בהחלטה שהותרה לאחרונה לפרסום קיבל בית המשפט למשפחה בתל אביב בקשה של יורשים לבטל עסקה למכירת נכס שהותירו הוריהם: העסקה בוצעה על ידי מנהל העיזבון, והשופט ליאור ברינגר קבע שהוא שינה את תנאי התשלום מבלי ליידע את היורשים או את בית המשפט. "מדובר בפגיעה יסודית ומהותית בהליך המכר כולו", נכתב בהחלטה.
בני זוג, הורים לחמישה ילדים, נפטרו במהלך השנתיים האחרונות והותירו נכס יוקרתי בשווי מיליוני שקלים. לאחר מותם מונה על ידי בית המשפט עורך הדין שלהם כמנהל עיזבון. הוא פרסם את הנכס למכירה, ביצע התמחרות בין המציעים והגיש לאישור בית המשפט את ההסכם שגובש עם המציע. בהסכם הועמדה התמורה עבור הנכס על סך של 17 מיליון שקל.
ההסכם אושר והליכי מכירת הנכס התקדמו מול הרוכש שזכה. העסקה אף דווחה לרשויות המס. אלא שבהמשך, חלק מהיורשים עתרו לביטול מכירת הנכס. הם טענו כי הקונה שזכה בהתמחרות רכש את הנכס בנאמנות והתברר שהרוכשים בפועל מקורבים למנהל העיזבון, שייצג בעבר חברות שנמצאות בבעלותם. לדבריהם, הרוכשים ומנהל העיזבון חברו יחדיו כדי לקנות את הנכס במחיר זול משוויו.
לבקשתם, בית המשפט מינה שמאי לבחינת ערכו של הנכס, שהגיש חוות דעת שלפיה שווי הנכס הוא 20 מיליון שקל. ואכן, השופט ליאור ברינגר קיבל את הבקשה וביטל את המכירה. הוא הבהיר שאין מחלוקת שמנהל העיזבון לא יידע את המבקשים אודות ההתמחרות שניהל עם המציעים ולא הזמינם להשתתף בה, או להיות נוכחים בה ומדובר בפגם משמעותי.
הוא הוסיף שבדיעבד התברר כי מנהל העיזבון חתם עם הקונה שזכה בהתמחרות על הסכם אחר ולא על ההסכם שהוגש לאישור בית המשפט. השופט ציין שבין שני ההסכמים קיים שוני מהותי: בזה שהוגש לאישור בית משפט נכתב שהקונה ישלם את מלוא התמורה עבור הנכס תוך שבעה ימים מיום האישור, בעוד בהסכם המוסתר תנאי התשלום מתפרשים על פני 450 ימים.
עו"ד איתי הפלר"ככל ותנאי התשלום שנקבעו בהסכם המוסתר היו מוצעים לכלל המציעים, קיימת סבירות גבוהה שהיו מתקבלות הצעות נוספות, אולי גבוהות מההצעה שהתקבלה בסופו של דבר", כתב.
השופט הוסיף כי בין שני ההסכמים הבדלים נוספים ומהותיים, כמו מועד מסירת החזקה ואף זהות הקונה. הוא קבע שאפשר להבין את חשדם של המבקשים, שעה שמי שנרשם בהסכם כקונה הוא אדם בשם ש' ב' שרכש את הנכס בנאמנות ובדיעבד מסתבר להם שהקונים האמיתיים הם אנשים שחברות בבעלותם היו מיוצגות בעבר על ידי מנהל העיזבון.
"מעשה ההסתרה פוגם בהליך המכר כולו, פגיעה יסודית ומהותית", הדגיש בפסק הדין, והוסיף שגם הפער הבלתי מוסבר בין שווי הנכס כפי שנקבע בדו"ח שמאי מטעם מנהל העיזבון (12 מיליון שקל) לבין שוויו בדו"ח מומחה בית המשפט (20 מיליון שקל) מעלה תהיות.
הוא ציין שאמנם בעיקרון אין בהכרח מניעה שמנהל העיזבון ימכור נכס שבניהולו לאדם המוכר לו, אך מנהל העיזבון פועל בתפקידו כ"ידו הארוכה של בית המשפט" ועליו לפעול בשקיפות מלאה ובגילוי נאות מירבי, לא להסתיר מאומה מבית המשפט ומהצדדים ולהביא לידיעתם כל פרט רלוונטי. לסיכום נקבע שמנהל העיזבון לא פעל כמתחייב על פי דין ומכירת הנכס נגועה בפגמים קשים וכבדים המביאים בהכרח לביטול המכר.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ מבקשים 1-3: עו"ד יעקב רז
• ב"כ מבקשת 4: עו"ד אמיר קוזקוב
• ב"כ מנהל העיזבון: עו"ד רותם פורת ואח'
• ב"כ משיבה 2: עו"ד דניאל ארנסט
• ב"כ משיבה 3: עו"ד חיים אלטלף, עו"ד קובי ישראל
• ב"כ משיבים 4-6: עו"ד מוטי קניאל
• עו"ד איתי הפלר עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
