הסדר פשרה חדש בתביעה הייצוגית בעניין סלין דיון, ניק קייב ומופעים נוספים שבוטלו ב-2020: בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע היום (ב') כי רוכשי הכרטיסים למופעים יקבלו משוקי וייס ומחברת איוונטים החזר כספי מיידי של 82%, זאת לעומת 75% משווי הכרטיס, כפי שנקבע בהסדר הפשרה המקורי שהודעה לגביו נשלחה לרוכשים במייל.
לפי ההסדר המתוקן, רוכשים שבחרו במקום זיכוי מיידי לקבל שובר בשווי 110% מהכרטיס המקורי יוכלו לממשו עד ה-31 בדצמבר 2022 ולא שנה מאוחר יותר, מה שיזרז את השבת כספם בחזרה, שכן הובטח להם החזר כספי מלא אם לא יממשו את השובר בתום התקופה. כמו כן, הוארך משך זמן הבחירה בחלופות השונות שהוצעו בהסדר הפשרה המקורי עד ל-31 בינואר 2022 ונוספה אפשרות לשנות את בחירתם בחלון זמן זה. אם חבר קבוצה לא ינצל את השובר שהונפק לו במסגרת ברירת המחדל, תוארך תקופת השובר. החברות יודיעו על כך לצרכנים באמצעות הודעות סמס בנוסף על הודעות דוא"ל.
הסדר הפשרה הראשוני כלל שלוש אפשרויות עבור מי שרכש כרטיסים להופעה של סלין דיון ולהופעות אחרות שבוטלו: להחזיק בכרטיס המקורי לצורך שימוש במועד מאוחר יותר; להמיר את הכרטיס המקורי לשובר בשווי 110% ממחיר הכרטיס למופע המקורי למימוש עבור מופע אחר לבחירתו. אם לא מימש את האופציה בחלוף 24 חודשים יקבל השבה של 100% ממחיר הכרטיס כפי ששולם על ידו; קבלת החזר כספי של 75% מסכום הכרטיס.
את התביעה הגישו הצרכנים טליה מלך לנדסמן וצבי לנדסמן, שיוצגו על-ידי עורכי הדין אליהו מלך ואביעד כהן, נגד שוקי וייס ואיוונטים, שיוצגו על-ידי עורכי הדין עידו חיטמן, שגיא שיף ונוהר הדר. התביעה ייצגה רוכשי כרטיסים שרכשו 50 אלף כרטיסים. בעקבות הסדר הפשרה המוקדם שעורר תרעומת רבה, מספר המיוצגים ירד ל-30 אלף, שכן חלקם מימשו את האופציות שניתנו להם בהסדר הפשרה הקודם שחברות ההפקה מיהרו לשלוח לצרכנים.
התובעים הייצוגיים ביקשו גמול לעצמם: 50 אלף שקל ו-25 כרטיסים חינם. עורכי דינם ביקשו 450 אלף שקל. ביהמ"ש הפחית את הגמול של המבקשים ל-10,000 שקל + 25 כרטיסים ושכר הטרחה לעו"ד הופחת ל-200 אלף שקל.
מעריצי סלין דיון זועמים: לא ניתן שיגנבו לנו את הכסף
(צילום: משה מזרחי)
התובעים רכשו כרטיסים להופעתה של סלין דיון, שתוכננה להיערך בגני יהושע בת"א ב-4 באוגוסט 2020, אך בשל מגבלות הקורונה המופע בוטל. גם המופע של ניק קייב, שהיה אמור להתקיים בארץ ב-17 ביוני 2020, בוטל בשל המגפה. שני המופעים נדחו למועד חלופי, ושוב בוטלו בגלל המגבלות. כך קרה לרוב המופעים באותה שנה: הם נדחו או בוטלו. התובעים הייצוגיים ביקשו את כספם בחזרה ללא הצלחה, לכן ביולי 2020 הגישו בקשה לתביעה ייצוגית. שתי תביעות נוספות הוגשו בעניין ביטול המופע של ניק קייב, אחת נמחקה והשנייה נמצאת בשלב ערעור.
"הסדר לא מושלם אבל איזון ראוי"
השופט עודד מאור כתב בפסיקתו: "אין המדובר בהחזר מלא מיידי, כפי שנכון היה במצב רגיל, אולם המצב אינו רגיל. יוכל מי שירצה להמתין עוד שנה אחת בלבד ויקבל את מלוא כספו בחזרה".
עוד כתב: "ההפחתה בשיעור 18% ממחיר הכרטיס מגלמת לא רק מקדם פשרה מתאים המשקלל את הסיכונים והסיכויים, אלא גם מתחשבת בחלק מההוצאות השונות שהיה על החברות לשאת בגין הפקת המופעים שבוטלו, שיווקם ומכירת הכרטיסים וכן גם במקצת מההוצאות העתידיות בגין תפעול הסדר הפשרה המתוקן כשבעוד שנה מהיום ממילא הכספים כולם יושבו לרוכשים כך שמדובר באיזון ראוי". עוד כתב כי "ההסדר אינו מושלם, שכן הפתרון המושלם היה להשיב את הכספים כבר היום ולא בעוד שנה".
הסדר הפשרה המקורי ספג 32 התנגדויות, ששלוש מהן היו משמעותיות יותר: התנגדות היועמ"ש, המועצה לצרכנות והצרכן עידן ללוש שתבע על ביטול מופעי ניק קייב. כל ההתנגדויות גרסו כי יש מקום להשבה מלאה של כספי הצרכנים. השופט דחה את רוב ההתנגדויות וכן דחה את רוב טענות היועמ"ש והמועצה לצרכנות.
היועמ"ש אף טען שהחברות פעלו בחוסר תום לב בקיום החוזה כשלא הציעו מיוזמתן החזר כספי מיידי לצרכנים, אלא חיכו עד לאחר הגשת התביעה. היועמ"ש אף חשש שהחברות יגיעו למצב של חדלות פרעון ואז הצרכנים לא יקבלו דבר, שכן אינם נושים מובטחים. במועצה לצרכנות חששו שהסדר הפשרה יעודד שחקנים אחרים בשוק להטיל על הצרכנים "מס קורונה" בלי שניתן להם שירות וכך ציבור הצרכנים ישמש כחברת ביטול עבור עסקים במשבר. כמו כן, שני הגופים הציגו את עמדת הצוות הבינמשרדי שהקימה הממשלה, למתן כרטיס חליפי ל-12 חודשים ואז החזר כספי. לפי המלצה זו, על החברות להשיב את מלוא הכספים, שכן חלפה כבר שנה ממועדי המופעים.
