בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה כי יזמית תמ"א 38 תפצה בכ-280 אלף שקל רוכשי דירות בפרויקט ברמת גן בשל איחור ניכר במסירה וליקויי בנייה רבים. היזמית התגוננה בטענה שהאיחור לא נגרם באשמתה וכי היא מוכנה לתקן בעצמה את הליקויים, אך השופטת רונית פינצ'וק-אלט דחתה אותה.
התובעים הם שני זוגות שרכשו דירות בפרויקט תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) ברחוב חורגין בעיר. בהתאם להסכמים שנחתמו היה על היזמית למסור להם את דירותיהם בחצי הראשון של 2019, אלא שהן נמסרו בפועל רק באוקטובר. אחד הזוגות סיפר שהסתמך על מועד המסירה החוזי ומכר את דירתו הקודמת, ולנוכח העיכוב נאלץ לגור בתקופת הביניים עם הילדים אצל הסבתא – על אי הנוחות הרבה הכרוכה בכך.
עוד סיפרו הרוכשים בתביעתם כי הדירות נמסרו עם ליקויי בנייה רבים, כגון רטיבות ובעיה במערכת האינסטלציה שגרמה להצפת הדירה במי ביוב. נטען כי היזמית כשלה בהתחייבותה לספק דירה ברמת גימור טובה ובמומחיות נאותה, כאשר הליקויים שהתגלו מצביעים על עבודה לקויה ורשלנית מצדה אשר לצד האיחור במסירה, מצדיקים לחייב אותה בפיצוי.
מנגד טענה היזמית שהתביעות הוגשו בחוסר תום לב, והן כוללות עובדות מסולפות במטרה לנפח את סכומן. לגופו של עניין, נטען כי האיחור במסירה נבע בשל צורך בהיתר שינויים לנוכח פלישת קו "בזק" לתחומי המגרש שלא היה בשליטתה, ומכאן שמדובר בכוח עליון הפוטר אותה מאחריות.
אשר לליקויים טענה היזמית שיש לאפשר לה לתקן אותם בעצמה, כאשר ביחס לסתימה בצנרת – הדבר נגרם לשיטתה עקב רשלנות הרוכשים בהשלכת מגבונים לאסלה.
השופטת פינצ'וק-אלט דחתה את טענת היזמית על שני רבדיה. נקבע שלא הוכחה הטענה שדרישת "בזק" לשינוי היתר הבנייה היא הגורם לאיחור. יתרה מכך, גם בהנחה שהטענה הייתה מוכחת – הזזת קו בזק אינה בבחינת כוח עליון שאינו נתון לשליטת היזמית. מכאן שהאחרונה חבה בפיצוי הרוכשים על העיכוב במסירת הדירות.
אשר לליקויים הנטענים, השופטת דחתה את בקשת היזמית לאפשר לה לתקן. היא ציינה שהרוכשים הודיעו ליזמית בזמן אמת על הליקויים ואף נתנו לה הזדמנות סבירה לתקנם, אלא שזו פעלה בעצלתיים והותירה אותם עם ליקויים המוערכים בעשרות אלפי שקלים. "משכך", נכתב, "איבדה הנתבעת את זכותה לתיקון הליקויים בעצמה".
בתוך כך התקבלה כאמינה את גרסת הרוכשים שלפיה הצפת מי הביוב בדירתם אירעה שלא כתוצאה מהשלכת מגבונים על ידם. איש מקצוע מטעמם בדק ומצא כי הצנרת נסתמה בגלל פסולת בנייה, וממצא זה לא נסתר.
לפיכך השופטת קבעה שהיזמית תפצה את הרוכשים בכ-232 אלף שקל, בין היתר עבור האיחור במסירה, תיקון הליקויים ועוגמת הנפש. עוד חויבה היזמית לשלם לרוכשים שכר טרחת עו"ד בסך 46,400 שקל וכן הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד דוד סלטון
• ב"כ היזמית: עו"ד יוסף מרדכי שטרית
• עו"ד עידו גרינפלד עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
