את ימי חג הפסח מציינת ענת (שם בדוי, 57), דיירת בדיור הציבורי תחת חשש כבד. לפני מספר שבועות היא קבלה צו פינוי לפיו היא נדרשת לפנות את דירתה עד סוף מאי, ואין לה לאן ללכת. "זאת הדירה של אבי, ואני מתגוררת בה מ-2011", היא מספרת. "הוא חלה במחלת ריאות קשה, ונשארתי לטפל בו. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 2014, התגלתה אצלי מחלת פרקים שהתפשטה לכל הגוף. הוא נפטר ב-2017, ואני נשארתי פה. היום אני מתקשה אפילו בהליכה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לדבריה, היא נכה וזכאית לדיור ציבורי. "קבלתי הצעות לעבור לדירות אחרות, אבל אף אחת מהן לא הייתה נגישה והתאימה לצרכים שלי. במצבי כיום אני לא יכולה לשכור דירה, אני חיה מקצבאות של ביטוח לאומי, ואני גם מתמודדת עם חובות כספיים. יש לי ניתוח מורכב ב-10 למאי, שמצריך שיקום ותנאים להחלמה. בגלל הפינוי אני צריכה לבטל אותו. אני עוברת את החג בתחושה איומה".
הפינויים חודשו
לא מדובר במקרה בודד. בחודשים האחרונים נראה שחלה עלייה בכמות צווי הפינוי שניתנו לדיירי הדיור הציבורי. האבסורד הוא שבממשלה הקודמת הקים שר השיכון לשעבר ח"כ זאב אלקין ועדה שתבחן את הקריטריונים לדיור ציבורי שלא עודכנו מזה עשרות שנים מתוך הכרה שהם מיושנים, ואף הקפיא לתקופה את הפינויים. אך מסקנותיה מעולם לא פורסמו, והפינויים רק הלכו והתרחבו.
"עמידר מחזיקה מספר גדול של פסקי דין לפינוי נגד דיירים, שאת רובם קיבלה בלי שהתקיים משפט, כי רוב הדיירים לא מיוצגים ולא יכולים להתמודד נגד עורכי הדין של עמידר", טוען עו"ד אסף דרעי מהקליניקות המשפטיות של המכללה למנהל. "פסקי הדין הללו הוקפאו ולא בוצעו בתקופה של שר השיכון הקודם אלקין, שבעקבות לחץ ציבורי כבד הורה לא לפנות בינתיים, עד שיהיו מסקנות של הוועדה שמינה. בינתיים אלקין הלך, והפינויים חודשו".
לדבריו של דרעי, מתחילת השנה התקבלו עשרות פניות בקליניקות מדיירים שקיבלו צו פינוי, ומורגשת עלייה משמעותית במספרן. לטענתו בתקופה האחרונה הצליחו בקליניקה למנוע תשעה פינויים.
גם בסיוע המשפטי מרגישים את העלייה בצווי פינוי. במחוז תל אביב למשל בין 2021-2022 היו 375 תיקי דיור ציבורי מתוכם 20 תיקים בנושא פינויים. לעומת זאת בשנת 2022 עד מרץ 2023 היו 512 תיקים דיור ציבורי מתוכם 32 תיקי פינויים. בסיוע מדגישים כי קיימת עלייה בכל המחוזות.
"הסיוע המשפטי מייצג בהליכים שונים הנוגעים לדיור הציבורי", אומרת עו"ד איילת הלברשטט, ממונה תחום דיור ציבורי במחוז תל אביב של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. "מדי שנה אנו חווים עלייה בכמות הפניות בתחום זה. בשנת 2022 חל גידול של כ-13% בכמות הפניות בהשוואה לשנת 2021, ומתחילת שנת 2023 אנו רואים גידול של 14% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2022. בתוך כך יש גם עלייה במספר הפניות בנושא פינויים, כשבמרבית המקרים המחלוקת היא בנושא זכאות מכוח 'דייר ממשיך'. מטבע הדברים מדובר בהליכים מורכבים בשים לב לעובדה שמדובר באוכלוסייה מוחלשת ביותר העומדת בפני אובדן קורת גג".
"אומרים לי שאחכה בתור עד שתתפנה דירה, אבל אני מקום 15, זה יכול לקחת שנים. אומרים שיתנו לי בינתיים סיוע בשכ"ד, אבל הוא לא תואם את מכירי השכירות בשוק. ומה עם חשמל, מים, טיטולים?"
גם לירון (שם בדוי, 30), דיירת בדיור הציבורי מתמודדת בימים אלה עם חשש גדול שתמצא עצמה ללא קורת גג, לאחר שבית המשפט פסק כי אינה זכאית להמשיך ולהתגורר בדירתה. לירון היא אם חד הורית לשלושה ילדים קטנים, חולת אפילפסיה, ונמצאת בימים אלו בהיריון בסיכון. היא מוכרת כזכאית לדיור ציבורי, ומתגוררת בדירה ציבורית של עמידר שהייתה בעבר של סבה. הטענה היא שאינה עומדת בקריטריונים של דייר ממשיך כיוון שלא התגוררה מספיק שנים ברצף בדירה לפני שסבה נפטר, ולכן עליה לפנות את הדירה ולחכות בתור.
"אין לי לאן ללכת", היא אומרת. "עברתי לגור עם סבא שלי ב-2013, ואני מוכרת כדיירת מ-2017. אומרים לי שאחכה בתור עד שתתפנה דירה בשבילי, אבל אני מקום 15, זה יכול לקחת שנים. אומרים לי שיתנו לי בינתיים סיוע בשכר דירה, אבל הוא לא תואם את מכירי השכירות בשוק. ומה עם חשמל, מים, טיטולים? אני חיה מביטוח לאומי, זה לא מספיק כדי לכלכל שלושה ילדים, ובטח לא ארבעה. מה אעשה עם הילדים שלי? אזרוק אותם לפנימיות? אין להם כלום חוץ ממני. אני כל היום בלחץ, במחשבות. שבר כלי".
במשרד השיכון מסרבים לתת את הנתונים המלאים
לאחרונה נעשתה פנייה מטעם "ידיעות אחרונות" ו-ynet למשרד הבינוי והשיכון ולעמידר בבקשה לקבל נתונים רשמיים על כמות הצווים שהועברו לדיירים הציבוריים מאז תחילת 2022, ואלה סירבו להעביר אותם. אבל נראה שהמצב בשטח מדבר בעד עצמו.
"אנחנו רואים בחודשים האחרונים בשטח עשרות פינויים של אמהות חד הוריות, קשישים ואנשים עם מוגבלות", אומר דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי. "מאז שהממשלה הוקמה אנחנו רואים מגמה של פגיעה בזכויות של הדיירים בדירות הציבוריות. כל הוועדות שקמו בנושא להגמשת הקריטריונים ולדיון ענייני בתיקים עצמם של אותם מסכנים שמגרשים מבתיהם מוסמסו ואין שום מסקנות. במקום, תנאי הזכאות לדיור ציבורי רק הוקשחו, ועדת החריגים לזכאות חוסלה ומשרד השיכון ועמידר בשליחות משרד האוצר רק העצימו את הרמיסה של הדיירים והממתינים לדיור ציבורי".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון כרשות מנהלית פועל על פי חוק ועל פי הדין ולמשרד אין את הפריווילגיה לבחור האם לפעול על פי החלטות בית המשפט או לא. נציין כי הפולשים מקבלים מספר התראות בנוגע לתאריך הפינוי, וסיוע במיצוי זכויותיהם להגיש בקשה לדיור ציבורי וסיוע בשכר דירה. נוסיף כי לכל דירה שמפונה ממתינה משפחה כחוק וזוהי חובתו המוסרית של המשרד לפעול למען שמירה על זכויות הממתינים בתור על פי זכאותם. המשרד אינו מקל ראש במצוקה הקשה של הפולשים, אך מחויב לפעול על פי החוק.
"לגבי המקרה שהוצג, משרד הבינוי והשיכון מכיר ומלווה את הפונה ובעבר הוצעו לה שלוש דירות המתאימות לזכאותה, לצערנו הפונה בחרה לסרב להצעות המשרד מסיבותיה. כרגע, הפונה מתגוררת בפלישה בדירה שאינה מתאימה לזכאותה ולה ממתינה משפחה הזכאית לדיור ציבורי".
מחברת עמידר נמסר בתגובה: "עמידר פועלת בהתאם להנחיות משרד הבינוי והשיכון ובית המשפט בנושא".
