היה זה בוקר של חודש יוני, שנת 2017, כאשר מתווך הנדל"ן ויקטור ג'ונאיי, אמריקני ממוצא אלבני, החנה את רכבו מחוץ למרכז החנויות של סטרלינג הייטס, פרוור קטן בפאתי דטרויט, וחלף במהירות על פני חנות בשר החלאל ודרך דוכן התבלינים של המכולת ההודית, היישר למשרדי הלוטו של מישיגן. ג'ונאיי, שהתנשא לגובה 1.98 מטר, רכן מעל דלפק הקבלה, שערו השחור משוך לאחור ונעלי המעצבים האיטלקיות שלו מבריקות באור הפלורסנט, והודיע שזכה בהגרלת הלוטו היומית של המשחק Daily 4. מאז 1981, מפעל הפיס של מישיגן מגריל פעמיים ביום ארבעה כדורי פינג פונג ממוספרים מתוך מכל פלסטיק, ומשלם עד 5,000 דולר לכל משתתף שמציג כרטיס עם ארבע הספרות שהוגרלו. אבל לג'ונאיי לא היה רק כרטיס מנצח אחד. היו לו 500.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
פקידי הלוטו החשדנים ליוו אותו למשרד אחורי ובדקו את הכרטיסים שלו בקפידה. כל הכרטיסים היו אמיתיים, וכולם ציינו את ארבע הספרות הזוכות - 7-8-0-0 - שהוגרלו ב-18 ביוני. הסיכויים לזכות היו 1 ל-416 - לא נמוכים מאוד במונחים של לוטו, אבל עדיין, היה זה יוצא דופן מאוד שמישהו יבחר את אותם מספרים 500 פעמים ביום אחד. היו עוד דגלים אדומים: אנשים שמגיעים למשרדי הלוטו לתבוע את זכייתם נראים בדרך כלל נלהבים מאוד, ואילו ג'ונאיי המתין לזכייה שלו בקוצר רוח של מישהו שבא לאסוף בגדים מניקוי יבש. לצוות נדרשו שש שעות להכין 500 צ'קים בסך 5,000 דולר כל אחד, וכשסיימו, ג'ונאיי תחב אותם לכיס מעיל הספורט שלבש והפליג משם בלינקולן נוויגטור שלו, עשיר יותר ב-2.5 מיליון דולר.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במהלך תשעת החודשים הבאים מתווך הנדל"ן בן ה-40 עוד יחזור למשרדי הלוטו פעמים רבות, וימיר אלפי כרטיסים זוכים בכמעט 30 מיליון דולר במצטבר, מה שיהפוך אותו לאחד הזוכים הגדולים בהיסטוריה של הלוטו של מישיגן. נדמה היה שהמזל שלו מביס את כל חוקי הסטטיסטיקה וההסתברות, וּועדת הלוטו הזדעקה. האם ג'ונאיי מצא דרך לרמות את המכונות? או שאולי הצליח לפתח שיטה לחזות את הצירופים המנצחים שוב ושוב, ושוב?
מאז שהיה ילד קטן הפגין ויקטור ג'ונאיי כישרון למספרים. הוריו, שהיגרו לארצות הברית ממונטנגרו, לא ידעו מספיק טוב את השפה האנגלית, כך שוויקטור בן ה-12 היה מי שטיפל ברכישת הבית בסטרלינג הייטס, אזור שרבים מתושביו הם יוצאי יוגוסלביה ואלבניה. כשהיה נער, התמקח פעם באגרסיביות כה רבה על קניית מכונית משומשת, עד שהבעלים הבטיח לו עבודה בחברת הנדל"ן שלו. יום אחרי יום ההולדת ה-18 של ג'ונאיי, הוא הפך לסוכן נדל"ן במשרה מלאה. "הפחד היה שם מדי יום", סיפר מאוחר יותר בתוכנית ריאיונות בטלוויזיה הקהילתית. אבל, הוסיף, "עמוק בפנים ידעתי שבסוף אשתלט על העניינים, ושבסופו של דבר אצליח בגדול".
בשנות השלושים לחייו כבר היה ג'ונאיי לאחד ממתווכי הנדל"ן המסחרי העסוקים ביותר בדטרויט, עם רקורד של עסקאות עבור הענקית וולמארט וכמה מסניפי טאקו בל וברגר קינג. ג'ונאיי נהג לכבוש את לקוחותיו בארוחות במסעדות יוקרה ובציטוטי שירה. הוא היה איש עסקים קשוח שהחל את יומו לפני שש בבוקר, ונודע במוטו שלו: "אנשים משקרים. מִסְפָּרִים לא".
הדחף הבלתי פוסק להרוויח כסף הביא את ג'ונאיי לקחת סיכונים ולחתוך פינות. הוא אהב "לגלגל מהר ניירת": הוא היה חותם על חוזה לרכישת שטח קרקע בסך 1.2 מיליון דולר, ואז מוצא מיד קונה שירכוש את השטח תמורת 1.4 מיליון דולר, כשאת ההפרש שלשל לכיסו. זה לא היה בלתי חוקי, אבל זה דרש עצבים מפלדה. "הוא פשוט דחף את הגבולות אף שהוא ממש לא היה צריך", אומר רנדי תומס, שהעסיק את ג'ונאיי בשנות ה-2000. "הוא רצה להראות שהוא הגבר".
בבית, ג'ונאיי ואשתו, רוז, היו מסורים לשלוש בנותיהם הקטנות. לג'ונאיי הייתה גם בת נוספת ממערכת יחסים קודמת. כדי לשחרר קיטור הוא נהג לבלות את ערבי שישי בשתיית וודקה רד בול במסעדה בשם "טירמיסו", שם אהב לשחק ב-Club Keno, משחק לוטו שההשתתפות בו מתחילה מדולר אחד בלבד, ומציע הגרלות חיות בכל כמה דקות. הבעלים נתן לו לשחק לבד בבר לאחר שעת הסגירה. "שם התאהבתי באלגוריתמים של מספרים", אמר. ג'ונאיי היה משוכנע שהגרלות אינן עניין של אקראיות מלאה. הוא פיתח אפליקציית סמארטפון שלדעתו מנבאת מספרים מנצחים על סמך דפוסים בהגרלות קודמות. זכייה של 52,000 דולר איששה את השערתו.
ההימורים של ג'ונאיי עלו מדרגה לאחר מותו של אביו ב-2015. ואז טירמיסו נסגרה, והוא מצא את עצמו במסעדות צפופות, צורח על ברמנים שיריצו את המספרים שלו. הוא החליט שזה לא נראה טוב לתדמית שלו, לכן הפסיק לשחק במקומות האלה ובהמשך עבר למשחק Daily 4 של הלוטו במישיגן, הגרלה שהפרס עליה מגיע עד 5,000 דולר, ול-Daily 3, עם פרס של עד 500 דולר. כרטיס יומי להגרלת Daily 4 עולה דולר אחד או שאפשר לרכוש ב-24 דולר כרטיס "גלגל", שמבטיח שכל שילוב של ארבע הספרות שנבחרו ינצח (1-2-3-4, 4-3-2-1, 2-4-1-3 וכולי). כרטיס כזה שיפר את הסיכויים שלו מ-1 ל-10,000 ל-1 ל-416.
ג'ונאיי הסביר שזיהה "תופעות מוזרות" בתוצאות שפורסמו באתר הלוטו של מישיגן. "כשיצא מספר מסוים, המספר שלי יצא זמן קצר לאחר מכן", אמר. הוא בנה טבלאות וגיליונות אלקטרוניים שלדעתו יצרו שיטה שנותנת לו התראה מוקדמת על המספרים הזוכים. הוא הימר בהשקעה קטנה על 4-7-4-2, ועל הצירוף 0-0-7-8, שלפי הטבלאות שלו אמור היה לעלות בגורל בהמשך. ואז הגיעו הדפוסים. ג'ונאיי עקב אחר התאריכים שבהם המספרים זכו, וסימן איקס בלוח השנה שלו בתאריכים שלדעתו המספר אמור לעלות שוב.
ג'ונאיי מעריך שעד יוני 2017 הוא זכה כך רק בכמה מאות אלפי דולרים. אבל אז שם לב שהצירוף 7-8-0-0 עולה לפחות פעם או פעמיים בשנה. הוא האמין שהצירוף 7-8-0-0 עתיד לעלות בהגרלה, והחל לרכוש בין 300 ל-1,000 כרטיסים במחיר של 12 דולר לכרטיס מדי יום. צירוף המספרים הזה לא עלה בגורל ב-15 ביוני, לא ב-16 ביוני וגם לא ב-17 ביוני. אבל ב-18 ביוני זה קרה, וג'ונאיי הגיע לאסוף 2.5 מיליון דולר ממשרדי הלוטו.
ג'ונאיי קנה את כרטיסי ההגרלה שלו ממקום שנקרא "פיקולו'ס ליקר & דלי", סוג של חנות נוחות לממכר אלכוהול וסיגריות שבמישיגן נוהגים לכנות גם "חנות מסיבות". בעלי החנות, כמו כל זכייני הלוטו במישיגן, גובים עמלה של 6% על הכרטיסים ועוד 2% נוספים על כספי הזכיות. על פי תחקיר של העיתון הכלכלי המקומי Crain's Detroit Business, הרכישות של ג'ונאיי העלו את ההכנסות של פיקולו'ס מהגרלות ה-Daily 4 מ-51,745 דולר ב-2015 ל-1.3 מיליון דולר ב-2016. ב-2017, מסופי ההגרלה בפיקולו'ס כבר פעלו יומם ולילה, והדפיסו יותר מ-3.92 מיליון כרטיסים: קצב שנתי של כרטיס אחד בכל שמונה שניות.
מבחינה מתמטית התיאוריה שלו הייתה חסרת ערך. במשרדי הלוטו שלפו מספרים מתוך אוסף של כדורי פינג פונג מקפצים, לא מתוכנה אלקטרונית שאולי תיאורטית הייתה תחת שליטת אלגוריתמים
כאשר הגיליונות האלקטרוניים של ג'ונאיי אמרו לו שהספרות 2-7-0-6 צפויות לעלות בגורל בנובמבר 2017, הוא הורה לפיקולו'ס להדפיס לו 800 כרטיסי "גלגל", במחיר של 24 דולר כל אחד, ובעלות כוללת של 19,200 דולר. באותו לילה התקשרו אליו מהחנות להודיע לו שהוא זכה ב-4 מיליון דולר. אבל ג'ונאיי לא חגג. "אף אחד במשפחה שלי לא ידע מה אני עושה", אמר. "הייתי שם את זה בצד, וחוזר לעבודה".
הבעיה הייתה שהדפוסים היו קיימים אך ורק בראש של ג'ונאיי. למרות כל זכיות הענק שלו, הוא גם הפסיד כמויות אדירות של כסף, והשקיע מאות אלפי דולרים בתיאוריה שלו שמספרים מסוימים חוזרים על עצמם. מבחינה מתמטית התיאוריה שלו הייתה חסרת ערך, אומר ד"ר מארק גליקמן, מרצה בכיר לסטטיסטיקה באוניברסיטת הרווארד. "הגרלות יומיות הן מה שסטטיסטיקאים מכנים 'בלתי תלויות'". אחרי הכול, במשרדי הלוטו של מישיגן שלפו מספרים מתוך אוסף של כדורי פינג פונג מקפצים, לא מתוכנה אלקטרונית שאולי תיאורטית הייתה תחת שליטת אלגוריתמים.
ג'ונאיי התמכר במהירות לתחושת ה"היי" של זכיות הענק. בכל פעם שנראה היה שהוא קרוב לאבד הכול, הוא היה זוכה בכל הקופה. כשהיה למעלה חש בפסגת העולם, וכשנפל מטה היה בטוח שהוא במרחק זכייה אחת בלבד מהתהילה. הוא אמר לעצמו שההפסדים שלו לא יהיו חשובים ברגע שיעשה זכייה גדולה אחת. כל מה שהוא צריך זו דרך להמשיך לקנות כמה שיותר כרטיסים.
באוקטובר 2017 הקים ג'ונאיי חברת נדל"ן בשם "קבוצת אימפריום" – שם שסימל עבורו אימפריה. הוא עיטר את קירות משרדו בתמונות של סטיב ג'ובס, סטיבן הוקינג, מארק קובן וד"ר דרה. הוא שכר קבלנים עצמאיים כדי שיעזרו לו לשווק את העסק, ובהם את בנו של הבעלים של פיקולו'ס. בזמן שהם עבדו, ג'ונאיי סגר את דלת משרדו והתמקד במשחק הלוטו. אבל ההימורים שלו כבר הפכו לעבודה רבה מדי עבור אדם אחד. לכן החליט שהוא צריך שותף.
בדצמבר הגיע ג'ונאיי ללוויית אימו של חבר ותיק בשם גרגורי ויטו. לוויטו זו הייתה תקופה קשה. הוא איבד את עבודתו כמנהל עבודה בבנייה ונאבק לשלם את שכר הלימוד לקולג' של בתו. ויטו היה מבוגר מג'ונאיי בעשר שנים. הם הכירו בשנות התשעים, כשג'ונאיי השאיל לו אז רכב למשך שישה חודשים. הידידות שלהם דעכה עם השנים, אבל ויטו ראה תמיד בג'ונאיי חבר שנמצא שם כשצריך אותו. ג'ונאיי היה משלם לו כדי לעשות עבודות מזדמנות ונתן לו 500 דולר במזומן ביום הולדתו ה-50. "הוא היה כמו אחי הקטן... ותמיד היה אדם נדיב", סיפר ויטו.
ויטו, שבמראהו הבהיר וגובהו נראה שונה מאוד מהוריו האמריקנים-איטלקים, גילה בכיתה ו' שהוא מאומץ. הוא ניסה לאתר את הוריו הביולוגיים אולם המסמכים היו נעולים בפניו. בהמשך זנח את החיפוש, לאחר שאשתו עזבה אותו והוא מצא עצמו מגדל את שתי בנותיו ומקפיד שלא להחמיץ אף משחק כדורסל שלהן או טקס סיום לימודים. היו זמנים שוויטו נאלץ להיעזר בסיוע ממשלתי. "הוא פייטר, זאת אומרת, הוא עבר סיטואציה קשה מאוד, טראומטית", אמר ג'ונאיי. "זו הייתה אחת הסיבות שבגללן הבאתי אותו לחברה". בינואר 2018 ג'ונאיי הפתיע את ויטו עם הצעה להצטרף אליו לקבוצת אימפריום. "הוא הראה לי את המשרד היפה שבו אשב ממש לידו", נזכר ויטו.
ויטו נרשם לקבלת רישיון נדל"ן אף שהיה חסר ניסיון. גם הוא וגם ג'ונאיי נהגו לקחת כדורי אדרול לטיפול בהפרעת הקשב שלהם, ונראה שהמריצו זה את זה באנרגיה שלהם. ערב אחד, כאשר יצא ויטו מהמשרד, אמר לו ג'ונאיי: "בדרך הביתה תעבור ותמלא כרטיס של 8-6-4-3".
"אה, משחק הלוטו הזה?" שאל ויטו. הוא לא נהג למלא לוטו, אבל באותו ערב קנה שני כרטיסים של דולר כל אחד בחנות נוחות ומייד שכח מהם. הוא התיישב לאכול ארוחת ערב כשהבוס החדש שלו התקשר.
"איך ההרגשה להיות עשיר?" שאל ג'ונאיי.
ויטו בדק את המספרים הזוכים וגילה שזכה ב-10,000 דולר. "זה ממש לא ייאמן!" קרא. הוא רץ בחזרה למשרד, וג'ונאיי הראה לו שהוא מחזיק ב-2,000 כרטיסים זוכים, כלומר שזכה ב-10 מיליון דולר. ויטו סיפר לי שג'ונאיי נתן לו 100,000 דולר וביקש את עזרתו. הם ישבו ערים כל הלילה, שותים רד בול ומהדקים כרטיסי לוטו לטפסים. הצחוק שלהם הדהד בין קירות המשרד הריק: "אנחנו עשירים!".
"ישבנו ביחד והוא אמר, 'אני רוצה להכניס אותך לעניינים'", נזכר ויטו. ג'ונאיי הציג את השיטה שלו והסביר איך הוא בוחר את המספרים. ויטו ידע שאי אפשר לשחק בלוטו ככה, אבל שתק. הוא היה אסיר תודה על הכסף ועל העבודה היציבה. "אין טעם לשבור את הראש כדי להבין. לא הייתה לו שיטה", אמר לי ויטו.
באותו לילה חשף ג'ונאיי בפניו את תוכניתו להרוויח עוד זכיות גדולות ולהשקיע את הכסף בנכסים לגיטימיים. הוא יבנה בית מפואר למשפחתו ויחסוך בצד 5 מיליון דולר לבנותיו. "הוא הציג לי חלום של מה אנחנו הולכים לעשות עם הנדל"ן המסחרי", אמר ויטו, "וזה מה שהיה. הלכנו על זה".
הניסיון לפצח את הלוטו הוא עיסוק אמריקני מאוד, מציין ג'ון אולסופ, עיתונאי המסקר את תעשיית הלוטו הבינלאומית. אנשים במדינות אחרות אינם נוטים להשקיע כך בחיפוש שיטות משוכללות שיפצחו את המערכת. אבל ברוב מדינות ארה"ב יש כיום עשרות שחקנים "מקצועיים" שקונים כרטיסים בכמויות גדולות. בניגוד לג'ונאיי, שמהמר לפי דפוסי עבר, רוב המקצוענים הללו מחפשים פרצות מתמטיות במשחקים. למשל, הם מנסים לרכוש מסות של כרטיסים כאשר מתרחש "Roll down" - מצב שבו אף אחד לא זכה בפרס הראשון והכסף עובר לפרסים שמתחתיו – ולכן רכישה של מסת כרטיסים היא הימור טוב יותר.
מאז 2019, קבוצה של אשפי מתמטיקה בוגרי אוניברסיטת פרינסטון הצליחו לזכות בשיטה זו לפחות ב-6 מיליון דולר בהגרלות שנעשו באינדיאנה, מיזורי, מדינת וושינגטון ובמחוז קולומביה. אבל הם היו בגדר עובדים במשרה חלקית בלבד בהשוואה לג'רי ומארג' סלבי, זוג פנסיונרים שנהנה מרצף חם של זכיות בסך 26 מיליון דולר, לפני שמפעל הפיס של מדינת מסצ'וסטס עצר את המשחק והשעה את הרישיונות של שתי חנויות הנוחות ששימשו את בני הזוג לרכישת הכרטיסים.
ועדת הלוטו של מישיגן הכינה הפתעה גם עבור ג'ונאיי. ב-2 בפברואר 2018 היא הגבילה כל מסוף ברחבי המדינה לזכיות בשווי 5,000 דולר ליום בלבד. שינויים נוספים בפרוטוקול ההגרלה הוכנסו במטרה להקשות על ג'ונאיי: "הכללים השתנו, והם איפשרו לי להגיש רק 200 טופסי זכייה ביום למשרדי הלוטו", מספר ג'ונאיי. "ברגע שהגעתי ל-10 מיליון דולר, אני חושב שנדלקו 100 נורות מהבהבות בתוך הלוטו".
ב-7 בפברואר שלח בנג'מין פוגל, שעבד בחטיבת האבטחה של מפעל הפיס של מישיגן, אימייל לג'יימס גריידי, בלש במשטרת מדינת מישיגן, עם שאלה על ג'ונאיי. החקירה הגיעה במהירות לשולחנו של אריק נסביט, מי שהיה אז הממונה על הלוטו במדינה. נסביט ואנשיו יכלו לראות רק את זכיות הענק שג'ונאיי גרף; היה קשה לעקוב אחר כמות הכסף שהוציא על כרטיסי "גלגל". "הבחור זכה בגדול, ביקשתי מהאנשים שלי לערוך חקירה", אמר נסביט מאוחר יותר לקירק פיניו, כתב בעיתון הכלכלי "קריינ'ס דטרויט ביזנס". "למיטב זיכרוני, נקטנו בארגון הלוטו פעולות כדי לנסות לבלום אותו". אבל המאמצים האלה כשלו.
ב-28 בפברואר זכה ג'ונאיי בכ-9.5 מיליון דולר: 6 מיליון דולר בכרטיסים מפיקולו'ס ועוד 3.5 מיליון דולר מחנות נוחות במרחק קילומטרים ספורים ממנה, בשם "ואן דייק אווניו סמוקרס אקספרס". ויטו תזמר את המבצע, ודאג שכל חנות תדפיס את המספרים במהירות המקסימלית. הכרטיסים עלו 6,300 דולר. עבור ויטו, שלא הוציא כסף מכיסו על הכרטיסים אבל השתתף בזכייה, השיטה הייתה ברכה. שאלתי אותו איך זה הרגיש לזכות בשלוש זכיות גדולות בלוטו בתוך 47 ימים. "זה כאילו הייתי דורותי בארץ עוץ, אחי", הוא צחק. "כאילו שניצחתי את מוחמד עלי. כאילו אני נוסע בזמן. זה היה מטורף, אחי. מטורף".
כאשר ג'ונאיי וּויטו התייצבו במשרדי הלוטו עם אלפי הכרטיסים הזוכים, הצוות סירב לטפל בהם, ודרש כל טופס זכייה "בשלושה עותקים". שני החברים התעשתו, הזמינו סוויטה במלון דטרויט מריוט, ומילאו אותה בחבר'ה שעבדו מסביב לשעון. "הסתובבתי ביניהם ווידאתי שכולם ממלאים את הטפסים כמו שצריך. בבוקר התחבקנו ובכינו", אמר ויטו. ג'ונאיי מספר שבזמן שהם טבעו בניירת, נערכה הגרלת Daily 4 שהעלתה את אחד מהצירופים החביבים עליו 0-2-1-9. הוא חש תסכול רב על שהחמיץ את ההגרלה.
ג'ונאיי עדיין ניסה לנהל במקביל את חברת הנדל"ן שלו. זמן לא רב לאחר זכייתו ב-9.5 מיליון דולר, הוא וויטו צילמו פרסומת לקבוצת אימפריום. לצורך הפרסומת ג'ונאיי ניפץ קיר עם פטיש, ואז עמד על גג בניין המשרדים שלהם בזמן שרחפן מצלם אותו. "היה לי חשוב עדיין לבנות את החברה שלי... ובד בבד התהלכתי עם הסוד הזה", אומר ג'ונאיי.
אבל התברר שלא קל לנהל חיים רגילים במקביל, ובהדרגה ג'ונאיי החל להסתמך יותר ויותר על ויטו. ויטו הופקד על פעולות הלוטו השוטפות. מדי יום היה מקדיש שש שעות ועד 100,000 דולר לכרטיסי הגרלה, ואז ממלא את טופסי הזכייה ואוסף את הכסף. ג'ונאיי מעולם לא ישב לצפות בהגרלת הלוטו המשודרת בטלוויזיה, והשאיר גם את זה לשותפו. ההגרלות המשודרות היו נראות פעם כמו פסטיבל, עם מנחים מקומיים בבגדי פאייטים מנצנצים, אבל עכשיו התוכנית רק הראתה את כדורי הפינג פונג מקפצים כמו פופקורן בתוך המכל.
יום אחד עלה במוחו של ג'ונאיי רעיון. הוא סיפר לי כיצד הזמין מארז של קפה חם וחמש כוסות, והגיע איתו למשרדי הלוטו. "ניסיתי גם להציע להם, אתה יודע, 500 או 1,000 דולר, הוא הודה. הצוות סירב בנימוס, אבל הוא היה מתעקש: "אז תתכבדו בקפה". המחוות האלה עזרו למנוע עיכובים או בעיות, הוא אמר. "פעם אחת הלכתי לשירותים במשרד הפיס ותחבתי שם חבילת מזומנים מתחת לפח האשפה, שיהיה" (דובר מפעל הפיס של מישיגן אמר שהם "אינם מודעים לטענות הללו").
לאחר זכייה גדולה, ג'ונאיי וויטו היו נפגשים ויוצאים לסיבוב ברחבי דטרויט כדי לאסוף את הזכיות, עד שג'ונאיי היה עוצר וממהר הביתה כדי להספיק להקריא לילדות סיפור לפני השינה. באחת הפעמים, לאחר שג'ונאיי זכה ב-2.5 מיליון דולר, הוא סיפר לבנו של הבעלים של פיקולו'ס כיצד נתן 10,000 דולר במזומן ללקוח עם בן נכה. ג'ונאיי ואשתו לקחו את הבנות שלהם לסיור במשרדים של עמותה בשם Kids Kicking Cancer למען ילדים הנלחמים בסרטן, בסאות'פילד, מישיגן, וג'ונאיי כל כך נרגש מהילדים החולים עד שהפך מאז לתורם משמעותי שלהם. כאשר הוא ואשתו הלכו לראות הופעה של ג'ניפר לופז בלאס וגאס, הוא ארגן בתשלום לאשתו פגישה עם הכוכבת. יום אחד, כשג'ונאיי וויטו נסעו במרכז העיר של דטרויט, ג'ונאיי הורה לוויטו להיפטר משעון היד שלו. הוא נכנס לחנות תכשיטים וקנה לחברו רולקס בשווי 10,000 דולר.
בינתיים, ויטו הרוויח יותר כסף ממה שראה אי פעם. הוא קנה קדילק, שילם מקדמה על בית, פתח חיסכון לקולג' עבור בנותיו, תרם כסף לכנסייה שבה אביו המאמץ היה כומר, החליף חלונות בבית אימה של בת זוגו, שלח קצת כסף לדודה שלה (נזירה בהונדורס), וחסך את השאר. כדי למלא את טופסי הזכייה וכדי שיתפנה להתמקד במשימת התיאום בין חנויות הנוחות, ויטו שכר את שירותיו של בחור צעיר שזה עתה יצא מהכלא. הוא אפילו נתן לו לעבור לגור אצלו בבית.
בהוראה של ג'ונאיי, ויטו רשם את רכישת הכרטיסים בחנויות על החשבון, שהצטבר לחוב ענק. ג'ונאיי אמר שהוא ישלם את החשבון מכספי הזכיות. ויטו מספר שכאשר ג'ונאיי זכה הוא קיבל משכורת בתוספת בונוסים: "100,000 דולר כאן, 50,000 דולר שם". הוא שייט בין חנויות הנוחות בקורבט שחורה עם גג נפתח, עוד רכישה חדשה.
ויטו גייס גם את בתו, אנג'לינה, לעזור במילוי טופסי הזכייה. היא הייתה אז בת 17, בשנתה האחרונה בתיכון. "באמת שנהניתי מהעבודה, אני אוהבת לכתוב בכתב יד", היא סיפרה לי. "כבר ידעתי בעל פה את מספר הביטוח הלאומי של ג'ונאיי, את הגובה שלו, את צבע העיניים שלו". אנג'לינה הייתה לעיתים קרובות הראשונה לשמוע על זכייה: "זה היה די מצחיק. הייתי עושה שיעורי בית בחדר שלי ואז אבא שלי היה מתחיל לצרוח בסלון. וכך ידעתי". את הטפסים המלאים החביאה בעגלת הגולף של אביה במוסך שלהם. ג'ונאיי ידע את קוד הכניסה. באישון לילה הוא היה מתגנב פנימה ומשאיר לה אלף או אלפיים דולר במזומן. "אפילו לא ראיתי אותו". אמרה אנג'לינה. ויטו הוסיף: "זה היה כמו סנטה קלאוס".
בניגוד לאביה, אנג'לינה לא יצאה למסעות בזבוזים פרועים. במקום זאת היא יצאה עם אחותה לטיולי רכב לחצי האי העליון של מישיגן, מרחק תשע שעות נסיעה, כדי לחפש סלעים נדירים. "אגם סופריור הוא האגם הטוב ביותר למצוא בו אגטים וסלעים", היא מסבירה. בפארק המכונה Little Girls Point, אנג'לינה עצרה את הרכב והשקיפה על המים, מהרהרת בעתידה. אולי היא לעולם לא תצטרך ללכת לקולג' או אי פעם לעבוד. "הרגשתי שהעולם נהדר", אמרה. "כאילו, הכול היה מסודר עכשיו".
בגלל שהיקום הוא כמו מכל פלסטיק מלא בכדורי פינג פונג כאוטיים, הזכיות של ג'ונאיי החלו לדעוך. "זכינו ב-500,000, הגענו ל-50,000, ל-80,000", נזכר ויטו. אבל הזכיות של שבע ושמונה ספרות חמקו מהם, ובכל יום שעבר שרף ג'ונאיי עוד כסף מזומן. הזכייה הגדולה האחרונה שלו הייתה ב-2 מיליון דולר ב-17 במרץ 2018, יום פטריק הקדוש. ד"ר פיליפ ב' סטארק, פרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שהסכים לנתח את מהלכי ההגרלה של ג'ונאיי, הסביר לי באימייל שבאמצעות רכישת כמות כה גדולה של כרטיסי "גלגל" פעמיים ביום, ג'ונאיי הגדיל את סיכוייו לזכות ב-5 זכיות גדולות בתוך 273 ימים, לקצת יותר מ-1 ל-100. הסיכויים הללו, כתב סטארק, "לא חריגים במיוחד". במילים אחרות, תדירות הזכיות של ג'ונאיי לא הייתה מפתיעה במיוחד, בהתחשב בכמות הכרטיסים שרכש. אף שייתכן שמבחינתו הוא האמין שפיצח את "השיטה", בפועל ג'ונאיי נתן דחיפה למזל בהוצאה האדירה שהוציא על כרטיסים. אבל כדי לעשות זאת הוא היה זקוק לזרם קבוע של מזומנים, ושאף אחד לא יבחן מקרוב מדי את העסקים שלו באימפריום, חברת הנדל"ן שלו.
באפריל ג'ונאיי כבר החל לחשוד שמנהלי הלוטו עוקבים אחריו. "הם שילמו קרוב ל-28 מיליון דולר בתקופה של שבעה-שמונה חודשים. הם היו עצבניים", אמר לי. ג'ונאיי כבר היה ביחסי ידידות עם הצוות באחד ממשרדי הלוטו שהיה פוקד. "הייתי מקבל טלפון מאיש הקשר שלי במשרד הלוטו שהתיידדתי איתו, שהיה אומר לי, 'תיזהר, הם מחפשים אותך, תיזהר לעזאזל'". ג'ונאיי וויטו החליטו להתרחק ללאס וגאס.
בחודש מאי עמדו שני הגברים בסוויטה רחבת ידיים במרומי הקומה העליונה של מלון בלאג'יו, והביטו על המזרקות שמתחת. ג'ונאיי היה מעביר את היום בלנסות את מזלו בשולחנות המשחקים, בעוד ויטו מתפנק בעיסוי גב על שפת הבריכה. בלילה הם יצאו לבלות בעיר, ויטו לבוש בז'קט מעצבים בשווי 2,000 דולר ששאל מחברו, עם תווית רקומה בחוט זהב: "נתפר למידותיו של ויקטור ג'ונאיי".
ויטו אולי הרגיש כמו בוס, אבל פעמיים ביום הוא נאלץ לעזוב הכול ולצפות בכדורי הפינג פונג מקפצים בטלוויזיה. "הייתי עם הבנות שלי בקי ווסט כשזכינו", נזכר ויטו. בטיול אחר לקליפורניה הוא היה צריך למצוא זמן במהלך ששת הלילות במלון הספא היוקרתי, ולארגן שותפים שיאספו את כרטיסי הזכייה במישיגן.
בערך בזמן הזה, צמד השותפים החל לחשוד זה בזה. ויטו חשד שג'ונאיי נותן לבעלי חנויות הנוחות תמריצים גדולים כדי שישתפו פעולה בעיבוד הכרטיסים שלו סביב השעון. "כאשר הוא זכה ב-10 מיליון דולר, הוא קנה לבחור שם דירה בברמינגהם ורכב אסקלייד חדש לגמרי בשווי 50,000 דולר", אמר ויטו (ג'ונאיי הכחיש שקנה למישהו דירה). ויטו מצידו הודה שכמה חנויות נוחות אכן הציעו לו חלק מהעמלות שלהם, אבל התעקש שמעולם לא לקח דבר. "בלי ויק? אין מצב", אמר. "חשבתי שהוא יהרוג אותי".
ויטו יגלה את האמת על ג'ונאיי רק אחרי שכל העסק יתפרק. כדי לשלם על מסעות ההימורים שלו, ג'ונאיי פיתה משקיעים להשקיע בעסקאות נדל"ן שהיו טובות מכדי להיות אמיתיות. "חלקן היו אמיתיות; רובן לא", הודה ג'ונאיי בפניי בשנת 2021. הוא מכר למשקיעים שונים זכויות רכישה על אותם נכסים, והורה לרוכשים להעביר סכומי כסף גדולים לחברה מזויפת שהייתה תחת שליטתו. במקום לקנות נדל"ן, הוא הוציא את רוב הכסף בפיקולו'ס. בדיעבד, אולי היה צריך להיות ברור לוויטו שקבוצת אימפריום היא הונאה. אבל ג'ונאיי הקרין דימוי של כריש נדל"ן שיכול להרוויח מיליוני דולרים בזכות "גלגול מהיר של ניירת", וּויטו האמין.
כאשר ג'ונאיי זכה, הוא לא הפגין כל רגש במשרדי הלוטו משום שהכסף לא היה שלו, כך הסביר לי. הוא אמר שהוא השתמש במיליונים שבהם זכה כדי להחזיר למשקיעים "50% עד 200% תשואות", כדי לגרום לכולם להאמין שההשקעות היו רווחיות, וכדי לעודד אחרים להשקיע - תרמית פונזי טיפוסית. "כולם מרוויחים כסף, הייתי גיבור", נזכר ג'ונאיי. "היה מישהו ששלח לי מיליון דולר מבלי שאפילו ביקשתי".
על פי אחת מהתביעות האזרחיות שהוגשו נגדו, ג'ונאיי בנה "רשת משוכללת" של חברות "שנועדה אך ורק למטרת הונאת משקיעים והסתרת הכסף". בקיץ 2018 הוא כבר היה חייב למשקיעים מיליונים, בעיה שהוא קיווה לפתור על ידי זכייה בעוד הגרלות, שמשמעותה קניית כרטיסים נוספים. כשהחובות שלו הלכו ותפחו, הוא דאג שדפי הבנק לא יגיעו אליו הביתה כדי לשמור על הבוץ הפיננסי מוסתר מאשתו.
ג'ונאיי פיתה משקיע מקומי בשם ג'רום "ג'רי" מסקאוסקי לרכוש מרכז רפואי באיסטפוינט הסמוכה. ב-11 ביולי הורה ג'ונאיי למסקאוסקי להעביר את הכסף לחברת Richfield Funding, החברה בעלת הנכס שהייתה בפועל בשליטתו. מאוחר יותר יטען מסקאוסקי בתביעה האזרחית, שג'ונאיי תירץ תירוצים מדוע הנכס לא הועבר למסקאוסקי. מסקאוסקי טען בתביעה שג'ונאיי השתמש בכסף ל"הרגלי ההימורים וכנראה גם הסמים שלו", וכדי לרכוש נדל"ן עבור משפחתו.
באותו יום שהכסף של מסקאוסקי התקבל, ג'ונאיי קנה בית בלוקווד דרייב, רחוב מוצל בעיר וושינגטון. הוא הרס אותו, וקבלנים החלו בתוך זמן קצר לבנות שם את מה שעתיד להיות בית אחוזה בגודל 250 מ"ר בסגנון גותי, שיהיה שווה 2.25 מיליון דולר עם השלמתו. התוכניות כללו חדר שינה עם חדר רחצה צמוד לכל אחת מארבע בנותיו, ושביל הליכה בתוך 3.6 הדונם המיוערים של הנכס. "זה היה אמור להיות הבית שבו נחיה לנצח", אמר ג'ונאיי. בתור בנו של מהגר שעבד במפעל, התחושה הייתה נהדרת.
על פי התביעה האזרחית, לאורך כל שנת 2018 ג'ונאיי לקח כספי השקעה ממסקאוסקי, ומיזם בשם כריס קרסטובסקי, ולאחר מכן רקח הסכמי רכישה למכירת אותם נכסים לקורבנות שונים במקביל, ללא ידיעתם. הוא גם לווה בחשאי 1.5 מיליון דולר כנגד המרכז הרפואי שפיתח עם מסקאוסקי ושני נכסים נוספים, מבלי לספר לו. באביב 2018, הזכיות של ג'ונאיי בלוטו ייבשו לחלוטין, והוא היה כל כך עמוק בחובות עד שלא הייתה עוד דרך חזרה.
התשואות שחילק היו אקראיות, אבל מוגזמות. "ויקטור נהג לספר למסקאובסקי וקרטובסקי סיפורים על 'השקעה' כזו או השקעה אחרת וכי הוא זקוק למימון קצר-טווח", נטען בתביעה. "לפעמים ויקטור היה מחזיר להם את הכסף, אבל לרוב הוא היה צובר חובות גדולים".
יום לפני חג ההודיה של שנת 2018, ויטו הגיע למשרד ומצא את ג'ונאיי במצב רוח קודר במיוחד. הבוס שלו האשים אותו על שנהג לשתות בבקרים, והורה לו לעזוב. פגוע ומבולבל, ויטו אסף את חפציו ועבר למשרד קטן שג'ונאיי שכר עבורו במרחק של כמה קילומטרים משם. הוא ימשיך לנהל את פעילות ההגרלה משם, אבל הרחקתו ממשרדי קבוצת אימפריום נועדה למנוע ממנו לגלות ששמו רשום כסוכן על חברות שעליהן לא ידע דבר.
בזמן הזה משקיעים כבר הלוו לג'ונאיי כסף מכוח לחיצת יד בלבד. הוא לווה יותר, והימר יותר. בינתיים הוא נעשה גם יותר אובססיבי לגבי "האלגוריתם" או "המטריקס", אמר ויטו. "בנאדם, הוא היה מבלה שעות כשהוא כותב מספרים מלפני שנים, ומחפש מה הקשר למה. כמעט כמו סטיבן הוקינג או איזה פריק על קוקאין". בתחילת 2019 היה יום שבו ג'ונאיי וויטו נפגשו ב-5:30 בבוקר ודיברו על מספרים במשך שעות.
לדברי ויטו, ג'ונאיי החל ללוות כספים ממקורות מפוקפקים. הוא זוכר שנשלח למפגש במגרש חניה, עם הוראה של ג'ונאיי לפתוח את תא המטען שלו ולא להסתכל על אף אחד. ויטו שמע טנדר עוצר, וקול של ארגז ענק שנזרק לתוך תא המטען. הוא אמר שהתניע ונסע משם כמו שנאמר לו, אבל אז הסקרנות שלו התגברה, ואחרי כקילומטר הוא עצר ופתח את תא המטען. "אני מסתכל, ויש שם חצי מיליון דולר במזומן", אמר. "השטרות היו ארוזים בחבילות של 10,000 דולר... ממש בוחטות" (ג'ונאיי מכחיש שהאירוע הזה התרחש).
ככל ששקע יותר בחובות, כך ג'ונאיי השתכנע יותר שוועדת הלוטו קשרה קשר נגדו. הוא נשבע שהמדינה התקינה מכונות חדשות בחנויות הנוחות המועדפות עליו, עם דגמים שלדבריו "לא הוציאו כרטיסים באותו קצב". מסמכים שהתקבלו ממפעל הפיס במישיגן בעקבות בקשה שהוגשה מכוח חוק חופש המידע, מגלים שאכן הותקנו שתי מכונות חדשות בחנות "סמוקרס אקספרס" בינואר 2019. ובכל זאת, הוא לא האט את הקצב.
כמה חודשים קודם לכן שמע ויטו על חברה החוקרת עצי משפחה, והחליט לנסות למצוא את משפחתו הביולוגית. הוא ירק לתוך מבחנה, וזמן קצר לאחר מכן גילה שיש לו אח אובד המתגורר בקליפורניה, בלש משטרה מקומי בדימוס. "הטסתי את כל החברים שלי במחלקה ראשונה כדי לפגוש את אחי, ושיכנתי אותם בסוויטות בגולדן נאגט בווגאס", אמר. כשסיפר לאחיו החדש על שיטת הלוטו, הבין בעצמו איך זה נשמע. ההימורים של ג'ונאיי כבר יצאו מכלל שליטה. "לקראת אפריל, מאי, יוני 2019, הכול התחיל להיות ממש מטורף", אמר לי ג'ונאיי. "ההפסדים הפכו עצומים".
ג'ונאיי דיבר על מספרים במשך "20 שעות ביממה" והיה אובססיבי לגבי דפוסים בלוחות רישוי ומספרי טלפון. "אם רק תחבר את כולם יחד ותחלק בשבע ואז תוסיף 19 ואז תוסיף את יום ההולדת שלך ואז תוסיף את היום שבו סבא שלך מת..."
במאי השתתף ג'ונאיי בכנס של מרכזי קניות בלאס וגאס, שם נתקל בקרסטובסקי, אחד המשקיעים שלו. ג'ונאיי ביקש ממנו בעצבנות לא לשוחח על העסקים שלהם עם משקיע אחר שהיה גם הוא בוועידה. על פי התביעה האזרחית, קרסטובסקי נפגש בחשאי עם המשקיע, ואז נודע לו שג'ונאיי מכר את אותם נכסים ליותר מקונה אחד. ב-5 ביולי 2019 התעמת קרסטובסקי עם ג'ונאיי לגבי התשלומים המתעכבים.
"אני בתהליך של תיקון ההתנהגות שלי", כתב ג'ונאיי בהודעת טקסט לקרסטובסקי. "אני מתחנן אליך לא לחשוף את כל זה לאף אחד בבקשה. הבנות הקטנות שלי צריכות אותי וזו קריאת השכמה עד כמה אני צריך אותן. כל עוד הרווחתי כסף לכולם לא חשבתי שזה ישפיע על אף אחד. כל כך טעיתי. הכסף שלך יהיה אצלי עד שני-שלישי. אני רק רוצה לחזור להיות ויקטור הישן. אני כל כך מתגעגע אליו".
ויטו עשה את החשבון, והבין שג'ונאיי מוציא הרבה יותר על כרטיסים מאשר מרוויח בחזרה בזכיות. באותו זמן ג'ונאיי היה חייב חובות עתק לחנויות הנוחות. "זה מטורף. אף אחד לא מוציא שבע מאות וחמישים אלף בשבוע בהימורים, אחי, מה איתך", אמר לג'ונאיי. "אנחנו לא מתקדמים לשום מקום".
"אנחנו כן", התעקש ג'ונאיי. "עוד מכה אחת".
"הוא איבד את שפיותו", אמר לי ויטו. הוא אמר שג'ונאיי דיבר על מספרים במשך "20 שעות ביממה" והיה אובססיבי לגבי דפוסים בלוחות רישוי ומספרי טלפון. "אם רק תחבר את כולם יחד ותחלק בשבע ואז תוסיף 19 ואז תוסיף את יום ההולדת שלך ואז תוסיף את היום שבו סבא שלך מת...", משחזר ויטו, אבל ג'ונאיי התעקש: "אנחנו נצליח לפצח אותם עוד פעם אחת".
בסוף יולי 2019 הופסקו העבודות באחוזת לוקווד, לאחר שהקבלנים רדפו אחרי ג'ונאיי לשלם חוב של כמעט 200,000 דולר. שבועות קודם לכן, ג'ונאיי הונה לכאורה את ג'רום מורגן, בעלים של חברת מיזוג אוויר מדטרויט, כאשר שכנע אותו להלוות לו כסף כדי לקנות מרכז חנויות. הוא השתמש באימפריום ובשתי חברות נוספות כעירבון, וזייף את מצבן הפיננסי, טען מורגן בתביעה האזרחית. ג'ונאיי לא יכול היה להחזיר את ההלוואה של 1.5 מיליון הדולר, שכללה ריבית של יותר מ-1,000 דולר ליום. הלחץ עשה את שלו וג'ונאיי איבד 30 קילו ממשקלו ואושפז לזמן קצר בבית חולים בעקבות התמוטטות. לאחר שהשתחרר, הוא נפגש עם ויטו בפארק.
"איך לעזאזל אני יוצא מזה?" שאל ג'ונאיי.
"ויק, אתה צריך לשלם לאנשים האלה", אמר לו ויטו, מתכוון לחנויות הנוחות. "הם הולכים לקחת את כל מה שיש לי, אחי".
בסיום הפגישה אמר ג'ונאיי: "אל תדאג, לעולם לא תהיה החבר של הפושע", סיפר ויטו. "זה מה שהוא אמר לי... כלומר לעולם לא תצטרך ללכת לכלא בשבילי". אף שהאמון ביניהם נשחק, החברים הוותיקים חלקו את החוויה של לזכות - ולהפסיד – סכומי כסף גדולים יותר ממה שרוב האנשים יראו בחייהם.
"אני אוהב אותך, אחי", אמר ויטו.
"גם אני אוהב אותך", ענה ג'ונאיי.
אבל ג'ונאיי היה חייב לפיקולו'ס 125,000 דולר ולסמוקר'ס אקספרס 50,000 דולר, וויטו היה עכשיו היעד לחובות האלה. "פתחתי את הכספת שלי ושילמתי לכמה אנשים במזומן", אומר ויטו. הוא אמר שהוא שילם לחנות אחת 30,000 דולר מכיסו הפרטי. "נפטרתי מהקורבט שלי. מכרתי את הרולקס שלי. מכרתי את אופנועי הים שלי, הכול, ושילמתי לאנשים בחזרה. בשבילו", הוסיף.
"הוא הפסיק לשלם את החוב שלו על רכישת הכרטיסים בחנויות הנוחות, האנשים האלה התחילו לרדוף אחריי, והוא נתן להם", אמר ויטו. הוא טען שג'ונאיי הבטיח שימכור מכונית כדי להחזיר לו, אבל מעולם לא עשה זאת, ועד מהרה ויטו מצא עצמו שוב מתקשה לשלם את שכר הלימוד של בתו (ג'ונאיי הכחיש שהוא חייב לוויטו משהו).
ב-14 באוגוסט קיבל ג'ונאיי הלוואה של 2.475 מיליון דולר ממשקיע בשם דד דדבוקאיי, שהביטחונות עבורה היו חמש חברות, שעל שתיים מהן לכאורה לא הייתה לג'ונאיי אפילו בעלות. אבל זה לא היה מספיק כסף כדי לפתור את בעיותיו. ארבעה ימים לאחר מכן, התריע ג'ונאיי בפני מסקאוסקי שנגמרות לו האפשרויות. "בדיוק נפגשתי עם עורך דין. אלא אם יהיה נס ב-24–48 השעות הקרובות, כל העניין יתפוצץ", שלח לו ג'ונאיי בטקסט. "אני באמת מצטער. אני יודע שסליחה לא עושה כלום אבל זה כל מה שאני יכול להגיד בשלב זה. בדיוק סיפרתי לילדים שלי לפני 30 דקות. אי אפשר לתאר מה זה לראות את הילדים שלך מאבדים את זה".
מחשש שהוא מסכן את ביטחונה של משפחתו, ג'ונאיי ארז תיק ועזב את הבית. הוא הסגיר את עצמו ל-F.B.I. במרכז העיר דטרויט. הוא אמר לסוכנים שנשקפת סכנה לחייו ודרש להיעצר. מכיוון שלא הראה להם ראיות, הם סירבו לבקשתו.
על פי דיווח משטרתי, בשעה 6 בבוקר ב-20 באוגוסט 2019, השוטרים נענו לדיווח על אדם "אולי על סוג של סמים" במלון קנזינגטון באן ארבור. השוטרים גילו את ג'ונאיי במסדרון בקומה השלישית, לבוש בתחתוני בוקסר בלבד וממלמל משפטים לא ברורים. בחדר 384 הם מצאו כרטיסי לוטו, פחיות בירה, בקבוקי יין, כדורים, 2,000 דולר במזומן ופתקים בכתב יד המופנים לבני המשפחה. המשטרה העבירה את ג'ונאיי למרכז הרפואי של אוניברסיטת מישיגן.
שלושה ימים לאחר מכן, דדבוקאיי הגיש תביעה נגד ג'ונאיי על חוב בסך 2.475 מיליון דולר. אחריה הגיעו שמונה תביעות נוספות, כמעט כולן של גברים עם שמות אלבניים, שהסתכמו ביחד לעשרות מיליונים. בסוף אוגוסט, המשרד של קבוצת אימפריום נסגר לאחר שהעובדים שלא קיבלו שכר, נטשו. אף אחד לא הצליח למצוא את ויקטור ג'ונאיי. לפי העיתון "קריינ'ס דטרויט ביזנס", הוגש צו מניעה זמני באוגוסט ובו נאמר כי "כמעט בוודאות" ג'ונאיי נמלט מהמדינה.
אבל ג'ונאיי אמר לי שאחרי שעזב את בית החולים, הוא בילה שישה חודשים במקום גלוי למדי (הוא לא אמר איפה). כשהוא נושא רובה להגנתו, הוא נפגש בחשאי עם סטיב פישמן, עורך דין המפורסם בהגנה על פושעים בעלי פרופיל גבוה. מסוקרן, פישמן לקח על עצמו את התיק, וישב עם ג'ונאיי בזמן שהלה גולל את סיפורו באוזני התובעת הפדרלית קארן ריינולדס וסוכני ה-F.B.I. ב-28 בינואר 2021 הואשם ג'ונאיי בסעיף יחיד של הונאה באמצעים אלקטרוניים.
ג'ונאיי מסר לפישמן גיליון אלקטרוני המפרט את האנשים שמהם לווה סכומים, שהגיעו עד 23 מיליון דולר. זה היה פחות מ-28 מיליון הדולר שבהם זכה בלוטו, אבל לג'ונאיי היו בעלי חוב נוספים: בקביעת גזר הדין של ג'ונאיי, הממשלה נתקלה בקושי עקב "חוסר יכולת לזהות כראוי 10 קורבנות או יותר", נכתב במסמכי בית המשפט. רבים מהמקורות שבקיאים בהליכים המשפטיים רמזו כי קורבנות אלו היו מעורבים בעצמם בפעילות פלילית. ג'ונאיי הכחיש זאת, ולטענתו חלק מהקורבנות פשוט רצו לשמור על פרטיות העסקים שלהם.
בערך בזמן הזה, ויטו החל לחוש שהוא תחת מעקב. יום אחד, באחת הפעמים ששהה מחוץ לעיר, קיבל טלפון מבוהל מאנג'לינה, בתו שסייעה לו בפעולותיו, שדיווחה לו על אנשים שהגיעו לבית. "הייתי לבד בבית והם באו לחפש אותו", סיפרה לי. "התקשרתי אליו לומר לו שיש פה אנשים, ותיארתי את המכונית שבה הגיעו. אני חושבת שהיא הייתה אסקלייד לבנה". הם רצו לדעת איפה הכסף שלהם. "הייתי מבועת," אמר ויטו. הוא שלח את בתו לקליפורניה, לשהות למשך שלושה שבועות אצל אחיו הביולוגי, שהיה כאמור בלש משטרה לשעבר.
קרסטובסקי ומסקאוסקי הסכימו לבטל את התביעה שלהם נגד ויטו אם יסכים להעיד בתיק האזרחי נגד ג'ונאיי ב-12 בספטמבר 2019. ויטו סיפר לי כי כאשר גילה לבסוף את האמת על קבוצת אימפריום - שמדובר בהונאה מוחלטת, גילה כי שמו היה רשום על כולה. "היו שם משהו כמו 16 נכסים על שמי", אמר. "והייתה לי גם חברה לביטוח בעלות!" ויטו טען שהוא לא האמין למה ששמע בבית המשפט על ג'ונאיי. "הוא עבר מלשקר לכל המשקיעים ללשקר לי", אמר. "וזה כאב. זה מבאס".
ויטו, שייצג את עצמו ללא עורך דין, הסביר לאולם בית משפט ההמום כיצד עזר לג'ונאיי להוציא עד מיליון דולר בשבוע על כרטיסי לוטו. "הייתי חייל פשוט, בנאדם, הייתי הש"ג, פשוט לא ידעתי שזה מה שאני", אמר לי ויטו. "הוא עשה חתיכת דברים מפוקפקים, בנאדם, והוא סיכן אותי איתו". בסיום הדיונים בבית המשפט, אמר ויטו, פנה אליו גבר ממוצא אלבני. "הוא אמר לי, 'רק שתדע, אם היינו חושבים שיש לך את הכסף שלנו, היינו לוקחים את הבת שלך'".
אף שוויטו נאלץ למכור את מכוניתו ועוד כמה צעצועים שקנה, הוא יצא ללא פגע מבחינה משפטית ומאז הספיק להקים חברת גידור. בתו הבכורה סיימה את לימודיה באוניברסיטת מישיגן סטייט, ואנג'לינה עומדת להתחיל את לימודיה לתואר במנהל עסקים. למרות הכול, ויטו עדיין משחק בלוטו; אנג'לינה עדיין מצפה לשמוע את צעקתו הנרגשת. ולמרות הכול, ויטו עדיין חושב טובות על ג'ונאיי. "הוא אח שלי, בנאדם", אמר וביקש ממני להעביר לו מסר: "תגיד לו שאני אוהב אותו".
גם אני זיהיתי בדרך שבה ג'ונאיי סיפר את הסיפור, את הנרטיב המאפיין את המכורים להימורים: הייתה קונספירציה נגדו לגרום לו להפסיד; אנשי הלוטו החליפו את מכונות המזל שלו; הוא היה מצליח אם רק לא היה נגמר לו הכסף
המרוויחים היחידים בסיפור הזה הם הבעלים של חנויות הנוחות. משפחת מאטי, שהייתה הבעלים של פיקולו'ס, גרפה עמלות בשווי 2.38 מיליון דולר ממכירת כרטיסים יומיים וכרטיסים זוכים בתקופת השיא של ג'ונאיי, כך לפי העיתון "קריינ'ס דטרויט ביזנס". מאז הם מכרו את החנות, ולא נענו לבקשות להתראיין.
במרץ 2021 הודה ג'ונאיי באשמה בסעיף יחיד של הונאה באמצעים אלקטרוניים (wire fraud) והסכים להחזיר לקורבנותיו סכום של 25,299,120 דולר ולחילוט של 19,025,000 דולר. עם זאת, אין סיכוי שקורבנותיו יוכלו לגבות את הכסף. "מר ג'ונאיי פשט את הרגל, ומשפחתו במצוקה בעקבות המצב", אמר עורך דינו לבית המשפט. ג'ונאיי נידון ל-53 חודשי מאסר, וב-30 בנובמבר הוא התייצב עצמאית ב-FCI Morgantown, במערב וירג'יניה, מתקן כליאה שנועד לעבריינים לא אלימים, וידוע בכינוי "המועדון הפדרלי" בזכות התנאים הנוחים יחסית שלו, הכוללים בין היתר אולם קולנוע ומגרש למשחקי כדורת. במהלך הריאיונות שלנו, ברגעים אופטימיים לפני הכניסה לכלא, ג'ונאיי נהג לכנות אותו "המחנה".
אבל מצב הרוח של ג'ונאיי לא תמיד אופטימי, במיוחד לא כשהוא מהרהר בחיי המשפחה המאושרים שאיבד. "אני במקום קשה מאוד", אמר לי בשלב מסוים. "פגעתי בהרבה אנשים שאני אוהב".
"לא צפיתי כזה דבר ולא זיהיתי סימנים באופי שלו", אמרה רוז, אשתו של ג'ונאיי, לשירות המבחן של בתי הסוהר. "בכל מה שקשור להיותו בעל ואבא, הוא היה מדהים לחלוטין... לא היה לי מושג לגבי הזכיות הגדולות שלו או ההתמכרות להימורים עד שהוא הודה". רוז "מאוד תומכת בו", כתב עורך דינו בתזכיר לגזר הדין, אבל היא לקחה את הילדים לשהות אצל בני משפחה בניו יורק. מאוחר יותר התברר שג'ונאיי לווה מחמו כספים בסך 2.4 מיליון דולר.
בדיקת סמים שערך שירות המבחן העלתה שלג'ונאיי יש "הפרעה חמורה של שימוש בחומרים אסורים", הכוללת אלכוהול, מריחואנה וקוקאין, ובית המשפט הורה לו להשתתף בתוכנית גמילה לאחר שחרורו. אבל הלשכה הפדרלית של בתי הכלא לא מציעה שום טיפול להתמכרות להימורים, מלבד חוברות מידע. בתי הכלא אוסרים הימורים, אבל הימורים הם דבר נפוץ.
היו מקרים שבהם גם אני זיהיתי בדרך שבה ג'ונאיי סיפר את הסיפור, את הנרטיב המאפיין את המכורים להימורים: הייתה קונספירציה נגדו לגרום לו להפסיד; אנשי הלוטו החליפו את מכונות המזל שלו; הוא היה מצליח אם רק לא היה נגמר לו הכסף.
שאלתי את ג'ונאיי אם הוא יהמר שוב בלוטו. הוא ענה: "למה שמישהו ירצה להכות את עצמו פעמיים?" אבל ברגע מסוים הוא הודה שהוא שמר את הטבלאות והגיליונות האלקטרוניים שהכין, ושהוא עדיין מאמין שהשיטה שלו עובדת. פעמיים ביום מפעל הפיס של מישיגן מגריל ארבעה כדורי פינג פונג ממכל פלסטיק, ויש לשער שבמוקדם או במאוחר המערכת, או האלגוריתם, או המטריקס – מישהו מהם כבר יצווה עליו לשחק.
פורסם לראשונה: 12:17, 07.11.22
