משרד האוצר לא גיבש הצעה למדיניות ממשלתית בנושא השכר בשירות הציבורי ואף לא גיבש מדיניות משרדית כוללת בנושא. כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שפורסם היום (ד'). "המדיניות הקיימת בנוגע לנושאי הליבה היא מדיניות אגפית של אגף השכר במשרד האוצר, אשר יתר נציגי הממשלה אינם מחויבים כלל להתחשב בה", נכתב בדוח.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
המבקר קובע כי אגף השכר קידם רק באופן חלקי את סוגיות היסוד ואת יעדיו בתחום מבנה השכר וההעסקה במסגרת הסכמי שכר: קידום פישוט מבנה השכר וההעסקה, עידוד תפוקות, התאמת תנאי השכר לעולם עבודה תחרותי וגמישות ניהולית "הושג במידה מצומצמת, והשינויים חלים רק על 0.6% עד 10% מעובדי השירות הציבורי".
לדברי המבקר, בכל סוגיות היסוד קודמו שינויים אסטרטגיים בהיקף מצומצם, ואלה חלים במצטבר רק על כ-2% מעובדי השירות הציבורי.
לא תקצבו הסכמים
המבקר מותח ביקורת על אי תקצוב הסכמים שהממשלה התחייבה להם. בעת שבה הממשלה חתמה על הסכם מסגרת באפריל 2016 היא קיבלה על עצמה התחייבות עתידית, אך בעת גיבוש תקציב 2018-2017 התברר כי סך התחייבויות הממשלה לשנים האלה גבוה מסך ההוצאה המותרת על פי חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. "בהמשך לחתימה על ההסכם הממשלה לא נקטה פעולה מאזנת, כנדרש בחוק יסודות התקציב".
עוד קובע המבקר, כי "פעולות משרד האוצר שנועדו לשמור על מסגרת תקציב המדינה לשנים 2018-2017 ולשנת 2019 נדרשו לאחר שהחתימה על הסכם המסגרת המקורי באפריל 2016 נעשתה שלא בהתאם לעיקרון העומד בבסיס הנומרטור, ולפיו הגדלה של הוצאה ממשלתית שגורמת לחריגה מסכום ההוצאה הממשלתית המותרת מחייבת נקיטת פעולה מאזנת".
בהתייחס למימוש הסכמי השכר נמצא כי הממשלה חתמה על סכום המסגרת ב-2016, ואולם 65% מההוצאה הממשלתית על תוספות השכר בשנים 2020-2016, בהיקף כספי כולל של 18.4 מיליארד שקל, היו לאחר תום תקופת ההסכם והשקט התעשייתי. "משכך, רוב תשלום תוספות השכר והנשיאה בנטל העמידה בהתחייבויות נעשו בעת שבה יש חשש לפגיעה מאורגנת בהליכי העבודה ובסדריה".
ועוד: במשך שלוש שנים (2020-2018) שבהן ההוצאה הממשלתית השנתית על תוספות שכר הנובעות מההסכם הייתה הגבוהה ביותר, לא הייתה למעשה התחייבות של נציגי העובדים שלא לנקוט נגד מי מהמעסיקים או יחידה מיחידותיהם אמצעי שביתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה ובסדריה.
עוד עלה בביקורת כי תשע שנים מאז שאימצה הממשלה המלצה לפרסום טווחי שכר בעת פרסום מכרזים פומביים, ושבע שנים מאז שהיה צריך לבצע זאת - לא יושמה ההמלצה. ככלל, המשרדים אינם מפרסמים במכרזים פומביים את טווח השכר המיועד למי שייבחרו, עקב מבנה השכר ומורכבותו ותלותו בנתוניו הספציפיים של כל מועמד.
667 מיליון שקל על שכר עידוד שאינו אפקטיבי
בנושא עידוד תפוקות באמצעות תגמולים ייעודיים, נמצא כי שכר עידוד הוא מנגנון התגמול והתמרוץ הכרוך בהוצאה הגבוהה ביותר בשירות הציבורי בישראל: בשנת 2020 עמדו תשלומי שכר העידוד לעובדי המשרדים על כ-667 מיליון שקל. "על אף עלותו הגבוהה, מסתמן כי מנגנון שכר העידוד אינו אפקטיבי".
מדוח שהגיש צוות שמינה נציב שירות המדינה בסוף 2019 עולה כי "מודל גמול ההשתלמות מעודד עובדים להשלים במהירות לימודים המזכים בגמול, ללא קשר לצורכי המעסיק; הגמול אף יוצר אצלם ציפייה שכל הכשרה תקבל ביטוי בשכר, וכך מפחית מוטיבציה ללמידה מתמשכת, מה שעלול לפגוע באיכות העבודה של עובדים ותיקים".
בנוגע לקביעת השכר בצה"ל והבקרה עליו נמצא כי קביעת צוות בין-משרדי של משרדי הביטחון והאוצר, הבאה לידי ביטוי בסיכום עבודת הצוות, ולפיה קביעת מדיניות שכר בצה"ל היא בסמכות הרמטכ"ל - אינה עולה בקנה אחד עם מסקנת חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
כמו כן, אף על פי שאגף החשכ"ל לא הצליח לבדוק את דיוק החישובים של רוב רכיבי השכר (73% מהם) שבדק בביקורת על השכר בצה"ל בשנים 2016 -2017, והגם שבשנים שלאחר מכן קיבל מסדי נתונים שעשויים היו לאפשר את השלמת הביקורת, האגף לא ערך ביקורת נוספת, ואף לא השלים את ביקורתו מאותן שנים.
