הדיון על התחדשות עירונית עסק שנים ארוכות בעיקר בסיכון של רעידת אדמה חזקה בישראל, כשמיגון הדירות היה בדרך כלל רק תוצר לוואי חיובי של התוכניות השונות. מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה שסוגיית המיגון היא שוות ערך לאיום רעידות האדמה, ויש להתייחס לכך בהתאם.
בישראל ישנן מאות אלפי דירות ללא פתרון מיגון, ומבנים ישנים רבים ממוקמים באזורי קו עימות. במקביל למדנו ב־7 באוקטובר, שפתרונות מיגון חשובים לכל אורכה ורוחבה של המדינה, ולכן יש להקדיש מחשבה לאופן שבו ניתן לקדם פרויקטים בזמן קצר. אומנם המדינה הקלה בהוספת ממ"ד לבתים פרטיים או נמוכים על ידי הוראת שעה שמאפשרת פטור מהיתר, אבל יש לא מעט מבנים שלא עומדים בתנאים ליישום ההקלה הזו. מה ניתן לעשות? והאם יש כבר הבנה בקרב הגורמים הרלוונטיים, כי יש לשנות את הגישה להתחדשות עירונית ולאפשר קידום מהיר של פרויקטים, גם ברשויות, אבל גם בקרב בעלי הדירות.
"קשה לומר שיש שינוי גישה משמעותי בוועדות התכנון מאז המלחמה, שכן הסבך הבירוקרטי עודנו קיים. בשביל לעמוד בתנאי סף להגשת תוכניות להתחדשות עירונית, דורשים מאיתנו רשימת יועצים שלא מביישת תכנון מפורט להיתר", כך אומר איתי סמדר, מנכ"ל רוטשטיין התחדשות עירונית. לדבריו, עולם כמנהגו נוהג - רשויות מקומיות שקידמו בעבר מקדמות גם היום, ומי שלא קידם בעבר, לא החל בכך כעת: "בערים שבהן יש נכונות לקדם פרויקטים, זה קורה מהר יותר ובצורה אפקטיבית יותר, כך למשל בלוד ובירושלים". בכל הקשור לעמדת בעלי הדירות אומר סמדר: "המלחמה השפיעה בצורה כזו או אחרת על נכונות הדיירים להצטרף לפרויקטים השונים בעיקר בשל החוסר במרחב מוגן דירתי ובמיוחד בערים שנמצאות בטווח הטילים, כגון רמת גן, גבעתיים, תל אביב־יפו, בת ים ועוד".
יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי, לא רואה שום שינוי במצב: "לצערי הרב, גם הרשויות וגם הדיירים לא מוכנים עדיין להחליף דיסקט. כל עוד לרשויות המקומיות לא יהיה תמריץ לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, אז לא יהיה להם עניין לקדם אותם. כל עוד עירייה מפסידה כסף בארנונה של מגורים ומרוויחה בארנונה של מסחר, לעולם היא תעדיף לקדם מסחר. ראשי הערים צריכים לנהל את העיר וימצאו סיבות למה לא לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, כי מבחינתם הם הפסדיים. לאור זאת המדינה צריכה להפוך את הפרויקטים לכלכליים עבור הרשויות המקומיות, כך שהם ירצו לקדמם".
"נראה שכולם הבינו שתמו ימי ההתמקחות"
ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, דוחק ברשויות לשנות גישה: "לצערנו, המלחמה לא משפיעה על יחסן של הרשויות המקומיות לתחום ההתחדשות העירונית. לטעמנו, כל רשות חייבת להקים ועדה מקומית שתעסוק אך ורק בכך, כי זה צו השעה. הצורך אינו רק מפני רעידות אדמה, אלא בהתגוננות מפני טילים, ואין לנו פריבילגיה לחכות. על הרשויות ליטול אחריות ולראות איך לקדם את מתחמי הפינוי־בינוי בצורה המהירה ביותר ולשתף פעולה עם היזמים לצורך הוצאת פרויקטים לפועל במקום לטרטר אותם". גם רוט לא רואה הבדל בגישת בעלי הדירות: "לא נתקלנו באחרונה בשינוי גישה מצד הדיירים. תושבים רבים כבר נואשו מהתחדשות עירונית בגלל גרירת הרגלים של הרשויות וחוסר הוודאות הכרוך בתהליך".
עמית גוטליב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, רואה שינוי בהתייחסות של בעלי הדירות, אבל מקווה שיהיה כזה גם בעיריות: "יש שינוי גישה שכבר מורגש מאוד בקרב בעלי דירות ישנות המיועדות להתחדשות בכל רחבי הארץ. נראה שכולם הבינו שתמו ימי ההתמקחות על הנקודות הקטנות שמונעות התחדשות עירונית. כולנו עברנו למצב של הצלת חיים ושיפור תנאי חיים. נזכיר, שאנחנו כבר סופרים מעל שנה וחצי של קיפאון בהליכי תכנון התחדשות עירונית בשל ההמתנה הארוכה כל כך לבחירות המוניציפליות. בתקופה הזו עיריות סירבו ועדיין מסרבות לדון בכלל בתוכניות התחדשות עירונית. הכול קפא בצד התכנון. אחרי הבחירות אנחנו מעריכים שנראה גל של תוכניות שישטוף את הוועדות המקומיות. לצערי, תהליך כניסה לעבודה של ועדות חדשות אחרי הבחירות, לצד העומס שייווצר עליהן, יהפכו את 2024 לשנה אבודה בתחום תכנון ההתחדשות העירונית. כדי להקל ולקדם תוכניות מהר יותר המדינה חייבת לשנות כללים מיד. יש לקבוע שתוכנית שהגיעה לשלב ההיתר, תוכל לעבור לשלב רישוי עצמי. כל תוכנית שהטיפול בה מתארך מעבר לזמן שייקבע בחוק, תעבור לאינסטנציה הגבוהה יותר – מוועדה מקומית למחוזית, וממחוזית שאיחרה לוועדה הארצית".
איתמר פיטל, סמנכ"ל התחדשות עירונית צרפתי צבי ובניו: "לצערי, הרשויות המקומיות טרם שינו את הגישה, על אף שקיים שיח רב לגבי האופן שבו ניתן לקדם תהליכים ולחוקק חוקים לקיצור תהליכים. בימים אלה הרשויות ממוקדות בעיקר ביצירת חוסן לעורף, כשמיגון הדירות הוא חלק בלתי נפרד ממנו, ובבחירות המוניציפליות שמעבר לפינה. אני רוצה להאמין שעם היוודע תוצאות הבחירות והידיעה מי צפוי לעמוד בראש כל רשות, נוכל לדעת האם נזכה לקבל ראש/ת עיר שתומכים בהתחדשות עירונית, מה שיאפשר רוח גבית חזקה ליזמים. לצערנו, אנחנו עדיין עדים לרשויות שמתנגדות להתחדשות עירונית חרף המצב הביטחוני בחודשים האחרונים והמחסור הנורא בפתרונות מיגון לתושבים". עוד על־פי פיטל, גם במקרה שבעלי זכויות במתחמים משנים כעת גישה, הזמן הארוך לאישור התוכניות אינו מסייע: "מצד הדיירים ובעלי הנכסים אנחנו מרגישים היענות גבוהה יותר ורצון להתקדם בפרויקטים, מה שמשפיע על רמת ההתנגדויות שהולכת ופוחתת. יחד עם זאת מצער מאוד שדייר שחותם היום על התהליך, צפוי לקבל מענה בפועל רק בעוד מספר שנים, כתוצאה מתהליכים מסורבלים וארוכי טווח. ולכן מחובתה של הממשלה לרתום את כל המשאבים שבידיה ומתוקף סמכותה, ולבצע שינויים הנדרשים לקיצור תהליכים להגברת הוודאות ליזמים, כאשר המטרה החשובה ביותר לפעול יחד ובשיתוף פעולה עם היזמים מתוך הכרח לאומי".
על־פי ניב רום, מנכ"ל כנען התחדשות עירונית, אין כל שינוי בשטח: "לצערי הרב, מבחינת מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות, דבר לא השתנה - לא בגישה ולא בתפיסה למרות המלחמה. על אף ששוב אנו נחשפים לחוסר המיגון המשווע של אוכלוסיות שלמות בכל עיר, וחרף העובדה שגם מבקר המדינה התריע לאחרונה על כך שהרשויות בקושי קידמו פרויקטים בהתחדשות עירונית, שעשויים למגן יותר בניינים ודירות - עדיין מי שגרר את רגליו בוועדות המקומיות, בלשכות ההנדסה ובמשרדי העירייה, ממשיך בדרכו. המצב הקטסטרופלי שבו אנחנו נמצאים, לא מרגש יותר ידי את מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי".
"בקרב בעלי הדירות יש מגמה מעורבת"
האם בעלי הדירות הישנות שינוי את התייחסותם עקב המצב הביטחוני? גיל גולדשטיין, מנכ"ל אבני דרך התחדשות עירונית, מעיד על שינוי בקרב חלקם: "יש שינוי גישה מצד בעלי הזכויות, וניתן לראות אותו בבירור בריבוי הפניות של בעלי הדירות שכבר חתומים על הסכמים עם היזם, שגדלו משמעותית מאז 7.10. אנו חווים קפיצה של עשרות אחוזים בפניות של בעלי זכויות לחברה בניסיון לברר היכן עומדים הפרויקטים וכיצד הם יכולים לסייע בקידומם. יתרה מכך, בעלי דירות ונציגויות פונים ישירות לרשויות המקומיות - לראשי הערים, מהנדסי העיר וכו', בבקשות לקדם את הפרויקטים. זהו תהליך מבורך - כל לחץ שמופעל על מקבלי ההחלטות יכול לתרום להבנת הצורך והחשיבות בקידום הפרויקטים האלו בעיני התושבים. הצעקה היום צריכה להיות חזקה מתמיד, עקב האירועים הקשים שחווינו לאחרונה ואנו עדיין חווים". עם זאת גולדשטיין מסייג את דבריו ומסביר שמי שטרם חתם על הסכם, מתנהג אחרת: "בקרב בעלי זכויות שטרם חתמו על הסכמים עם היזם, לצערנו, אין בשורה. המו"מ ממשיך להיות ארוך, מתיש וממוקד סביב נושא אחד ויחיד - תוספת המטרים לדירה, כאשר כמעט אין התייחסות מצידם ליכולות הביצוע, הניסיון המקצועי והאיתנות הפיננסית של היזם הנבחר. נכון תעשה המדינה אם תסייע לבעלי הזכויות בקביעת תמורה אחידה לכלל הפרויקטים בפינוי־בינוי". במקביל מוסיף גולדשטיין, כי חלק מהרשויות המקומיות אומנם שינו גישה: "אנו עדים לכך שרשויות שקידמו פרויקטים לפני 7.10, עושות זאת היום ביתר שאת, כאשר באזורי הפריפריה הסיוע שניתן ליזמים מורגש אף יותר. לדוגמה בדימונה, שבה אנחנו מקדמים מתחם ענק, אנחנו מתרשמים מהירתמות כוללת, החל בראש העיר, דרך מהנדס העיר ועד לכלל הגורמים".
4 צפייה בגלריה
פרויקט התחדשות עירונית של קבוצת בסט וחברת IG4 ברחוב ליליאן 10 בתל אביב
(צילום: יהודה סובול)
חמי שאול, מנהל חטיבת מגורים בוטיק קרסו נדל"ן, מסביר ששינוי משמעותי לא ניתן לראות בשטח ומזכיר אף הוא את "תרומת" הבחירות לרשויות המקומיות לנושא: "לא ניתן להצביע ברשויות על מגמה מיוחדת להקלה או לשינוי גישה. יש לזכור שאנחנו לא רק בתקופת מלחמה, אלא גם בתקופת בחירות לרשויות המקומית, שנדחו כבר פעמיים, והיו - לפחות בחלק מהרשויות - אמורות להביא לשינוי גישה ולבשורות חדשות". לגבי שינוי כיוון בקרב בעלי הדירות אומר שאול: "אצל בעלי הדירות יש מגמה מעורבת - מצד אחד היענות ורצון להתקדם לאור המצב, ומצד שני בחלק מהנציגויות דווקא אירועי אוקטובר ומצב הלחימה המתמשך הקפיאו את המהלכים להתקדמות".
אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז, סבור אף הוא שאין חדש חרף המציאות הקשה שמסביב: "לצערי הרב, הרשויות המקומיות וועדות התכנון לא מפנימות את המציאות שנקלענו אליה. בכל רגע נתון כל המדינה נמצאת באיום תמידי הן של טילים והן של רעידות אדמה. כפי שכולנו מבינים מדובר בסכנת חיים של ממש. בשלב הנוכחי, לפני הבחירות לרשויות המקומיות, ועדות התכנון כמעט לא עובדות, אין קידום של תוכניות מהותיות, אין שינויים, והמון פרויקטים נמצאים בקנה ולא מתקדמים. הממשלה וכך גם הרשויות המוניציפליות חייבות להבין שאין לנו זמן לבזבז, וחייבים להוביל לקידום בזק ומימוש תוכניות התחדשות עירונית – בין שמדובר בפינוי־בינוי או תמ"א 38. ככל שהרשויות המקומיות ישכילו לפשט את ההליך ולא לסבך עם דרישות שונות ודיונים חוזרים ונשנים על תוכניות עיצוב, דרכי גישה וכו', כך הפרויקטים ייצאו לפועל בצורה הרבה יותר מהירה".
נוי דותן, סמנכ"ל פיתוח עסקי והתחדשות עירונית אלמוגים, דווקא סבורה שבעלי הדירות שינו כיוון: "המלחמה בהחלט גרמה לשינוי התנהגותי בקרב בעלי דירות, וגרמה להם להבין שהם צריכים ביטחון אישי וסביבה בטוחה יותר, בוודאי כשמדובר במיגון. ולכן גם בעלי דירות שלא חשבו להיכנס לתהליך של התחדשות עירונית, פונים בימים אלה לבדיקות היתכנות לביצועה. אנו עדים לנציגויות שטורחות לברר, פונות לרשות המקומית כדי לבדוק האם בכלל אפשר לעשות אצלם מתחם התחדשות עירונית. אנחנו מקבלים פניות רבות מצד בעלי הדירות שמבקשים שנסייע להם לקדם מתחמי פינוי־בינוי, ולצד זאת אנחנו גם רואים אחוזים הולכים וגדלים של פרויקטים, שבהם לצערנו יזמים אחרים מבטיחים הבטחות, כשאנחנו כבר יודעים שאין להם שום היתכנות לצאת לפועל. המדינה צריכה להפנים שאנחנו בבעיה לאומית וכפועל יוצא להכיר בכך שאנחנו במשימה לאומית. כחלק מכך המדינה והרשויות צריכות לשלב כוחות עם היזמים, מתוך מטרה משותפת של קידום תוכניות מהירות למיגון הדירות שבסכנה גבוהה בלוחות זמנים מקוצרים. מחובתנו לתת מענה למקומות על מפת ישראל שמישהו שכח אותם".
גם גל קסטל, משנה למנכ"ל אורון נדל"ן, מספר על שינוי גישה מצד בעלי הדירות: "נקודת האור המשמעותית בהקשר של התחדשות עירונית לאחר המלחמה מגיעה מכיוון הדיירים. בפרויקטים רבים שהתנדנדו לאורך זמן רב אני רואה עכשיו פתאום התארגנות של הדיירים ודחיפה קדימה של הפרויקט, כנראה מתוך תפיסה שחבל על הזמן, שאין טעם להמשיך ולדרוש עוד ועוד מהיזמים ופשוט לקדם את ההתחדשות והקמת הממ"דים בדירות. גם בפרויקטים מתנהלים יש מודעות גדולה יותר של הדיירים, לצד החתמות על הסכמי פינוי־בינוי בקצב גבוה יותר מלפני המלחמה. לצערי, אי אפשר להגיד זאת באותה נשימה הרשויות. חלקן נותרו עם אותה תפיסה שבה החזיקו לפני המלחמה – מי שבעבר קידמה פרויקטים, ממשיכה לעשות זאת בקצב שלה. מי שבעבר הערימה קשיים ושמה מקלות בגלגלי ההתחדשות, ממשיכה לעשות זאת גם כעת. עוד לא נפל האסימון שמוכרחים לשנות מדיניות, לזרז ולקדם פרויקטים".
ג'וליאן סטרוסטה, מנכ"ל שפיר מגורים: "המלחמה הביאה להבנת חשיבותם של המרחבים המוגנים בבניינים. הרבה דיירים שנאלצו בחודשים האחרונים לרוץ למרחב מוגן בבניינים אחרים במהלך האזעקות הבינו שהם לא יכולים להמשיך להפקיר את חייהם. אנו מעריכים שנראה הקלה בגישה של דיירים, גם כאלה שנטו להתנגד בעבר לפרויקטים של התחדשות עירונית, בכל הקשור לקידום פרויקטים של פינוי־בינוי. לאור ההאטה במרכז והלחץ של התושבים, אנחנו גם מאיצים את תהליכי אישור וקידום התוכניות".
ג'ני ארבוב, מייסדת CityWize המעניקה שירותי ייעוץ חברתי־קהילתי בפרויקטי התחדשות עירונית, מסבירה כי בעוד הרשויות לא שינו את הכיוון, בעלי הדירות רוצים לקדם פרויקטים אף יותר: "לצערנו, ברשויות המקומיות לא השתנה דבר ואף חסר כוח אדם. עם זאת מצד הדיירים אנחנו רואים יותר הבנה, וקיים רצון רב יותר להניע את הפרויקטים קדימה. יתרה מכך, יזמים שהשכילו לשמור על הקשר עם הדיירים בתקופת המלחמה וסייעו להם בתקופה הקשה הזו, הצליחו לחזק את הקשרים ולבסס יחסי אמון, שישרתו אותם שנים קדימה".
שמאי המקרקעין שמוליק כהן, מנכ"ל ובעלים משותף בחברת SK שמאות המשמש כשמאי דיירים במיזמי פינוי־בינוי, מציין, כי יש שינוי בקרב בעלי הדירות: "הנכונות של בעלי הדירות הישנות בבניינים בעלי פוטנציאל לפינוי־בינוי עלתה באופן משמעותי, ויש פחות סרבנים, כי הם מבינים שהממ"ד חיוני לשמירה על ביטחונם האישי ושביכולתו של פינוי־בינוי לספק להם אותו. שינוי הגישה בא לידי ביטוי גם במרוץ אחרי התמורות. תוספת המטרים שיקבל כל דייר בדירה החדשה כבר לא מהווה שיקול עיקרי, זה קיים, אבל השיקול הבטחוני גובר היום ומאפשר להסיר התנגדויות שהיו בעבר".
גם עו"ד שבות רענן, שותפה מנהלת של מרחב צפון בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, חברה מארגנת המתמחה בליווי בעלי דירות בפרויקטים של פינוי־בינוי, מציינת, כי השינוי בשטח ניכר: "אנחנו חשים את שינוי הגישה, גם מצד בעלי הדירות וגם מצד הרשויות, במאמצים וברצון לקדם את ההליכים. במשך שנים התחדשות עירונית בצפון נחשבה ללא כדאית מבחינה כלכלית, אבל היום התושבים והרשויות מבינים שלא צריך להמתין לממשלה ולסיוע כזה או אחר, וניתן להתחיל לשתף פעולה, לקדם תכנון המביא לידי ביטוי את צורכי בעלי הדירות והרשות, ובמידת הצורך להיעזר נקודתית בממשלה".
"הרשויות המקומיות מתחילות לשנות תפיסה"
לצד הטענות, כי לא מסתמן כל שינוי בגישת השחקנים המשמעותיים בתחום, יש מי שדווקא סבור אחרת.
על־פי יפה סדן, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת יוסי אברהמי, ניתן לראות ניצני שינוי: "אני סבורה, כי בעקבות המלחמה הרשויות המקומיות מתחילות לשנות תפיסה בכל הקשור להתחדשות עירונית. משיחות ומישיבות שקיימנו עם אגפי הנדסה במספר רשויות בחודשים האחרונים, אנו מזהים כי מקבלי ההחלטות מבינים יותר את הצורך בקידום התחדשות ככלי למיגון הבניינים, ולא רק מפני רעידות אדמה אלא גם ממתקפות טילים. הם מבינים את הצורך של התושבים בממ"דים למען תחושת הביטחון האישית, ומבינים גם כי זה יתרום מבחינה כלל עירונית בתפיסה של העיר כבטוחה וכזו שתושביה חשים בה בנוח ורוצים להמשיך לגור בה. מקבלי ההחלטות בוועדות המקומיות מבינים שיש בעיות אובייקטיביות ליזמי ההתחדשות העירונית, כמו מצוקת עובדים, בעיות בשינוע והובלת סחורות, והם משתדלים לבוא לקראת היזמים כדי להקל עליהם את התהליך כולו. אנו בהחלט רואים כיום יותר מוכנות של הרשויות לאשר תוכניות התחדשות עירונית מאשר בעבר, ויותר פתיחות מצד הוועדות. כולי תקווה כי המגמה הזו תימשך גם לאחר המלחמה".
מאיר שמחה, סמנכ"ל הנדסה ותכנון באזורים, מזהה גם הוא את השינוי: "בטווח הקצר מורגשת היענות גבוהה יותר של קידום אישורי אכלוס לבניינים שנמצאים בסוף תהליכי הבנייה. באזורים נתקלנו במספר רשויות המאפשרות קבלת אישורי אכלוס לבניינים עם מתן ערבויות להבטחת השלמות מסוימות כדי לא לעכב את אישורי האכלוס. יחד עם זאת החודשים האחרונים מאופיינים בתקופת בחירות ברשויות המקומיות, דבר שמייצר מגבלות ועיכובים בקיום תקין של דיוני ועדות התכנון והבנייה, ומייצר קושי בפגישות עם פקידות בכירה לקידום היתרים ותוכניות".
גם בחלק מהרשויות המקומיות מאשרים כי מתחולל שינוי. ראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט מציינת, כי: "בעקבות המצב אני מזהה מצד התושבים נכונות הולכת וגוברת לקדם את התוכניות. מרבית התושבים שלנו בשכונות הוותיקות תמיד רצו שיקודמו תוכניות להתחדשות עירונית, אבל לאור העובדה שיש כיום לא מעט מבנים שאינם מוגנים בעיר, הצורך הזה רק הולך וגובר, והם פונים אלינו כדי לזרז את הפרויקטים ולקדם אותם מהר יותר". שוחט מודה כי יש מקום לשיפור בקצב קידום התוכניות בוועדות התכנון: "כיום תוכניות מקודמות בוועדות התכנון כשהן גדושות בהליכים בירוקרטיים, ואני חושבת שלאור המלחמה יחד עם משבר הדיור שפוקד אותנו, על המדינה לתת לכך עדיפות ולהבין שזו המשימה החברתית הכי חשובה שעומדת לפתחנו. המשימה היא שאף לא בית אחד במדינת ישראל יישאר ללא מיגון, וכדי לעשות את זה חייבים לקדם עוד ועוד תוכניות במסלול ותמ"ל. רק ככה ייפתר נושא המחסור במיגון שקיים כיום".
גל לחמי, ראש מינהלת ההתחדשות העירונית בחברה הכלכלית חדרה, מציינת כי ההתייחסות של בעלי הדירות השתנתה: "אני מזהה התעוררות מצד בעלי דירות המבקשים לקדם התחדשות עירונית בעת הזו, אך עדיין נראה כי סוגיית התמורות לא יורדת מסדר יומם, על אף התקופה שבה אנו נמצאים". לגבי גישת הרשות המקומית מסרה לחמי, כי: "בחדרה לא היינו צריכים את אסון המלחמה שנכפה על כולנו על מנת לקבל זריקת עידוד לקידום תהליכי התחדשות עירונית אינטנסיביים בעיר. עם זאת אין לי ספק שלא מעט רשויות נדרשות לזריקת העידוד הזו, שגם מזמינה לחץ מצד ציבור בעלי הדירות והיזמים".
עו"ד רועי גלעד דורון, סמנכ"ל התחדשות עירונית בדן נדל"ן מקבוצת דן, מזהה אף הוא שינוי ברשויות המקומיות: "בחודשים האחרונים אפשר לראות שהוועדות מקדמות בצורה יעילה יותר תיקי תב"ע, מתוך הבנה שיש למנוע עיכוב בפרויקטים קיימים. כמו כן אנו בהחלט עדים למגמה, שבה הציבור מבין את חשיבותה של התחדשות עירונית. אם בעבר היה צורך לשכנע את הדיירים ולהסביר על חיוניות הפרויקט, כעת, לאור המלחמה, אותו ציבור פונה אלינו כדי לגור בסביבה שכוללת מרחבים מוגנים. השינוי מורגש אף יותר בערי המרכז, לאור מידת האיום שחשו התושבים נוכח כמות השיגורים בחודשים האחרונים".
צאלה רוזנבלום עמור, מנכ"לית קבוצת מ. אביב, מעניקה דוגמה מירושלים לעיר שהחליטה לפני שנים לקדם את התחום, וכיצד ההחלטה הובילה לשינוי: "ניסיוני מלמד שעיריית ירושלים, לדוגמה, קיבלה לפני כשלוש שנים החלטה גורפת על מסלול מקוצר ליזמים בהתחדשות עירונית, מה שכבר תרם לאלפי התחלות בנייה ברחבי הבירה. אין לי ספק שאם רשויות נוספות יקבלו החלטה דומה, יהיה בכך מענה מתבקש ובמיוחד בזמנים אלה של מלחמה".
אדריכל רוני תימור, בעלי תימור שוורץ אדריכלים, מומחים למגורים, התחדשות עירונית ועירוב שימושים, מאמין שכדי שהגישה תשתנה, על המדינה לפעול ולהעניק מענקים כספיים: "טענתי זה מכבר ואני טוען כיום ביתר שאת, כי השינוי המיוחל אצל רשויות מקומיות בכל הקשור בנדל"ן למגורים, כולל נושא ההתחדשות העירונית, יהיה רק כאשר יוחלט לצ'פר אותן בכ־100 אלף שקל על כל דירה חדשה שתיבנה, ובפריפריה אף להגדיל את המענקים לכ־200 אלף שקל על כל דירה. זהו בהחלט צו השעה בעת הזאת".
הרשות להתחדשות עירונית: "המלחמה טרם יצרה שינוי מגמה באופן ברור"
"המלחמה, שאנחנו עדיין בעיצומה, שינתה את מציאות חיינו באופנים שטרם עיכלנו והפנמנו, ומעבר להשפעות המיידיות האלו, נחוש עוד במשך שנים רבות את תוצאותיה והשלכותיה. אנו מוצאים, כי בכל הנוגע לתחום ההתחדשות העירונית, לפחות בטווח הקצר, המלחמה טרם יצרה שינוי מגמה באופן ברור, אם כי ללא ספק נתנה חיזוק לכל העוסקים בתחום בדבר החיוניות והחשיבות של הנתיב בו אנחנו נמצאים". כך סבורים ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
"המגמה המאפיינת את השוק בשנתיים האחרונות לפחות היא מוטיבציה גבוהה לבצע התחדשות עירונית, מגמה שניתן לזהות בקרב כלל השחקנים בשוק – מיזמים ובעלי דירות ועד לראשי הרשויות המקומיות. מגמה זו הואצה בעקבות פעילותה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ולצידה המינהלות העירוניות שהקימה בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות השונות. עיקר פעילותן של הרשות הממשלתית והמינהלות העירוניות היא ליצר הסדרה של השוק. מענף פרוץ, שבו כל אחד יכול לפעול לפי דעתו, עם שלל תופעות פוגעניות, שעיכבו את הפעילות בשוק והגבירו את מפלס החשדנות בקרב בעלי הדירות, הרשות הממשלתית והמינהלות העירוניות יצרו מסגרת ברורה, שקופה והוגנת לקידום פרויקטים, שאפשרה לפעילות המבוססת על עבודתם של שחקנים בשוק החופשי לנוע קדימה".
עוד מסבירים ברשות הממשלתית, כי: "התחדשות עירונית היא תהליך שנמשך שנים, בוודאי ברחבי ערים שלמות. לא ניתן לפנות לשכירות בבת אחת את כל תושבי הבניינים שצריכים לעבור התחדשות, וגם אין סיכוי להגיע להסכמות בין בעלי הנכסים השונים בבניין ללא תהליך משותף ודיון בנושא. תהליכים אלו חיוניים להמשך התפתחותן של הערים. הרצון של תושבי הערים לחיות בתנאים טובים ובביטחון, עם אפשרות לגדל משפחות ולקבל שירותים שונים בקרבת הבית, לא התעורר עם המלחמה, הוא קיים כל העת, והמלחמה רק חיזקה אותו".
