בית המשפט המחוזי מרכז אישר הסדר פשרה שהושג בשתי תובענות ייצוגיות שהוגשו בשנת 2017 וב-2018, שעל פיו רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תפצה את הזכאים בסך כולל של כ-15 מיליון שקל. ביסוד התובענות עמדה הטענה שרמ"י נהגה במכרזיה במנגנון הצמדה חד כיווני, ובמקרים של ירידת מדד המחירים לצרכן מתחת למדד שהיה ידוע במועד יצירת החיוב, היא התעלמה מירידה זו. התביעה הראשונה עסקה בהוצאות פיתוח והשנייה ברכיב הקרקע.
במסגרת התובענה הייצוגית הראשונה, טענו המבקשים באמצעות עוה"ד דורון רדעי וניצן גדות כי הרשות פרסמה בשנת 2016 מכרז לחכירת 139 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בכפר יונה. עוד נטען כי במסגרת תנאי המכרז פירטה הרשות בטבלה את הוצאות הפיתוח שיידרשו הזוכים לשלם ביחס לכל מגרש ומגרש. נקבע כי הוצאות הפיתוח יוצמדו למדד רק במקרה בו תהיה עלייה של המדד בעת התשלום, לעומת מדד הבסיס שנקבע בהסכם, ואם תהיה ירידה במדד לא יופחת גובה התשלומים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נטען כי המבקשים זכו במגרש ושילמו שוברי תשלום עבור "הוצאות הפיתוח". במהלך התקופה ירד מדד המחירים לצרכן ביחס למדד הבסיס. למרות ירידת מדד המחירים לצרכן, דרשה הרשות לשלם את מלוא הסכום. כפועל יוצא, גבתה הרשות סכום עודף של 57 שקל בגין הוצאות פיתוח. נטען כי רמ"י הפרה את הוראות הדין וגבתה ביתר, בכך שהצמידה באופן חד-כיווני את הוצאות הפיתוח רק במקרה של עלייה במדד בעת התשלום לעומת מדד הבסיס, כאשר במקרה של ירידה במדד לעומת מדד הבסיס, לא יופחת גובה התשלומים.
בפברואר 2018 הוגשה תובענה ייצוגית נוספת על ידי חברה העוסקת בייזום ובנייה באמצעות עו"ד יניב סטיס כנגד הרשות. במסגרת התובענה נטען כי רמ"י פרסמה הזמנה לקבלת הצעות לרכישת זכויות בעלות במגרש מגורים בשכונה בפתח תקווה והחברה זכתה במכרז. סכום העסקה, נכון למועד אישורה על ידי הרשות עמד על כ-4 מיליון שקל, כולל מע"מ. נטען כי גם במכרז זה נקבע מנגנון הצמדה חד-כיווני הקובע כי עלייה בשיעור המדד תביא לעלייה בסכום התשלומים, אולם ירידה במדד לא תוביל להפחתת התשלום. עוד נטען כי הנזק שנגרם לחברה בתשלומים ששילמה עמד על כ-30 אלף שקל. גם פה נטען כי רשות מקרקעי ישראל הפרה את הוראות הדין וגבתה ביתר.
מנגד טענה רמ"י כי אין עוד רלוונטיות לתובענות, שכן הנושא הוסדר על ידה. נטען כי עוד בטרם הוגשה בקשת האישור התקבלה החלטה שעניינה "שינוי שיטת תשלום עבור הקרקע והפיתוח וקביעת כללים לשיערוך שומות". נקבע בהחלטה זו, בין היתר, שיש לקצר את מועד התשלום ולבטל את ההצמדה. תנאי המכרזים עודכנו בהתאם ומערכות המחשוב של רמ"י הותאמו לאמור מסוף יולי 2017, ולפיכך ההסדרה לעתיד בוצעה עוד בטרם הגשת התביעות. עוד נטען כי אין מקום לבצע החזר כספי, שכן מדובר בשינוי תנאי מכרז לאחר סיומו ותיגרם פגיעה בעקרון השוויון.
ביוני 2018 אוחד הדיון בשתי התובענות הייצוגיות ובעקבות הליך גישור הגיעו הצדדים להסכמות. על פי הסדר הפשרה שגובש ואושר, הוסכם כי חברי הקבוצה בעניין התובענה הראשונה הם כל מי ששילם לרמ"י "הוצאות פיתוח" במסגרת מכרז, ולא זכה להצמדת תשלומי ההוצאות במקרה בו המדד ירד מתחת למדד הבסיס, וזאת במהלך התקופה שהחלה ב-4 ביוני 2010 ועד ליום מתן פסק הדין – 27 בפברואר 2024.
חברי הקבוצה הראשונה יקבלו 13.7 מיליון שקל
חברי הקבוצה בעניין התובענה השנייה שהגישה חברת הבנייה הם כל מי שרכש קרקע מרמ"י במסגרת מכרז ולא זכה להצמדת תשלומי התמורה בגין הקרקע במקרה בו המדד ירד מתחת למדד הבסיס, וזאת החל מה-4 בפברואר 2011 ועד ליום מתן פסק הדין.
הוסכם כי רמ"י תפצה את חברי הקבוצה השנייה בעניין חברת הבנייה בסכום של כ-13.7 מיליון שקל ואת חברי הקבוצה הראשונה בסך של כמיליון שקל. מההחלטה עולה כי על פי הערכה הקבוצה בתובענה השנייה שהגישה חברת הבנייה מונה כ-873 אנשים, ושהקבוצה בתובענה הראשונה מונה כ-429 אנשים. סכומים אלו מהווים מחצית מהפער הכספי שנוצר לכל אחד מחברי הקבוצה כתוצאה מהתעלמות רמ"י מהמדד השלילי.
עו"ד יניב סטיסצילום: יוסי גמזו לטובהמההחלטה עולה כי באי כוח המבקשים שימונו כנאמנים ישלחו מכתב בצירוף שיק "למוטב בלבד" לכל חבר בקבוצה בהתאם לכתובת שהתקבלה מאת רשות מקרקעי ישראל. חברי הקבוצה שסך הפיצוי לו הם זכאים נמוך מ-20 שקל לא יהיו זכאים לפיצוי, וחלקם יועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים.
השופטת חנה קיציס אישרה את הסדר הפשרה וקבעה כי "לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה ובנימוקי הצדדים מצאתי כי ההסכם ראוי הוגן וסביר. הסדר הפשרה מאזן כראוי את סיכויי ההצלחה בהליך ומהווה חלופה לניהול הליך משפטי. הסדר הפשרה מעניק פיצוי של כ-50% לחברי הקבוצה, והמשיבה (רמ"י -ל.ד) תישא במלוא התשלום לפי ההסדר בין אם ימצאו הזכאים לכך ובין שהכספים יעברו לקרן".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בתובעים אשר ניגשו למכרזים בהם תנאי ההצמדה היו ברורים ורמ"י פעלה בהתאם להוראות המכרז. אולם, גם במקרה זה רמ״י קשובה לציבור ומשהתברר כי יש לפעול בדרך אחרת, רמ״י עשתה זאת בעצמה וללא צורך בהליך משפטי, וכך תמשיך ותעשה גם בעתיד".
