה.
"מודאג ואופטימי בו זמנית"
"חשוב להגיד מה שאני מנסה לחזור ולהזכיר, שנתוני הבסיס של ההייטק הישראלי לא השתנו", הוסיף דרור בין. "יש פה יזמים יוצאי דופן ברמה העולמית, יש פה חוקרים שמובילים את הטכנולוגיה, יש פה משקיעים מאוד מתוחכמים. כלומר, כל נתוני הבסיס האלה לא השתנו, וזאת הסיבה שלמרות הירידות ולמרות המלחמה ולמרות המשבר הפוליטי - אנחנו עדיין רואים היקף גדול יחסית של השקעות, אנחנו רואים סטארט-אפים חדשים קמים, אנחנו רואים אקזיטים יפים, והדבר הזה לא הולך להשתנות, למרות האתגרים. התעשייה מוכיחה את עצמה ביכולת להמשיך לעבוד בתנאים קשים, למרות הגיוס של האנשים למילואים ולמרות המצב הכלכלי וכו' - החברות ממשיכות לעבוד, ואני מאמין שאחרי שהמלחמה תסתיים והמצב התייצב, אנחנו נראה פה אפילו איזשהו בום חדש של צמיחה".
ומה לגבי כל החששות בנוגע לפגיעה בהייטק הישראלי בגלל המלחמה או בגלל הסערה סביב המהפכה המשפטית שהייתה פה בשנה שעברה?
"אני מודאג ואופטימי בו זמנית. קודם כול, המגמות בהייטק הישראלי הן נגזרת ישירה של המגמות בהייטק הגלובאלי. אז ברגע שיתחיל שיפור בהייטק, נאמר בארצות הברית, בעמק הסיליקון, אנחנו נראה פה גם שיפור. אבל יחד עם זאת, אני רוצה להגיד, בסוף, ההייטק הישראלי בנוי על שני דברים מאוד חשובים. אחד, זה באמת הכישרון, ההון האנושי, המחקר, ההשקעות שנעשות פה. הדבר השני זה החיבור לאקו-סיסטם הגלובאלי.
"כל חברת סטארטאפ מהיום הראשון שלה בישראל, המשקיעים שלה הם זרים, הלקוחות שלהם זרים, הרבה פעמים יש לה גם סניפים בחול ויש לה שותפים בחול. המעמד הבינלאומי והביטחון של המשקיעים והלקוחות הזרים בישראל הם קריטיים להצלחה של ההייטק הישראלי. כל אי ודאות הזאת שנוצרה בגלל המשבר הפוליטי בישראל, בגלל המלחמה בישראל, הן לא טובות לתעשייה בישראל, וככל שנסיים את זה מהר יותר, וככל שנסיים את זה במצב שהמצב הביטחוני מתייצב וההרתעה הישראלית חוזרת, וככל שהמשבר הפוליטי ישכח ונגיע להסכמות פוליטיות - כך יהיה טוב יותר להייטק הישראלי, ללא הקשר לעולם".
