בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו נציגי מתחם פרדס דכה ביפו והורה על ביטול הסכם פינוי-בינוי שחתמו לפני כ-15 מול החברה הפנמית "הנווד פיננס אנק" וחברת שיכון ובינוי, ובו התחייבות להוצאת היתרי בנייה תוך ארבע שנים.
הסכם היזמות נחתם בינואר 2007 על ידי חלק מבעלי הקרקעות במתחם, המשתרע על כ-21 דונם ביפו. נקבעה בו תקופה של שנתיים לצורך הכרזת הפרויקט על ידי הממשלה כמתחם פינוי-בינוי וכן תקופה של שנתיים נוספות (עד ינואר 2011) לצורך הוצאת היתר בנייה.
השטח הוא חלק ממתחם ששטחו כ-123 דונם, שמיועד לפינוי-בינוי. 100 דונם במתחם מנוהלים ברובם על ידי רשות מקרקעי ישראל ויש בשטח פולשים רבים, רובם במקרקעין הציבוריים. ב-2009 חתמה החברה הפנמית על הסכם שיתוף פעולה עם חברת שיכון ובינוי בה נתנה לה אופציה מותנית להשתלבות בפרויקט.
בעתירה לביטול הסכם היזמות, שהגישו נציגי המשפחות באמצעות עו"ד תמיר בר זאב ועו"ד ארז ללקין, הם טענו כי הסכם היזמות בטל, בין היתר, מאחר שנחתם רק על ידי חלק מבעלי הזכויות בקרקע וכן לנוכח הפרות יסודיות של הסכם ובכללן שהמקרקעין לא הוכרזו כמתחם פינוי-בינוי ולא הוצא היתר בנייה במועד שנקבע בהסכם. העותרים הדגישו כי עד היום המתחם לא הוכרז על ידי הממשלה כמתחם פינוי-בינוי ולא הוצא היתר בנייה.
החברות הנתבעות, שיוצגו על ידי עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, טענו בין היתר כי הודעת הביטול לא ניתנה כדין והוצאה מוקדם מדי ועוד בטרם חלפה התקופה להוצאת היתר בנייה.
אבל השופט יהושע גייפמן קיבל את התביעה וביטל את ההסכם. הוא קבע שהודעת הביטול ניתנה כדין שכן מעבר לעובדה שהחברה הפנמית הפרה את ההסכם כשלא השיגה הכרזת ממשלה על המתחם כמתחם פינוי-בינוי, עצם חתימתה על שיתוף פעולה עם חברת שיכון ובינוי יצרה הפרה צפויה נוספת של אי השגת היתר הבנייה.
בפסק הדין הוסבר כי בהסכם לשיתוף הפעולה בין הנתבעות הוגדר כי המקרקעין של הפרויקט כוללים גם את המקרקעין הציבוריים. עוד הוגדר הפרויקט כבנייה של 1,500 יחידות דיור. ואולם, על פי התוכנית, שהייתה תקפה במועד חתימת הסכם היזמות, ניתן היה לבנות 650 יחידות דיור בלבד והחברה לא הגישה תוכנית מפורטת חדשה לאישור בניית 1,500 יחידות דיור.
זאת ועוד, באותו מועד החברה טרם חתמה על הסכמי פינוי עם הפולשים במקרקעין הציבורים, תנאי להוצאת היתר בנייה על פי התוכנית התקפה. גם לא ניתנה הסכמה של רשות מקרקעי ישראל, בעלת רוב הזכויות במקרקעין הציבוריים, שהפרויקט יבוצע על ידי החברה הפנמית.
בנסיבות אלה היה ברור שנכון למתן הודעת הביטול לא ניתן היה להוציא היתר בנייה תוך 11 חודשים כפי שהתחייבה החברה בהסכם. השופט הוסיף כי המועדים שנקבעו בהסכם היזמות היו מהותיים וההפרה היא יסודית. הנתבעות חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 80 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד תמיר בר זאב
• ב"כ הנתבעות (חברות הבנייה): עו"ד גליה זלצר ליפשיץ
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
