צפו: ריאיון עם מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל מישל סטרבצ'ינסקי
(צילום: נויל האריס)
בנק ישראל שוב העלה אתמול (ב') את הריבית - הפעם בשיעור שיא של 0.75%, אולם לפי ניסיון העבר רוב הבנקים לא ימהרו לגלגל אותה במלואה לתעריפי הפיקדונות החדשים שהם מציעים ללקוחות. אז למה הבנקים נהנים מעליית הריבית והאזרח לא? "זה שוק חופשי, הבנק מחליט בעצמו בסוף. אין לי את הסמכות להגיד לו שיעשה בריבית מה שאני אומר לו", כך הבהיר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל מישל סטרבצ'ינסקי בריאיון לאולפן ynet.
לדבריו, "ככל שהריבית עולה הבנקים אמורים להגיע למקומות האלה. בנקים שיש להם נזילות פחות צריכים לקבל כספים מאנשים, הם יכולים להרשות לעצמם. אם השוק תחרותי הם בסוף צריכים לעשות את זה. יש פה עניין של תחרות מסוימת, יש מה לשפר גם בנושא התחרות, אין ספק".
סטרבצ'ינסקי התייחס גם לפגיעה בנוטלי המשכנתאות. "אמרנו לכולם שמתחילים תהליך של העלאת ריבית", הוא אמר. "מי שלוקח משכנתא כדי לקנות דירה, צריך להבין שלא כדאי לו לקחת כזו שצמודה וגם לא כדאי לו לקחת משכנתא שיש בה ריבית משתנה. אם הוא יעשה את זה, המשכנתא שלו תעלה. אני לא אומר לא לקנות דירה, אבל צריך להיות מודע לסיכונים".
יש טענה לפיה אם הריבית על המשכנתאות תעלה, אנשים יקנו פחות דירות ומחירי הדירות יתמתנו. מצד שני, השכירויות עלו דרמטית. למה שאנשים לא יקנו בית גם במצב הזה?
"השכירויות זה מה שנכנס למדד המחירים לצרכן. קניות הדירות נכנסות למשקל מאוד נמוך. שנים אנחנו ממליצים שתהיה שכירות לטווח ארוך".
אז לאן הולכים מכאן?
"מבחינת הצמיחה הנתונים הם מאוד טובים, מצד שני צריכים לזכור שלפי ההגדרה הכי רחבה של האבטלה, אנחנו נמצאים ב-220,000 מובטלים, וזה לא קל לקבוצה של אנשים שמחליטים החלטה בוועדה המוניטרית שכוללת את ההעלאה בריבית עם השלכות על המשכנתאות, על הפעילות, אבל אין לנו ברירה. הביקושים הם ברמה מאוד גבוהה. הצריכה הפרטית היא ברמה גבוהה מאוד וכתוצאה מזה המחירים עולים. הסיבה לכך קשורה גם לפיחות שזה אומר שהמחירים בשקלים עולים והרבה סיבות נוספות ששוק העבודה הוא בכיוון שהשכר עולה. אם השכר עולה בענפים שיש הרבה ביקושים כמו ההייטק, יש סיכונים להמשך האינפלציה. אנחנו חייבים לנקוט במדיניות נחושה שמעבירה מסר לכולם, שכולם יאמינו בנו. למשל, בנושא השכירות - מישהו שיבוא ולשנות את המחיר, השוק הוא של אלו שמשכירים, הוא מחזיק במפתח".
האם עליית הריבית הדרמטית הזו תבטיח שבעוד זמן קצר האינפלציה תתמתן?
"נכון, זה המפתח. המפתח הוא שיש פה מהלך של כל המדינות. חלק מהאינפלציה היא מיובאת. הציפיות לאינפלציה ירדו השנה. בטווח של 2-5 שנים, גם שם הם כל הזמן בתוך הטווח. זה אומר שאנשים מאמינים שסוף הסרט יהיה לכיוון הורדת האינפלציה. אבל זה דורש נחישות ולראות שאנשים מתכוונים לזה".
האם אני כישראלי יכול להגיד שעכשיו קשה ואחר כך יהיה קל?
"מבחינת התחזית כן. בכל העולם בתי השקעות חוזים שבהמשך האינפלציה תרד. מאמינים שזה מה שיקרה גם כאן. אנחנו רואים ירידה במחירי הנפט והסחורות. התחלנו לראות היפוך בחלק מהמדינות, ישראל היא לא אחת מהן כי הפעילות בישראל היא ברמה מאוד גבוהה".
הקהל בבית מרגיש עדיין שהוא משלם יותר על הכל. האם אולי מעלים את הריבית כי לא יודעים לאן זה הולך?
"לא, התהליך הוא הדרגתי. מי שציפה שאנחנו מעלים את הריבית ויקרה משהו, טועה. אמרנו מההתחלה שזה הדרגתי, הוא נעשה ע"י כל הבנקים המרכזיים במקביל. זה לא יקרה מהר, זה לוקח זמן ויש כבר ניצנים ראשונים לזה שמשהו מתחיל ללכת בכיוון ההפוך. התחזיות אומרות שזה יקרה ב-2023. אם יהיו סימנים חזקים החלטות הריבית יהיו בהתאם".
