זה היה השבוע של אביגדור ליברמן. בו בזמן שהמריבות בכנסת גוברות, הצבעות עוברות או לא עוברות בהפרש של קול או שניים, נשיא חדש נבחר ולרגע משרה אווירה שמחה יותר, וכאשר הנושאים המדיניים והביטחוניים, כמו גם ענייני ההתנחלויות והלהט"בים, ממתינים לתורם לזרוע מהומות ונדחקים לשוליים - בתחום הכלכלי מתקבלות החלטות הרות גורל.
"באנו לעבוד", הכריזו כמו במקהלה, הצמד אביגדור ליברמן ומנכ"לו רם בלינקוב, ובינתיים לפחות בתחום הזה "מילה זו מילה". הם עובדים. לרגע נדמה שהשר הקשוח, שהיום מלאו רק 25 ימים לכהונתו במשרד האוצר, והמנכ"ל הנמרץ שבקושי סוגר 10 ימים בלשכתו, נמצאים שם כבר חצי שנה לפחות.
מה שהתברר השבוע יותר מכל הוא שאביגדור ליברמן, כמו אביגדור ליברמן, לא עושה חשבון לאף אחד. האיש שהציע בחודש מרץ "לשים את החרדים, יחד עם ביבי, במריצה - ולמזבלה הקרובה", כבר השליך לפח את ההטבות שקיבלו בסבסוד מעונות היום לילדים, הטבה שלה זכו בימי השר משה כחלון.
בלי חשבון לעובדים במשרד האוצר ובלי למצמץ גם שלח ליברמן הביתה בשבוע האחרון 18 עובדי שתי מחלקות שסגר, התשתיות וההכשרות המקצועיות, "כי זאת כפילות מיותרת". את המשך מאבקו בכפילויות בממשלה, ושוב בלא שום רחמים על העובדים, הוא כלל אמש בחוק ההסדרים שהציג לראש המשלה, נפתלי בנט, בהצעה לחסל לאלתר את שירות התעסוקה.
חוק הסדרים עמוס הציגו אתמול בערב ליברמן, בלינקוב וממלא-מקום (עדיין) ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, לראש הממשלה. האיש שערב הבחירות התפאר תחת כל עץ רענן ב"תוכנית סינגפור" הכלכלית הרחבה שגיבש, לא התעכב יותר מדי על פרטי התוכנית - ואישר אותה במלואה.
ליברמן, שמתברר כצפוי שהוא השר בעל הכוח הרב ביותר בתחום הביצוע בממשלה, לא ממש סופר את בנט, ואפילו לא טרח לעדכן אותו בביטול סבסוד המעונות לחרדים, שאותם מבקש בנט לצרף לקואליציה.
אולם, אי העדכון נבע מכך שבנט, במקרה הזה, ודאי לא היה מאשר מראש את פרסום התוכנית, וליברמן הכוחני לא מתלהב מכך שיתערבו לו באג'נדה שלו, שהיא גם של רוב בוחריו עולי בריה"מ לשעבר. עיקרה, כפי שהגדיר אותה עוד ערב הבחירות: מי שתורמים למדינה - יקבלו. ומי שלא - יקוצצו להם הטבות, קצבאות, קדימויות בדיור וכספים חוץ קואליציוניים.
דוגמאות לא חסרות: העלאת שכר החיילים, פיצוי להורים עובדים שילדיהם נדרשים לבידוד, ביטול סבסוד המעונות וביטול דמי האבטלה ל"בטלנים" הצעירים, כפי שהתבטא בדיון פנימי.
אז זה היה השבוע של ליברמן.
אך השאלה היא מה מכל הצעות האוצר ותוכניותיו, החל בקיצוץ דמי המעונות ועד לסעיפים פרובלמטיים במיוחד בחוק ההסדרים, ייצאו בסופו של יום אל הפועל. האם בנט, גדעון סער, בני גנץ ואפילו יאיר לפיד יתמכו בקיצוץ דמי המעונות ופגיעה בעשרות אלפי ילדים קטנים? האם כולם יהיו מאושרים מתשלום משכורות של ממש לחיילים? הביטוי "שכירי חרב" כבר נשמע, ולא רק בספסלי האופוזיציה.
האם הצעה לסגור את שירות התעסוקה (תוך איחוד חלקו עם זרוע התעסוקה) על 600 עובדיו המודאגים מאוד מהבוקר, כעדותם, תעבור מבלי שההסתדרות תשבית את כל המשק? כדי לפרק את שירות התעסוקה צריך 61 אצבעות, שכן שירות התעסוקה מופעל בתוקף חוק משנת 1959. האם ניצן הורוביץ ומירב מיכאלי הסוציאליסטים יצביעו בעד?
האם ריקון מכון התקנים מתוכן יעבור בקלות כה רבה? האם מאות ראשי הרשויות המקומיות לא יתאחדו למאבק עיקש למנוע את הפיכת מחצית המשרדים משטחי תעסוקה לדירות מגורים קטנות, שבהן משלמים פחות ארנונה? והאם יימצאו בקופת המדינה הריקה 150 מיליארד השקלים הדרושים לזירוז בניית פרויקט התשתיות הגדול במדינה בתוכנית הדגל של ליברמן - המטרו בגוש דן?
כלכלנים באולפן ynet על סערת סבסוד מעונות היום
(צילום: משה מזרחי)
יש, ללא ספק, הרבה הצעות טובות ונכונות בחוק ההסדרים הרחב, שיוגש לאישור הממשלה והכנסת כבר בשבועות הקרובים ובכל מקרה עד ל-4 בנובמבר השנה. אולם, הכל יודעים לאן מוליכות לעתים כוונות טובות.
אולי חלק גדול מההצעות הללו יעבור, אם יורחב - כהצעת חוק ההסדרים - השימוש והייצוא של הקנאביס, והוא יחולק ערב ישיבת הממשלה המכרעת לשרים. או לחילופין, אם גם בישיבות המכריעות, כאלה הרבות המתנהלות בעת האחרונה, יימשכו כל הלילה - והשרים ואחר כך חברי הכנסת, טרוטי העיניים, לא יבחינו בין סעיף 50 לסעיף 80 ויצביעו בעד.
בעניין אחד אין כל ספק: מזה שלוש שנים וארבעה חודשים לא הוגשו הצעות גורליות כה רבות למשק לאישור מקבלי ההחלטות ונבחרי העם. מה שיישאר מהן ב-5 בנובמבר 2021, אם התקציב יאושר בסופו של מאבק עיקש עם האופוזיציה ואולי גם עם "מורדים" מהקואליציה - לגמרי לא ברור.
