פרסום ראשון: תביעה אזרחית ראשונה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר - 42 נפגעים שהשתתפו במסיבת הנובה ברעים ב-7 באוקטובר תובעים מהמדינה 200 מיליון שקל . "שיחת טלפון אחת של גורמים בצה"ל למפקד האחראי על המסיבה כדי לפזר אותה באופן מיידי נוכח הסיכון הצפוי, הייתה מצילה את חייהם ומונעת את הפציעות בגוף ובנפש של מאות משתתפי המסיבה לרבות התובעים. אין להבין את הרשלנות והמחדל הקשה", נטען בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד צה"ל, משרד הביטחון, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי.
התובעים הם צעירים וצעירות שנפגעו פיזית ו/או נפשית ומסלול חייהם נגדע והשתנה לעד. לתביעה צורפו חוות דעת רפואיות פרטניות של התובעים המוכיחות את טענותיהם.
במסגרת התביעה, שהוגשה על ידי עוה"ד ענת גינזבורג ועו"ד גלעד גינזבורג, נכתב כי "עניינה של תביעה זו במחדלים קשים ורשלנות פושעת של הנתבעים ביחד ולחוד, אשר גרמו לנכויות קשות של התובעים והרסו את חייהם".
במסגרת התביעה נטען כי היא "אינה באה במקומה של ועדת חקירה ממלכתית, ואין התובעים מצפים כי בית המשפט יחליף את שיקול דעתה בנידון.
עוד נטען כי התביעה "מתייחסת למחדלים ולרשלנות הקשה של צה"ל, משטרת ישראל והשב"כ, לעניין, ובין היתר, הממשק בין הנתבעים טרם מסיבת הנובה לגבי רישוי ואישור המסיבה, מתן אישור ורישוי המסיבה, אי מתן הוראה לסגירת המסיבה ופיזור המשתתפים חרף התראות בדבר אירוע ביטחוני חמור באזור שהתקבלו מספר שעות טרם הטבח... שיחת טלפון אחת הפרידה בין חייהם ושלמות גופם ונפשם של התובעים לבין הרס חייהם. כל מה שהיה על הנתבעים לעשות, הוא לקיים שיחת טלפון לגורמים האחראים מטעמם על מנת שיפזרו את המסיבה נוכח ההתראות שהתקבלו בלילה שבין 6/10/23 - 7/10/23".
לפי התביעה, הבקשה לאישור מסיבה בשם "יוניטי" שהחלה יממה לפני מסיבת הנובה בחניון רעים, הנמצא בסמוך לגבול עזה, הוגשה כ-3 חודשים לפני האירוע. בדקה ה-90 התבקש אישור להארכת המסיבה ביממה נוספת. בתביעה התייחסו לפרסומים לפיהם קצינים בכירים באוגדת עזה הביעו חשש ביטחוני מקיום מסיבה המונית סמוך לגבול עזה, אך למרות זאת האישור למסיבת הנובה התקבל. כמו כן, צוין כי קצין המבצעים של אוגדת עזה התנגד לקיום מסיבת הנובה היות ומדובר בסיכון ביטחוני מיותר ואף הדגיש כי צה"ל יתקשה לאבטח את המסיבה לאורך כל סוף השבוע, משום שמדובר בחג שמחת תורה וחיילים רבים יצאו הביתה.
"לא הורו על סגירת המסיבה"
במסגרת התביעה נטען כי משנודע כבר בלילה שבין 7/10/23- 6/10/23 על התפתחות מצב ביטחוני חריג, לא טרחו הנתבעים להורות מיידית על סגירת המסיבה ופיזור המבלים לבתיהם. "בשעות הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, בוצעו לפחות שתי הערכות מצב בצה"ל בשל התרחשות חריגה בגבול רצועת עזה, אחת בסמוך לחצות והערכת מצב נוספת סמוך לשעה 03.00, מספר שעות לפני התקפת החמאס", נטען. "בהערכת מצב אלה לא התקבלו החלטות וסוכם לבצע הערכת מצב נוספת בשעות הבוקר. בהערכות המצב עלה חשש שעומד להיות יום קרב בשבת, 7/10, שעלול לכלול נסיון חטיפה של אזרחים וחיילים או ניסיון פשיטה וחדירה של מחבלים במטרה לכבוש ישוב. מידע זה הגיע מקציני המודיעין של פיקוד דרום ואוגדת עזה וכן מהשב"כ. ראש השב"כ אף הגיע למטה הארגון בתל אביב בשעות הלילה בעקבות ההתרחשות החריגה בגבול רצועת עזה וקיים התייעצויות לאורך הלילה. אין להבין איפוא הכיצד הנתבעים לא הורו לפזר את המסיבה באופן מיידי".
עוד נטען כי בשל הערכת המצב שערך, הקפיץ ראש השב"כ לפנות בוקר לחבל עזה את "צוות טקילה" שמורכב מלוחמי היחידה המבצעית של השב״כ ופלגה מהימ״מ. צוות זה מוקפץ כשיש חשש מיידי לחדירת מחבלים. לפנות בוקר ידעו בכירים במשטרת ישראל על הפעלת צוות טקילה וחבירת הכוח המשטרתי אליו. "מדוע לא הורו מיידית על פיזור המסיבה?", נשאל בתביעה.
וכך, נטען בתביעה, "בסביבות השעה 06:30, בעוד המשתתפים רוקדים לצלילי המוזיקה, החלה התקפת טילים ופצמ"רים, ולאחר זמן קצר עשרות מחבלים הגיעו למתחם מסיבה בטנדרים ומצנחי רחיפה והחלו לטבוח בחוגגים, שנסו על חייהם כברווזים במטווח, כשכוחות הנוח'בה דולקים אחריהם. חלקם נורו כשהם מנסים לנוס מהמקום ברכבים, חלקם נשרפו חיים, חלקם הסתתר מתחת לגופות, חלקם התחבא כשכוחות הנוח'בה דולקים אחריהם וחזו ברצח של חבריהם, חלקם הסתתר במיגוניות וחזה כיצד הנוח'בה רוצח את חבריהם. בנות נאנסו, נטבחו, הטבח נמשך עד סמוך לשעה 12:00 בצהריים. החמאס רצח 364 משתתפים, 40 משתתפים נחטפו לעזה, חלקם שוחרר וחלקם נעדרים. רבים נפצעו פיזית ו/או נפשית, ובכללם התובעים".
בתביעה מצוין כי מומחה מטעם התובעים, עו"ד שמעון בוחבוט, נצ"מ בדימוס, מדגיש כי צה"ל חדל בכך שנתן אישור ביטחוני לקיום מסיבת הנובה ברעים והעמיד בסכנת חיים ממשית את משתתפי המסיבה. "האירוע התקיים במרחק קצר לגבול הרצועה. את קולות הרעש מהמסיבה שמעו תושבי הרצועה מעבר לגבול וחוגגי המסיבה היוו מטרה קלה לפיגוע", נטען.
המומחה מטעם התובעים ציין כי "לא ברור כיצד ידו של מאשר האירוע לא רעדה כשחתם על האישור לקיום המסיבה במקום מסוכן מאוד, סיכן חייהם של כ-3,500 משתתפים. מדובר במחדל קשה של הגורמים הצבאיים שאישר את קיום המסיבה. גורמים צבאיים סבירים לא היו מאשרים את קיום המסיבה לאור מה שהצטבר במודיעין האוגדה והצפיות לסיכון".
כמו כן נטען כי השוטרים שנטלו חלק באבטחת האירוע לא היו בכמות מספקת ביחס לגודל האירוע. כ-27 שוטרים בלבד היו במקום, רובם לא היו חמושים בנשק ארוך כמתחייב בגזרה כה סמוכה לגבול.
"התכסנו בגופות"
בתביעה מפורטות חלק מהזוועות שהתובעים נחשפו אליהן והפגיעות שחוו. למשל, אחד התובעים מציין כי "במהלך בריחתו מהמסיבה הגיע למיגונית בכניסה לרעים. במהלך השהייה במיגונית היה ירי לעברם, זרקו עליהם רימונים, ראה אנשים מתפוצצים מרימונים, איברי גוף קטועים, עפים, אנשים מתים ופצועים, התכסה בפצועים ובגופות. ניסו לשרוף אותו ביחד עם שאר האנשים במיגונית".
תובע אחר מספר כי "ברח עם חבריו ברכב תוך ירי מסיבי, נחשף למראות זוועה, כולל גופות מוטלות על הכביש ואף נאלצו לדרוס אותן כדי לברוח. לבסוף הגיעו למפעל באופקים שהתחבאו בו במשך 12 שעות תחת ירי".
תובע אחר ברח יחד עם זוגתו ברכבם תחת ירי מסיבי, ראה פצועים, גופות, עבר לבריחה רגלית תחת ירי. אחת מהתובעות בתביעה מספרת כי ברחה עם בן זוגה וחבריהם תוך שמחבלים על טנדרים לבנים ירו עליהם ופגעו ברכב. לאורך כל זמן הבריחה היו יירוטים מעליהם. "ראתה גופות על הכביש, אנשים פצועים, זוחלים על הרצפה, באמצע הדרך ראתה בחור עם יד קטועה".
עוד תובעת מספרת כי ברחה עם חברותיה תחילה ברכב עד שנתקלה בפקק ענק ואז החלה בבריחה רגלית תוך ירי מסיבי, במקביל ראתה פצועים, טילים, חוליית מחבלים ירו לכיוונה. נפגעה בידה מפיצוף RPG, חלק מהאנשים שהיו איתה נרצחו.
תובע נוסף מספר כי ברח עם חבריו ברכב תחת ירי מסיבי נתקלו בגופות על הכביש ובצידו, מלאות בדם מחוררות מכדורים, "ראה מישהו שפניו חוררו מיריות". במהלך בריחתו נתקל במחבלים שירו על רכבו. לבסוף הצליח להגיע למפעל בקיבוץ מגן שם שוב נתקל בחוליית מחבלים שירו לעברו ולעבר חבריו.
בין הנזקים שתובעים הנפגעים: הפסדי השתכרות, כאב וסבל ואובדן הנאות החיים, הפסדי השתכרות לעתיד, הוצאות רפואיות ועוד.
עו"ד ענת גינזבורג ועו"ד גלעד גינזבורג ציינו כי "האסון יכול היה להימנע בקלות רבה".