בית משפט השלום בכפר סבא קבע לאחרונה שהמדינה, כבעלי בית החולים רמב"ם, תפצה בכ-556 אלף שקל צעירה הסובלת מנזק בכלי הדם שלה בעקבות רשלנות בניתוח להסרת תוספתן.
באפריל 2012 הגיעה האישה לחדר המיון עם כאבי בטן, בחילות והקאות, ואובחנה אצלה דלקת חריפה של התוספתן. לאחר כמה שעות המתנה היא הוכנסה לחדר הניתוח, ומיד עם החדרת המצלמה אל בטנה התגלה דימום בחלל הבטן. הצוות הרפואי ביצע לחץ מקומי על הדימום כדי לגרום לעצירתו, והזעיק צוות נוסף.
בתביעה שהגישה במאי 2017 נגד המדינה היא טענה כי הדימום המסיבי נגרם בשל כך שהמנתח שטיפל בה הפעיל כוח רב בעת החדרת המצלמה לבטנה באופן רשלני. לדבריה, בעקבות המקרה היא פיתחה תסמיני חרדה ודיכאון, ואף חוותה פגיעה בחיי האישות. בנוסף, בית החולים לא יידע אותה על האפשרות לעבור את הניתוח בשיטה אחרת של חיתוך הבטן ("הגישה הפתוחה"), ללא החדרת מצלמה. התובעת טענה כי הייתה בוחרת בדרך זו, לו הוצגה לה.
מנגד טענה המדינה כי השיטה הלפרוסקופית (באמצעות מחט) שנבחרה על ידי הצוות הרפואי במקרה זה היא השיטה הנוהגת בעולם כולו, ולכן הצוות הרפואי פעל כנדרש. טענה זו נתמכה בחוות דעת מומחה, שאף ציין כי למנתח שטיפל בתובעת היה ניסיון של כ-350 ניתוחים דומים, והוא פעל ללא דופי.
תחילה קבעה השופטת קרלינסקי כי הנטל לשכנע שבית החולים לא התרשל מוטל על המדינה, לאור הכלל הראייתי הקבוע בפקודת הנזיקין ולפיו "הדבר מעיד על עצמו". היא ציינה כי שאלת המפתח נוגעת למידת הפעלת הכוח על ידי המנתח, ולאחר שבחנה את מסכת הראיות היא שוכנעה כי "נמצאה הפרה של סטנדרט הפעילות הרפואית הסביר".
בפסק הדין היא נימקה את עמדתה בכך שהמדינה לא הצליחה להוכיח שננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים בעת החדרת המחט, ועדות המנתח לא סיפקה תשובה ברורה לשאלה אילו אמצעי זהירות ננקטו, אם בכלל. היא גם הסבירה שיש להטיל ספק במהימנות עדותו, שכן היא ניתנה כעשור לאחר הניתוח והמנתח גילה בקיאות "דווקא" בשלבי הניתוח להבדיל מפרטים אחרים. "עסקינן בעד שעיקר עדותו אמת אך דבריו מתובלים באי דיוקים, שחלקם מהותיים", סיכמה.
לאור זאת נקבע כי ההנחה הסבירה יותר היא ש"הגורם לפגיעה נבע מחדירה ראשונית לדופן הבטן במידה שאינה הולמת את הנדרש, ותוצאתה בנזק לכלי הדם". עם זאת, השופטת הדגישה כי למעט בשלב הראשוני של החדרת המחט לבטן המטופלת, הצוות הרפואי פעל באופן תקין.
לסיום היא דחתה את טענת התובעת שלפיה הייתה בוחרת בניתוח בשיטה הפתוחה, בין היתר לנוכח תגובתה המבוהלת למראה שלה לאחר הניתוח, אשר הסתיים בסופו של דבר בשיטה הפתוחה עקב הדימום. נפסקו לזכותה פיצויים בסך 451 אלף שקל על אובדן השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וכאב וסבל. כמו כן נפסקו לטובתה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 105,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ורד פרי עוסקת ברשלנות רפואית
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
