"פגיעה בדירוג של ישראל במדדי הדמוקרטיה והממשל צפויה להביא לירידה מבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה. משמעותה של ירידה זו הינה אובדן תוצר של כ-270 מיליארד שקלים במצטבר על פני 5 שנות התקציב העוקבות להעברת הרפורמה. כעבור עשור ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה מחמירות ונאמדת בכ-385 מיליארד שקלים במצטבר על פני 5 השנים העוקבות". כך עולה מהמסמך שהציגו אתמול בכירי האוצר ובהם הכלכלנית הראשית לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון לילי וחריג שנערך במשרד האוצר בנושא ההשלכות הכלכליות בשינויים המוצעים במערכת המשפט.
המסמך לא פורסם לציבור על ידי משרד האוצר, ובמקום זאת נטען בהודעה שיצאה לקראת חצות כי "הוצגו הסיכונים וההזדמנויות של הרפורמה והמחאה נגדה".
לנייר העמדה של הכלכלנית הראשית בנוגע להשלכות המהפכה המשפטית על הכלכלה הישראלית - לחצו כאן
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
במסמך מוסבר כי פגיעה שכזאת בדירוג אינה מופרכת כלל וכלל: "נכון לעת הזאת, ניכר כי השינויים המוצעים במערכת המשפט נתפשים על-ידי הגופים הבין-לאומיים הרלוונטיים ככאלה אשר עלולים להחליש את מוסדות המדינה. איתנותם של המוסדות מהווה שיקול מרכזי בקביעת דירוג האשראי של ישראל ושל חברות ישראליות. לכן, ככל שחברות דירוג האשראי אכן יסברו כי צעדי החקיקה יגרמו להחלשת המוסדות, אישורם עלול לגרור הורדת דירוג, על כל המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכך".
באגף תקציבים ערכו סימולציה להשפעה של עלייה בסיכון המיוחס להשקעות בישראל וביצוע פעילות עסקית בה על תוצר מגזר ההייטק והיקף המועסקים בו בעקבות המהפכה המשפטית ונמצא כי עלייה בסיכון של ישראל, לו הייתה מתרחשת בשנת 2021 הייתה עלולה להביא לאובדן תוצר של עד 1.6%-5%. לפי אגף התקציבים, הדבר היה גורם גם לירידה של 8% -25% בשיעור המועסקים בהייטק - דבר בעל השפעה דרמטית על הכלכלה הישראלית.
"השקיפות ירדה לאפס"
המסמך שהוכן במשרד האוצר הוא לדברי בכירים מתון יחסית לתחזית קודרת בהרבה שנדונה בימים האחרונים. בדיונים הפנימיים הוזכרו משמעויות חמורות עוד יותר. חובות ישראל יגדלו הרבה מעבר למצופה כעת אם תחוקק "הרפורמה", דירוג האשראי עלול לרדת כבר בשנה הקרובה, הכנסות המדינה ממסים יפחתו מאוד ככל שהפעילות הכלכלית תצטמצם.
יש לציין שהמסמך לא אמור היה להתפרסם, ולדברי גורמים באוצר נאמר לבכירים לא לפרסם פרטים מהדיון. "השקיפות ירדה לאפס", ציין גורם בכיר. ואכן גם על יציאתו של השר סמוטריץ לארה"ב דווח רק ברגע האחרון כאשר היה כבר במטוס ואת נסיעתו הנוספת לפריז ניסו להסתיר בלשכת השר וכלל לא פרסמו הודעה בעניינה, כפי שנהוג תמיד בעת יציאה של שרי אוצר או שרים אחרים לחו"ל.
"יש אווירת נכאים במשרד. לא זכורה לנו כבר הרבה זמן תחושה כל כך רעה ועצובה", אמר ל-ynet גורם בכיר ותיק במשרד האוצר.
לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, בריאיון לאולפן
(צילום: אבי חי, טל אזולאי)
בהודעה הרשמית שנמסרה מהמשרד בתום הדיון נכתב כי סמוטריץ' אמר כי "הכלכלה הישראלית חזקה, והנתונים הנוכחיים כפי שהוצגו בדיון ממשיכים להצביע על איתנותה ועל פוטנציאל הצמיחה הגדול של המשק הישראלי.
השר הוסיף: "עמדתי לגבי הרפורמה ידועה ואני סבור שיש בה הזדמנויות גדולות למשק ולכלכלה, בתחום הוודאות המשפטית ובסינרגיה מחודשת בין סמכות לאחריות באופן שיביא למודל ניהול סיכונים גמיש יותר, מה שיביא להפחתת הביורוקרטיה והרגולציה וממילא לצמיחה גדולה."נמשיך בעזרת השם לנווט את הכלכלה באחריות לאומית רחבה".
לא השתתפו בדיון, לאחר שלא הוזמנו להשתתף בו, יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, שברור שיכולה להתריע מפני המצב בבורסה, מ"מ מנהל רשות ההון, הביטוח והחיסכון, גל עמית, שעל כל תחומי אחריותו יש השפעה ישירה מתוצאות חקיקת הרפורמה, מ"מ הממונה על השכר ויחסי העבודה, אפי מלכין, ומנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים.
אי-זימונה של רוזנבוים מפתיע במיוחד, שכן היא ממונה מתוקף תפקידה על 70 חברות, שהיקף הפעילות שלהן הוא 230 מיליארד שקלים, וחלקן כבר הפסידו כספים רבים מהשפעת הרפורמה וכעסים על ממשלת ישראל, כמו השעיית הסכמים ביטחוניים עם איחוד האמירויות, והפסדים של חברות וקרנות פנסיה ממשלתיות כתוצאה מהירידות בבורסה, היחלשות השקל, האינפלציה הגוברת ועליית הריבית. גורמים במשרד האוצר ציינו כי חלק מהבכירים שלא הוזמנו "אינם קשורים לרפורמה ולהשפעותיה".
בתוך כך, פורום העסקים של ישראל פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, בקריאה "לעצור מיידית את מהלכי החקיקה המתוכננים ובראשם החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים".
לדבריהם, "חוק זה פוגע קשה במערכת המשפט ומערער את יסודות הדמוקרטיה המושתתים על הפרדת רשויות ועצמאות מערכת המשפט והופך את ישראל לדיקטטורה. מהלך זה יפגע בצורה אנושה בכלכלת ישראל, ומעבר לזה יפגע בחברה הישראלית בכללותה, בחוסנה, בביטחונה ובערכיה. עצירה מוחלטת והידברות הם צו השעה, רגע לפני התהום הנפערת בחברה הישראלית.
"הפורום דוחה בשאט נפש את האיומים והמתקפות על שומרי הסף בישראל, בג"ץ, היועצת המשפטית, צה"ל, שב"כ והמשטרה".
