בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה את עיריית חולון לפצות ביותר מרבע מיליון שקל שני בעלי קוטג'ים בעיר, בשל עיכוב של חודשים במתן טופס 4, מה שמנע מהם להשכיר את בתיהם. השופט אליהו בכר קבע שהתנהלות העירייה והוועדה המקומית שלה לתכנון ובנייה הייתה רשלנית.
התובעים הם בעלים של חצי מחלקה בגודל 486 מ"ר ברחוב שושנה דמארי בקריית פנחס איילון. בשלהי 2011 ניתן להם וליתר השותפים בקרקע היתר בנייה להקמת מבנים צמודי קרקע. בניית הקוטג'ים הסתיימה בתחילת 2013 אלא שרק בינואר 2018 הוענק להם טופס 4 לאכלוס המבנים והשכרתם.
בתביעה שהגישו לפני כחמש שנים הם טענו שמניעת קבלת טופס 4 במועד מוקדם יותר, וחוסר האפשרות לאכלס את המבנים ולהפיק מהם רווחים, גרמו להם נזקים בסך כולל של 2,614,253. הם ביקשו לחייב את העירייה והוועדה המקומית לפצותם בסכום זה.
מנגד טענו הנתבעות שהקוטג'ים נבנו מלכתחילה תוך ביצוע חריגות מהיתר הבנייה, מה שגרר את הצדדים להליכים משפטיים ממושכים. לעמדתן, רק במאי 2017, במהלך ביקורת שערכה הוועדה המקומית במקום, נמצא שבעלי הקוטג'ים הסדירו את החריגות ושהמבנים תואמים להיתר.
העירייה והוועדה התעקשו שאין לייחס להן רשלנות שכן הן פעלו לפי שיקול דעת מקצועי, ועומדת לימינן חזקת התקינות המנהלית (הקובעת שפעולות המינהל, כברירת מחדל, מתבצעות באופן תקין). הן הוסיפו שאין קשר בין העיכוב במתן הטופס לבין הנזקים שלהם טענו בעלי הקוטג'ים.
תחילה דחה השופט בכר את טענת בעלי הקוטג'ים שלפיה כבר בפברואר 2013 היה מקום להעניק להם טופס 4. הוא ציין שאחד התובעים הודה בעצמו בחקירתו הנגדית כי באותו מועד המבנים לא עמדו בתנאי היתר הבנייה. מלבד זאת נמצא שבאותה תקופה נרשמו לגבי הנכסים חריגות בנייה רבות, כגון ביטול שטחי גינון והפיכת מחסנים לחדרי כביסה.
בנסיבות אלה עלתה השאלה מתי היו הקוטג'ים ראויים לאכלוס והיה על העירייה להעניק לבעליהם טופס 4? לנוכח הודאת הנתבעות כי במאי 2017 בוצעה הסדרה מלאה של חריגות הבנייה והתאמה של המבנים להיתר, נקבע כי יש לראות בכך כמועד שבו צריך היה לתת לתובעים טופס 4.
השופט קבע כי השתהות העירייה במתן הטופס עולה כדי רשלנות, וכתב: "לטעמי לא הייתה כל מניעה להעניק לתובעים את האישור המיוחל לו הם ממתינים בקוצר רוח שנים לא מבוטלות מיד לאחר הסדרת חריגות הבנייה", כלומר מאי 2017.
נקבע שעל שמונת החודשים ממועד זה ועד למתן טופס 4 בפועל, על העירייה לפצות את בעלי הקוטג'ים, בעיקר בשל אובדן השכירות. נפסק שהיא תפצה את בעלי הקוטג'ים ב-233,830 שקל ובנוסף תשלם להם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד ענת לוי
• ב"כ הנתבעות: עו"ד ראובינוף ועו"ד יצחק קסטרו
• עו"ד ינון פריד עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין