בה' באייר תש"ח, מיד לאחר הכרזת המדינה, התיישב ראש הממשלה הטרי דוד בן-גוריון לכתוב ביומנו. את משמעות הרגע ההיסטורי הוא בחר לתאר במשפט אחד קצר ותמציתי: "בארבע אחר הצהריים הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה. גורלה בידי כוחות הביטחון". למרות ההבנה כי גורל המדינה נמצא בידי כוחות הביטחון, בן-גוריון השתכנע ש-400 לומדי תורה חשובים לארץ ישראל יותר מאשר כוחם בצבא. לאור תפיסה זו, הורה בן-גוריון לחתום על הסכם בין מפקד שירות העם לבין ועד הישיבות, הפוטר את בני הישיבות שכל עיסוקם בתורה מכל חובת גיוס ושירות צבאי.
מאז ועד היום הפכה סוגיית השירות הצבאי של החרדים לסוגיה שמעסיקה את החברה הישראלית באופן קבוע, ועדות הוקמו, חוקים עברו, בית המשפט התערב והרחובות סערו, ולמרות הכל, בשטח לא קרה כלום. החרדים ממשיכים בסירובם להתגייס, והחברה הישראלית דורשת שוב ושוב שינוי במצב הקיים.
בחודשים האחרונים עלתה הסוגיה שוב לסדר היום, והפעם כבר לא מדובר רק על סוגיה חברתית של שוויון בנטל, אלא בצורך מבצעי אמיתי של כוחות הביטחון שמופקדים על גורל העם והמדינה.
הדיון על חשיבתם של לומדי התורה הוא דיון חשוב, אבל בעצם הדיון אנחנו מפספסים דיון משמעותי הרבה יותר. האם החברה הישראלית מוכנה לקבל את החרדים כמו שהם? האם יש דרך להבטיח לחרדים שגם אם יתגייסו לצבא וייטלו חלק בצורך הביטחוני, גם אז תישמר להם הזכות לקיים את אורח החיים המתבדל שעליו הם שומרים בקנאיות כה רבה?
נכון להיום, למעלה מ-55 אחוזים מהגברים החרדים בחרו לעזוב את הישיבות והכוללים ולהשתתף בכוח העבודה, הם עושים זאת כיוון שאחרי שנים של מאמצים, נמצאו הדרכים שמאפשרות להם לשלב בין קודש לחול, בין אורח חיים רוחני לאורח חיים כלכלי, בין שמירה על חיי תורה ומצוות והשתייכות לקהילה, לבין השתלבות בעולם המעשה. ההנהגה החרדית אפילו תומכת ביציאת נשים חרדיות שמקפידות על צניעות יותר מכל - ו"כל כבודה בת מלך פנימה" - לעבודה בהייטק. כולנו מרוויחים מהמהלך הזה, החרדים שמתפרנסים בכבוד ולא זקוקים לטובת המדינה כדי לשרוד, והמדינה שמרוויחה מסים וכלכלה צומחת ופורחת.
איציק קרומביצילום: ריקי רייכמןאחרי שהוכח שזה אפשרי, האתגר הגדול היום הוא למצוא את הדרכים לעשות את אותו הדבר גם בסוגיית שירות החרדים בצה"ל ובשירות האזרחי, וכדי שזה יקרה, שני הצדדים צריכים לעשות מאמץ לבנות אמון, להכיר בזכותו של האחר לחיות לפי אורח חייו, ולהכיר באחריות המשותפת שיש לנו, ושגורל העם והארץ בידי כוחות הביטחון.
הדרך עוד ארוכה וצריך סבלנות, אבל אחרי 7.10 גם חלקים גדולים בחברה החרדית מבינים שאין ברירה וצריך להתחיל לפעול לשינוי המצב באופן כנה ואמיתי. חוק הגיוס המוצע עכשיו שבמסגרתו גיל הפטור יעלה ל-35 הוא איוולת נוראית שלא רק שלא תגרום לחרדי אחד להתגייס, אלא רק תמנע מאלו שלא מתגייסים את האפשרות לשאת בנטל הכלכלי ולתרום לצמיחת המשק.
*איציק קרומבי הוא מנהל מרכזי תעסוקה לחרדים ומחבר הספר "כשהחרדים יהיו רוב"
